הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
---|---|
![]() | |
תאריך | 22 במאי 1970 |
מקום | בקרבת מושב אביבים |
מטרה | אוטובוס בית ספר ישראלי |
קואורדינטות | 33°03′43″N 35°25′24″E / 33.062057°N 35.423431°E |
סוג | מארב |
נשק | רקטות בזוקה, רובי סער |
הרוגים | 13 אזרחים ישראלים[1] (מתוכם שמונה ילדים) |
פצועים | 19 |
מבצע |
![]() |
מניע | לאומני |
![]() ![]() |
הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים היה פיגוע ירי שהתרחש ב-22 במאי 1970 ליד קיבוץ ברעם, על הגבול בין ישראל ללבנון. חוליית מחבלים מארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית" ירתה אל עבר אוטובוס שהסיע את ילדי מושב אביבים ורצחה 12 מנוסעיו, בהם שמונה ילדים. נוסעת נוספת שהייתה ילדה בעת הפיגוע ונותרה עם רסיס בראשה בעקבות הפיגוע, נפטרה לאחר 43 שנים מזיהום של הרסיס[2].
התוקפים בחנו היטב את הכביש במשך מספר שבועות לפני התקיפה, והמארב תוכנן בקפדנות רבה.
הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-22 במאי 1970, בשעות הבוקר המוקדמות, יצא האוטובוס ממושב אביבים, כאשר הוא מסיע תלמידים אל שני בתי ספר אזוריים, כמנהגו מדי יום. האוטובוס נכנס לקיבוץ ברעם ויצא חזרה אל הכביש המוביל למושב דוב"ב וכאשר הגיע לנקודת המארב, פתחו המחבלים לעברו בירי אוטומטי מאסיבי משני צידי הדרך. הנהג היה בין אלו שנהרגו במכת האש הראשונה, כמו גם שני המבוגרים הנוספים באוטובוס. כל שלושת המבוגרים נהרגו בעת שהאוטובוס התרסק אל הסוללה בצידי הכביש, בזמן שהמחבלים המשיכו כל העת לירות אל תוך הרכב.
עד אשר כוחות ההצלה הגיעו מאביבים, המחבלים הספיקו לברוח מהמקום. בנוסף, עבר זמן רב עד אשר האמבולנסים והכוחות הצבאיים הגיעו, מה שאפשר לתוקפים זמן מספיק לברוח אל תוך לבנון ולהיעלם, ולכך שהאמבולנסים הגיעו מאוחר מדי כדי להציל חלק מהילדים, והם מתו מהפציעות האנושות. באוטובוס היו כ-30 ילדים מכיתות א' עד ג', מורות ושני מבוגרים נוספים. שמונה ילדים נרצחו (בין הגילאים שש עד תשע), ארבעה מבוגרים נרצחו אף הם (ביניהם נהג האוטובוס) ו-19 ילדים נפצעו מן הירי.
אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הילדים נקברו בחלקה מיוחדת בבית העלמין של צפת. במושב הוקמה אנדרטה לזכרם.
אירוע חבלני זה והתגברות פעולות הטרור באזור הגבול עם לבנון בשנות ה-70 בכלל הובילו לבסוף למבצע ליטני בשנת 1978, שבמהלכו פלש צה"ל לדרום לבנון כדי לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון ובכך להפחית את פעילותם כנגד ישראל.
לאחר הפיגוע הקשה הוחלט לסלול כביש עורפי כתחליף לכביש הצפון בקטע שבין דובב לאביבים, המתבסס בחלקו על תוואי נחל דישון ונחל יראון.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי נדב וחיותה דויטש, אתמול פער את לועו - סיפורם של אנשי אביבים, הוצאה עצמית, מצפה אבירים, 2020
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלקת חללי הפיגוע באוטובוס-הילדים מאביבים בבית-העלמין בצפת, באתר "ארץ זוכרת יושביה"
- היום לפני 37 שנה: אוטובוס ילדי אביבים באתר חדשות מחלקה ראשונה, 22 במאי 2007
- "השבוע לפני: אוטובוס הדמים באביבים"(הקישור אינו פעיל, 10.2.2022), כתבת וידאו, וואלה חדשות, 28 במאי 2010
- זהר אליה טוריאל, אחרי 50 שנה: במושב אביבים לא מתאוששים מאסון אוטובוס הילדים, באתר אקסנט, 27 במאי 2020
פיגוע באוטובוס ילדי אביבים, 1970, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נוסעת נוספת שהייתה ילדה בעת הפיגוע ונותרה עם רסיס בראשה בעקבות הפיגוע, נפטרה לאחר 43 שנים מזיהום של הרסיס
- ^ יאיר קראוס, 43 שנים אחרי: נפטרה מפיגוע האוטובוס באביבים, באתר nrg, 30 בדצמבר 2013
פיגועי טרור נגד ישראלים במחצית השנייה של המאה ה-20 | ||
---|---|---|
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | 1948 עד 1959 • שנות ה-60 • שנות ה-70 • שנות ה-80 • שנות ה-90 • > | |
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | שנות ה-70: מתקפת הטרור בשדה התעופה של מינכן (10 בפברואר 70) • הפיגוע בטיסה 330 של סוויסאייר מציריך לנתב"ג (21 בפברואר 70) • חטיפת טיסת 571 של סבנה איירליינס מבריסל לנתב"ג (8 במאי 72) • טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (5–6 בספטמבר 72) • משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (28 בדצמבר 72) • הפיגוע בטיסה 841 של טראנס וורלד איירליינס מנתב"ג לניו-יורק (8 בספטמבר 74) • חטיפת מטוס אייר פראנס 139 מנתב"ג לפריז (27 ביוני 76) שנות ה-80: ניסיון ההתנקשות בשגריר הישראלי בלונדון (3 ביוני 82) • הפיגוע בראס בורקה (5 באוקטובר 85) • הפיגועים בדלפקי אל על בנמלי התעופה של וינה ורומא (27 בדצמבר 85) • ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון (17 באפריל 86) | |
גולדה מאיר | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אירועים פוליטיים במהלך כהונותיה כראשת ממשלת ישראל |
|
![]() | ||||||
משפחתה | מוריס מאירסון (בן-זוג) • מנחם מאירסון (בן) • שרה מאירסון (בת) | |||||||
הנצחתה | בית חולים גולדה השרון • מרכז כרמל • מחלף גולדה מאיר • שכונת רמת גולדה בחיפה • פארק גולדה • מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה • המשכן לאומנויות הבמה • כביש 436 • מטבע עשרה שקלים חדשים | |||||||
שונות | נעלי גולדה • גולדה (סרט תיעודי) • אישה ושמה גולדה • המטבח • לו קדר |