הפיגוע בבית הכנסת בפריז (1980)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפיגוע בבית הכנסת בפריז
Union libérale israélite de France, 24 rue Copernic, Paris 16.jpg
צילום חזית בית הכנסת
תאריך 3 באוקטובר 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום Union Libérale Israélite de France עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°52′09″N 2°17′20″E / 48.8692°N 2.2888°E / 48.8692; 2.2888
סוג פיגוע מטען חבלה עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 46 עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת פריז רגילה)
Paris department land cover location map.svg
 
מיקום הפיגוע
מיקום הפיגוע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפיגוע בבית הכנסת בפריז (1980) הוא פיגוע שבוצע ב-3 באוקטובר 1980 בבית כנסת ברחוב קופרניק שבפריז. בפיגוע, בו התפוצץ מטען בפתח בית הכנסת, נהרגו ארבעה בני אדם, בהם הישראלית עליזה שגריר, ונפצעו כ-40. היה זה הפיגוע הגדול הראשון נגד מטרה יהודית מאז מלחמת העולם השנייה. החל משנת 2014, מתנהל בצרפת משפטו של חסן דיאב (אנ'), אזרח קנדי ממוצא לבנוני הנאשם ברצח, בניסיון לרצח ובהרס רכוש, בשל מעורבותו בהכנת והטמנת המטען.

השתלשלות האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פרטי כתב האישום, במוצאי שמחת תורה, ב-3 באוקטובר 1980, הניח חסן דיאב, תיק ובו מטען חבלה עשוי מחומר נפץ מסוג PETN  במשקל 10 קילוגרם, שהוצמד לאופנוע שחנה בסמוך לבית הכנסת שברחוב קופרניק 24, ברובע ה-16 בפריז. בשעה 18:38, זמן קצר לפי תום התפילה, התפוצץ המטען וכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה בני אדם - הישראלית עליזה שגריר, שהייתה עורכת סרטים בטלוויזיה הישראלית ו-3 אזרחים צרפתיים - וכ-40 איש נפצעו.[1] לאחר הפיגוע, העריכה המשטרה הצרפתית כי במידה והמטען היה מתפוצץ מספר דקות מאוחר יותר, תוצאת הפיגוע הייתה יכולה להיות קטלנית הרבה יותר, מכיוון ש-320 מתפללים יהודים, ובהם ילדים רבים, היו בדרכם החוצה מבית הכנסת לאחר סיום התפילה.[2] הפיגוע גרם להלם גדול בצרפת, והוציא מספר ימים אחריו כ-200 אלף איש לתהלוכת מחאה כנגד האנטישמיות בפריז.[דרוש מקור] ראש ממשלת צרפת רמון בר עורר סערה כשאמר שהמחבל התכוון לפגוע ביהודים בבית הכנסת אך פגע ב"צרפתים חפים מפשע".

לאחר מותה של עליזה שגריר, הוקמה מטעם בעלה הבמאי והמפיק מיכה שגריר ובני משפחתה, קרן לזכרה המחלקת מדי שנה מענקים ליוצרים צעירים בתחום הסרטים התיעודיים בישראל.

לוחית לזכר ארבעת הרוגי הפיגוע

איתורו ומעצרו של המחבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפיגוע, בדקו חוקרי המשטרה הצרפתית אפשרות של פיגוע אנטישמי בידי הימין הקיצוני, אבל תוך זמן קצר עלה החשד כי מדובר בפעולת טרור פלסטינית לאחר שהתגלה כי המטען משמש לרוב טרוריסטים מקצועיים. ליד מקום הפיגוע נמצאו שני דרכונים קפריסאים מזויפים ששימשו את המחבל בכניסה לצרפת ובשכירת האופנוע שבאמצעותו בוצע הפיגוע. בהמשך, הפיצה המשטרה הצרפתית תמונה של גבר צעיר בעל חזות ערבית עם שפם, שנראה בידי מספר עדים מחנה את האופנוע מול בית הכנסת זמן קצר לפני הפיצוץ. עם זאת, במשך 27 שנה לא הצליחה המשטרה הצרפתית לשים את ידה על המחבל.[2]

באוקטובר 2007, בסיוע שירותי המודיעין הגרמני, אותר חסן דיאב בקנדה, לאחר שהתגורר במשך שנים רבות בארצות הברית, במהלכן קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת סירקיוז שבניו יורק.[3] במהלך שהותו במדינה, קיבל דיאב בשנת 1993 אזרחות קנדית ואף שימש כמרצה לסוציולוגיה בשתי אוניברסיטאות באוטווה, אליה עבר בשנת 2006.[4]

ב-13 בנובמבר 2008, נעצר דיאב בעיר גאטינו שבקוויבק על ידי המשטרה הקנדית, לאחר שבתחילת אותו חודש הוצא כנגדו צו מעצר בינלאומי על ידי בית משפט צרפתי, בחשד להכנת והטמנת מטען חומר הנפץ בפתח בית הכנסת.[5]

במהלך החקירה התגלה כי דיאב השתייך לארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין - המבצעים המיוחדים", אשר היה מקורב לארגונו של אחמד ג'יבריל, "החזית העממית - המפקדה הכללית". דיאב מצידו הכחיש כל קשר לארגון זה. כמו כן, עד עצם היום הזה, לא לקח שום ארגון אחריות על הפיגוע.[5]

במהלך ההמתנה להסגרתו לצרפת, היה דיאב מצוי במשך תקופה מסוימת במעצר בית, אך ביולי 2009, קיבל אישור לצאת מביתו פעמיים בשבוע לאחר שקיבל הצעת עבודה ללימוד קורס בסוציולוגיה באוניברסיטת קרלטון שבאוטווה. בני משפחתה של עליזה שגריר, כמו גם ארגונים יהודיים בקנדה, בהם ארגון "בני ברית קנדה", מחו כנגד החלטת הנהלת האוניברסיטה להעסיק את דיאב, חרף היותו חשוד בפעילות טרור וברצח של ארבעה בני אדם.[6] בעקבות מחאה זו בוטל המינוי.

הסגרתו לצרפת ותחילת משפטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2014, לאחר מספר שנים של מאבקים משפטיים, הוסגר דיאב לצרפת והואשם ברצח, בניסיון לרצח ובהרס רכוש כחלק מפעולת טרור וזאת לאחר שבית המשפט העליון בקנדה דחה את עתירתו כנגד ההסגרה. לאחר הסגרתו, הכחיש דיאב את מעורבותו בפיגוע וטען כי כלל לא שהה בצרפת בזמן הפיגוע וכי הראיות נגדו חלשות ומבוססות על ניתוח כתב יד לא אמין, שבו הושווה כתב ידו לכתב יד שהתגלה על טופס רישום בבית מלון בפריז ב-1980.[4]

במאי 2016, שוחרר דיאב למעצר בית, לאחר שהיה נתון במעצר במשך 18 חודשים. במהלך המשפט, ציין השופט כי יש ספק בשאלה הבסיסית בעניינו של דיאב והיא האם שהה בצרפת בתקופת הפיגוע בבית הכנסת, וזאת בעקבות עדות אשתו לשעבר לפיה הוא לקח אותה לנמל התעופה של ביירות ב-28 בספטמבר 1980, תאריך שלפיו, בהתאם לחותמות בדרכון שדיאב זיהה כדרכונו, הוא כבר היה בצרפת. עם זאת, הדגיש השופט כי יש להתייחס בזהירות לעדותה של אשתו לשעבר, בהתחשב בעובדה שהתקבלה בשלב מאוחר בהליך.[1]

נשיא ארגון הגג של יהודי צרפת וסגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רוז'ה קוקירמן, כינה את החלטת השופט "שערורייתית וחסרת אחריות, ועלבון לקורבנות הפיגוע ובני משפחותיהם". לדבריו, שחרור דיאב יפורש על ידי רבים ככניעה לטרור.[7] בנוסף, טענו כמה מעורכי דינם של הקורבנות, כי משמעות השחרור החלקי היא שבתי המשפט אינם מחויבים יותר לתאריך יעד לסיום המשפט וכי הוא עשוי להימשך עוד שנים ארוכות.[1]

הרשויות בצרפת הודיעו כי בכוונתן להגיש ערעור על החלטת השופט.[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 הארץ, המואשם בפיגוע בבית הכנסת בפריז ב–1980 שוחרר למעצר בית, באתר הארץ, 17 במאי 2016
  2. ^ 2.0 2.1 אור הלר, המחבל נלכד אחרי 27 שנה, 11 באוקטובר 2007, באתר nrg
  3. ^ יואב שטרן ויוסי מלמן, אותר פלשתינאי החשוד בביצוע פיגוע ב-1980 בצרפת בו נהרגה ישראלית, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2007
  4. ^ 4.0 4.1 רויטרס, קנדי ממוצא לבנוני חשוד בביצוע הפיגוע בבית כנסת בפריז ב-1980, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2014
  5. ^ 5.0 5.1 סוכנויות הידיעות, לאחר 28 שנה: נעצר חשוד בפיגוע בבית הכנסת בפאריס, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2008
  6. ^ אוהד פס, קנדה: חשוד בפיגוע בבית כנסת ירצה באוניברסיטה, 29 ביולי 2009, באתר ynet
  7. ^ 7.0 7.1 איתמר אייכנר, צרפת: שוחרר לביתו נאשם בפיגוע רצחני בבית כנסת, 18 במאי 2016, באתר ynet