הפיגוע במסגד אל-עסכריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסגד אל-עסכריה לאחר הפיגוע

הפיגוע במסגד אל-עסכריה היה פיגוע טרור שהתרחש ב-22 בפברואר 2006 במסגד אל-עסכריה, הנמצא בעיר סאמרא שבעיראק, כ-100 קילומטרים צפון-מערבית לבגדאד. הסברה היא שהפיגוע במסגד, שנחשב לאחד מהאתרים הקדושים ביותר לאסלאם השיעי, בוצע על ידי ארגון "אל-קאעדה בעיראק" הסוני. על אף שאיש לא נפגע מהפיצוצים, המבנה ניזוק באופן קשה.

בעקבות הפיגוע פרצו במדינה מהומות אלימות בין סונים לשיעים, כשיותר מ-100 גופות נמצא ביום שאחרי הפיגוע ובסך הכול יותר מ-1,000 בני אדם איבדו את חייהם בימים שאחרי המתקפה.

ההתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות מיוחדים עיראקיים ליד המסגד בחודש אוקטובר 2002, בעת דיכוי הפגנה

להתקפת הטרור קדמה מתיחות ארוכה מאוד בין השיעים לסונים בעיראק ובכלל, וכן המתח שנוצר כתוצאה משליטת ארצות הברית בעיראק בעקבות מלחמת עיראק.

ב-22 בפברואר 2006, ב-6:44 לפי השעון המקומי, אירעו הפיצוצים שהרסו את הכיפה המוזהבת של המסגד וגרמו לנזקים כבדים. כמה גברים שלבשו מדי צבא נכנסו מוקדם יותר למסגד, אזקו את השוטרים והניחו את המטענים. שתי פצצות הופעלו על ידי חמישה עד שבעה אנשים שהתלבשו כאנשי כוחות מיוחדים עיראקיים, שנכנסו למסגד במהלך הבוקר.

בפיגוע עצמו לא היו נפגעים, אך הקיר הצפוני של המבנה ניזוק, מה שגרם לקריסת הכיפה ולהרס של שלושה רבעים מהמסגד כתוצאה מכך. מיד לאחר הפיגוע, כוחות ביטחון עיראקיים וכוחות מצבא ארצות הברית סרקו את האזור בחיפוש אחר חשודים וחמישה קציני משטרה שהיו אחראים על הגנת המתחם נלקחו למעצר.

תיקון הכיפה הסתיים באפריל 2009 והמסגד נפתח מחדש למתפללים ולמבקרים.

האחריות לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגד אל-עסכריה לפני הפיגוע ב-2006

אף אחד מארגוני הטרור לא קיבל על עצמו את האחריות להתקפת הטרור.

אל-קאעידה בעיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שארגון "אל-קאעידה בעיראק" הכחיש את מעורבותו בפיגועים בהצהרה שפרסם בחודש יוני 2006, דיווח היועץ לביטחון לאומי של עיראק מוופק א-רביעי כי חיילי קומנדו וחיילים עיראקים לכדו ופצעו באורח קשה את יוסרי פאחר מוחמד עלי, אזרח טוניסיה שנודע בכינוי אבו קודאמה א-טוניסי, אחרי שהוא ועוד 15 לוחמים זרים הסתערו על עמדה של צבא עיראק הנמצאת במרחק של כ-40 קילומטרים מצפון לבגדאד.

אבו קודאמה הודה כי השתתף בתקיפת המסגד וסיפר בצורה מפורטת כיצד הפיגוע יצא לפועל. א-רביעי אמר אז כי כוחות הביטחון לא הצליחו לשים את ידם על מתכנן הפיגוע במסגד אל-עסכריה, היית'ם אל-בדרי.

במהלך מסיבת עיתונאים שכינס נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש במהלך חודש אוגוסט טען כי "זה די ברור - על כך לפחות הראיות מצביעות - כי הפיגוע במסגד היה תוכנית של אל-קאעידה, הכל במטרה ליצור אלימות עדתית". לפני מותו, ציין מנהיג "אל-קאעידה בעיראק", אבו מוסעב א-זרקאווי, כי אחת ממטרותיו היא להצית מלחמת אזרחים בין סונים לבין שיעים בעיראק.

אל-בדרי חוסל בתקיפה אווירית ב-2 באוגוסט 2007.

ארצות הברית וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינז'אד, האשים את ארצות הברית ואת ישראל בפיגוע. הוא טען כי ""מעשים אכזריים אלו בוצעו על ידי חבורה של ציונים וכוחות שכשלו אל מול ההיגיון והצדק האסלאמיים". הוא הזהיר כי ארצות הברית "לא תינצל מזעמן ומכוחן של המדינות המחפשות צדק" בביצוע פיגועים כמו זה שאירע במסגד אל-עסכריה.‏[1]
  • מזכ"ל החזבאללה, חסן נסראללה, חזר בנאום בביירות, בירת לבנון, על דבריו של אחמדינז'אד והאשים את ארצות הברית בפיצוץ המסגד במטרה ליצור מתיחות בין סונים לשיעים במזרח התיכון.

התגובות לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מהפיגוע, החלו גלי אלימות גדולים מאוד בעיראק. לפי הממשלה העיראקית, נכון ל-23 בפברואר 2006, 168 מסגדים סוניים הותקפו, התפוצצו או נפגעו עקב פגיעה מכוונת של שיעים שביקשו נקמה. לפי הממשלה, נרצחו גם עשרה אימאמים ועוד חמישה עשר נחטפו מאז הפיגוע. בנוסף, כומר אחד נחטף ונרצח.

בעקבות המתחים הקודמים בין סונים לשיעים, התעורר חשש שהמצב בעיראק יידרדר עד כדי מלחמת אזרחים בין הפלגים הסונים והשיעים.‏[2] בניסיון להרגיע את הרוחות, הכריז מנהיג השיעים בעיראק, האייתוללה עלי סיסתאני, על שבעה ימי אבל וקרא לקיים הפגנות מחאה, אך ללא אלימות. ראש ממשלת עיראק, איברהים אל-ג'עפרי, הכריז על שלושה ימי אבל וקבע כי זוהי התקפה על כל המוסלמים באשר הם.

למרות זאת, הקריאות להרגעה לא עזרו, ואלפי שיעים יצאו להפגנות אלימות בכל רחבי עיראק, ובפרט בסאמרא, מנופפים בשלטים בגנות הסונים והאמריקאים וקוראים לנקמה. בנג'ף נסגרו חנויות רבות, ורבים התגודדו להפגנה גדולה. ברחבי עיראק דווח על תקיפות סונים בידי שיעים, ושלושה סונים נרצחו. ביום שלאחר הפיגוע כ-60 מסגדים הותקפו על ידי מאמינים שיעים, מתוכם 50 בבגדאד. כשלושה מסגדים נהרסו עד היסוד. בימים הבאים, נהרסו בעיראק עוד מסגדים רבים. ברחבי עיראק התקבלו דיווחים על בריחת סונים כתוצאה מפרעות שמבצעים השיעים בהם. בסך הכול, נרצחו כ-500 אנשים בפרעות ובמהומות שלאחר הפיגוע. תושבים עיראקים החלו לאגור מזון כהכנה למהומות אפשריות ולמצב שבו לא יהיה ניתן לצאת אל הרחובות.‏[1]

שלושה עיתונאים מוסלמים-סונים מרשת אלג'זירה נחטפו ונרצחו לאחר מכן, ועשרות אנשים מתו כתוצאה מאלימות המשטרה העיראקית וכוחות צבא ארצות הברית שניסו לדכא את ההפגנות. ארצות הברית החליטה להטיל עוצר לילה בעיר שבה עומד המסגד, ולאחר מכן גם בבגדאד עצמה, כדי למנוע את המשך המהומות, אולם ללא הצלחה יתרה.

בעיר בצרה, אחד עשר גברים חמושים לבושים במדי משטרה חטפו 11 גברים סונים, כמה מהם ממוצא סעודי ומצרי, מבית הסוהר המקומי. מאוחר יותר, נמצאו הגברים מתים וככל הנראה הם עונו. הפוליטיקאי העיראקי-כורדי ג'לאל טלאבני אמר כי עיראק נמצאת על סף מלחמת אזרחים.‏[3]

בהמשך, חבורות שיעים חמושות החלו לירות בעוברים ושבים במקומות רבים. ב-23 בפברואר, יום לאחר הפיגוע, חבורת חמושים רצחה 43 סונים והשליכה את גופותיהם לנהר.

בהמשך, ב-24 בפברואר, יום שישי, המצב בעיר הבירה בגדאד היה רגוע יותר והמהומות שככו מעט, אולם בהמשך נערכו מספר קרבות ירי בין מיליציות חמושות בעיר, ואף נחטפו מספר ילדים של איש סוני בעל מעמד.

ב-25 בפברואר החלו מיליציות אלימות לפעול בבגדאד למרות עוצר היום, וטבחו בכעשרה אנשים, כולל התקפה על הלוויה של אחד העיתונאים שנרצחו. בעקבות כך, הוחמר העוצר לרוב שעות היום ואף נאסרה תנועת מכוניות בעיר.

ב-26 בפברואר המשיכו האלימות והמהומות ביתר שאת. ביום זה, יותר מ-100 איש נרצחו בפרעות, וזאת למרות פעולות צבא ארצות הברית והממשלה העיראקית להרגעת הרוחות, ולמרות העוצר. התקבלו דיווחים מרחבי עיראק, ובעיקר בבגדאד ופרבריה, על בריחה של סונים למקומות מסתור בשל האיומים על חייהם. מנהיגים סונים רבים ירדו למחתרת והסתתרו בבתי ספר ובמקומות מסתור ארעיים אחרים. בסוף יום זה, התפוצץ מטען חבלה באוטובוס. חמישה אנשים נרצחו ושלושה נפצעו.

בימים הבאים נמשכו המהומות ברחבי עיראק והאלימות גברה. ממשלת עיראק אמרה כי אם המהומות לא ישככו, היא תפעל בכוח רב הרבה יותר, ולא תהסס להשתמש בכלים צבאיים רציניים הרבה יותר כנגד הפורעים, ואף בטנקים.

ב-3 במרץ נהרגו כ-25 בני אדם בידי חולייה חמושה בעיירה חרוואן, הנמצאת דרום-מזרחית לבגדאד.

תגובות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת עיראק ‏איברהים אל-ג'עפרי האיץ בעם העיראקי להישאר מאוחד ושוחר שלום, באומרו כי מתקפת הטרור הייתה מבצע אלים ומלא הסתה‏[4]. בעקבות האירוע, הוא גם הצהיר על שלושה ימי אבל לאומיים בעיראק‏[5]. בעקבות ההתקפה, נפסקו שיחות המשא ומתן בין שיעים לפלגים סונים בעיראק באשר לצירופם לממשלה, והחל מעין חרם על סונים.

סונים רבים מחו על הפרעות שביצעו בהם שיעים בכל רחבי עיראק ועל עשרות המסגדים שהועלו באש בשל הפיגוע. למרות החרם והריחוק בין הסונים לשיעים, נשיא עיראק ג'לאל טלאבאני דחף לקיום פגישות בין אנשי דת סונים ושיעים בניסיון למנוע את הידרדרותה של עיראק למלחמת אזרחים.

שר ההגנה העיראקי, סעדון א-דוליימי, התריע מפני סכנת מלחמת אזרחים בעיראק, ואמר כי עיראק לא תחשוש לשלוח טנקים וכוחות צבא גדולים כדי לדכא את המפגינים ולהשליט ביטחון בעיראק כולה.

מסביב לעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה כינתה את הפיגוע "מעשה נפשע וחילול הקודש", ודחקה בעיראקים לרסן את עצמם ולא לצאת לפעולות תגמול. טוני בלייר אף אמר כי בריטניה תתרום ותסייע לבניית המסגד מחדש. נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, גינה גם הוא את הפיגוע ואמר כי היה זה מעשה נפשע שמטרתו להוביל למלחמת אזרחים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אחמדינג'אד: ישראל אשמה בפיגוע בעיראק, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בפברואר 2006
  2. ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 5.4.2011)
  3. ^ רויטרס, חשש: עיראק קרובה למלחמת אזרחים, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בפברואר 2006
  4. ^ [2] (הקישור אינו פעיל, 5.4.2011)
  5. ^ [3] (הקישור אינו פעיל, 5.4.2011)