הפיגוע במסגד אל-עסכריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסגד אל-עסכריה לאחר הפיגוע

הפיגוע במסגד אל-עסכריה היה פיגוע טרור שהתרחש ב-22 בפברואר 2006 במסגד אל-עסכריה הקדוש לשיעים, הנמצא בעיר סאמרא שבעיראק, כ-100 קילומטרים צפון-מערבית לבגדאד. בעקבות הפיגוע פרצו במדינה מהומות אלימות בין סונים לשיעים, בשל העובדה שככל הנראה טרוריסטים סונים הם שהיו האחראים להתקפה. במהומות שאירעו בעקבות הפיגוע נהרגו כ-600 אנשים, והשתרר חשש כי בעיראק תפרוץ מלחמת אזרחים.

ההתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות מיוחדים עיראקיים ליד המסגד בחודש אוקטובר 2002, בעת דיכוי הפגנה

להתקפת הטרור קדמה מתיחות ארוכה מאוד בין השיעים לסונים בעיראק ובכלל, וכן המתח שנוצר כתוצאה משליטת ארצות הברית בעיראק בעקבות מלחמת עיראק.

ב-22 בפברואר 2006, ב-6:55 לפי הזמן המקומי, בעת שהשיעים התכנסו במסגד לתפילת הבוקר, הוטמנו במסגד שתי פצצות על ידי חמישה עד שבעה מחבלים שהתחפשו והתלבשו כאנשי כוחות מיוחדים עיראקיים. לפי עדויות אחרות, חמושים שנכנסו למקום קודם לכן נטרלו את השוטרים כדי למנוע התנגדות אפשרית.

הפצצות הוטמנו בהצלחה, וכעבור זמן מה נשמע פיצוץ עז מאוד במסגד. עוברי אורח תיארו זאת כ"פיצוץ קטסטרופלי". בעקבות הפיצוץ הגדול נהרסה כיפת הזהב כליל, ולמסגד עצמו נגרם נזק כבד. בפיגוע עצמו לא היו נפגעים, אך המהומות שפרצו כתוצאה ממנו גבו קורבנות רבים. בפיגוע נהרס וקרס הקיר הצפוני של המסגד וכן הכיפה, וכתוצאה מכך נפגעו גם חלקים רבים אחרים. מיד לאחר הפיגוע, כוחות ביטחון עיראקיים וכוחות מצבא ארצות הברית סרקו את האזור בחיפוש אחר אחראים, אך ללא הועיל.

ביום שישי שלאחר הפיגוע הטיפו מנהיגים דתיים שיעים לריסון האלימות ולמען שמירת השלום בין הסונים לשיעים בעיראק. למרות זאת, ההטפות לא הועילו והשיעים החלו בביצוע פרעות אלימות בסונים במדינה. קולות רבים הזהירו מפני מלחמת אזרחים קרבה. כתב ה-CNN במזרח התיכון אף אמר כי המצב כיום הוא המסוכן ביותר מאז ימי שלטונו של סדאם חוסיין בעיראק, וכי ברגע קל יכולה להיהרס כל תרומתה של ארצות הברית לשיקום עיראק.

האחראים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגד, כפי שצולם בשנת 1920

אף אחד מארגוני הטרור לא קיבל על עצמו את האחריות להתקפת הטרור, אולם מניחים כי מאחורי ההתקפה עמדו אנשיו של אבו מוסעב א-זרקאווי. למרות חוסר המידע לגבי מבצע ההתקפה, הועלו השערות שונות:

התגובות לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מהפיגוע, החלו גלי אלימות גדולים מאוד בעיראק. לפי הממשלה העיראקית, נכון ל-23 בפברואר 2006, 168 מסגדים סוניים הותקפו, התפוצצו או נפגעו עקב פגיעה מכוונת של שיעים שביקשו לנקמה. לפי הממשלה, נרצחו גם עשרה אימאמים ועוד חמישה עשר נחטפו מאז הפיגוע. בנוסף, כומר אחד נחטף ונרצח.

בעקבות המתחים הקודמים בין סונים לשיעים, התעורר חשש שהמצב בעיראק יידרדר עד כדי מלחמת אזרחים בין הפלגים הסונים והשיעים.‏[2] בניסיון להרגיע את הרוחות, הכריז מנהיג השיעים בעיראק, האייתוללה עלי סיסתאני, על שבעה ימי אבל וקרא לקיים הפגנות מחאה, אך ללא אלימות. ראש ממשלת עיראק, איברהים אל-ג'עפרי, הכריז על שלושה ימי אבל וקבע כי זוהי התקפה על כל המוסלמים באשר הם.

למרות זאת, הקריאות להרגעה לא עזרו, ואלפי שיעים יצאו להפגנות אלימות בכל רחבי עיראק, ובפרט בסאמרא, מנופפים בשלטים בגנות הסונים והאמריקאים וקוראים לנקמה. בנג'ף נסגרו חנויות רבות, ורבים התגודדו להפגנה גדולה. ברחבי עיראק דווח על תקיפות סונים בידי שיעים, ושלושה סונים נרצחו. ביום שלאחר הפיגוע כ-60 מסגדים הותקפו על ידי מאמינים שיעים, מתוכם 50 בבגדאד. כשלושה מסגדים נהרסו עד היסוד. בימים הבאים, נהרסו בעיראק עוד מסגדים רבים. ברחבי עיראק התקבלו דיווחים על בריחת סונים כתוצאה מפרעות שמבצעים השיעים בהם. בסך הכול, נרצחו כ-500 אנשים בפרעות ובמהומות שלאחר הפיגוע.
תושבים עיראקים החלו לאגור מזון כהכנה למהומות אפשריות ולמצב שבו לא יהיה ניתן לצאת אל הרחובות.‏[1]

שלושה עיתונאים מוסלמים-סונים מרשת אל ג'זירה נחטפו ונרצחו לאחר מכן, ועשרות אנשים מתו כתוצאה מאלימות המשטרה העיראקית וכוחות צבא ארצות הברית שניסו לדכא את ההפגנות. ארצות הברית החליטה להטיל עוצר לילה בעיר שבה עומד המסגד, ולאחר מכן גם בבגדאד עצמה, כדי למנוע את המשך המהומות, אולם ללא הצלחה יתרה.

בעיר בצרה, אחד עשר גברים חמושים לבושים במדי משטרה חטפו 11 גברים סונים, כמה מהם ממוצא סעודי ומצרי, מבית הסוהר המקומי. מאוחר יותר, נמצאו הגברים מתים וככל הנראה הם עונו. הפוליטיקאי העיראקי-כורדי ג'לאל טלאבני אמר כי עיראק נמצאת על סף מלחמת אזרחים.‏[3]

בהמשך, חבורות שיעים חמושות החלו לירות בעוברים ושבים במקומות רבים. ב-23 בפברואר, יום לאחר הפיגוע, חבורת חמושים רצחה 43 סונים והשליכו את גופותיהם לנהר.

בהמשך, ב-24 בפברואר, יום שישי, המצב בעיר הבירה בגדאד היה רגוע יותר והמהומות שככו מעט, אולם בהמשך נערכו מספר קרבות ירי בין מיליציות חמושות בעיר, ואף נחטפו מספר ילדים של איש סוני בעל מעמד.

ב-25 בפברואר החלו מיליציות אלימות לפעול בבגדאד למרות עוצר היום, וטבחו בכעשרה אנשים, כולל התקפה על הלוויה של אחד העיתונאים שנרצחו. בעקבות כך, הוחמר העוצר לרוב שעות היום ואף נאסרה תנועת מכוניות בעיר.

ב-26 בפברואר המשיכו האלימות והמהומות ביתר שאת. ביום זה, יותר מ-100 איש נרצחו בפרעות, וזאת למרות פעולות צבא ארצות הברית והממשלה העיראקית להרגעת הרוחות, ולמרות העוצר. התקבלו דיווחים מרחבי עיראק, ובעיקר בבגדאד ופרבריה, על בריחה של סונים למקומות מסתור בשל האיומים על חייהם. מנהיגים סונים רבים ירדו למחתרת והסתתרו בבתי ספר ובמקומות מסתור ארעיים אחרים. בסוף יום זה, התפוצץ מטען חבלה באוטובוס. חמישה אנשים נרצחו ושלושה נפצעו.

בימים הבאים נמשכו המהומות ברחבי עיראק והאלימות גברה. ממשלת עיראק אמרה כי אם המהומות לא ישככו, היא תפעל בכוח רב הרבה יותר, ולא תהסס להשתמש בכלים צבאיים רציניים הרבה יותר כנגד הפורעים, ואף בטנקים.

ב-3 במרץ נהרגו כ-25 בני אדם בידי חולייה חמושה בעיירה חרוואן, הנמצאת דרום-מזרחית לבגדאד.

תגובות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת עיראק ‏איברהים אל-ג'עפרי האיץ בעם העיראקי להישאר מאוחד ושוחר שלום, באומרו כי מתקפת הטרור הייתה מבצע אלים ומלא הסתה‏[4]. בעקבות האירוע, הוא גם הצהיר על שלושה ימי אבל לאומיים בעיראק‏[5]. בעקבות ההתקפה, נפסקו שיחות המשא ומתן בין שיעים לפלגים סונים בעיראק באשר לצירופם לממשלה, והחל מעין חרם על סונים.

סונים רבים מחו על הפרעות שביצעו בהם שיעים בכל רחבי עיראק ועל עשרות המסגדים שהועלו באש בשל הפיגוע. למרות החרם והריחוק בין הסונים לשיעים, נשיא עיראק ג'לאל טלאבאני דחף לקיום פגישות בין אנשי דת סונים ושיעים בניסיון למנוע את הידרדרותה של עיראק למלחמת אזרחים.

שר ההגנה העיראקי, סעדון א-דוליימי, התריע מפני סכנת מלחמת אזרחים בעיראק, ואמר כי עיראק לא תחשוש לשלוח טנקים וכוחות צבא רציניים כדי לדכא את המפגינים ולהשליט ביטחון בעיראק כולה.

מסביב לעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה כינתה את הפיגוע "מעשה נפשע וחילול הקודש", ודחקה בעיראקים לרסן את עצמם ולא לצאת לפעולות תגמול. טוני בלייר אף אמר כי בריטניה תתרום ותסייע לבניית המסגד מחדש. נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, גינה גם הוא את הפיגוע ואמר כי היה זה מעשה נפשע שמטרתו להוביל למלחמת אזרחים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אחמדינג'אד: ישראל אשמה בפיגוע בעיראק, באתר וואלה!, 23 בפברואר 2006
  2. ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 5.4.2011)
  3. ^ רויטרס, חשש: עיראק קרובה למלחמת אזרחים, באתר וואלה!, 23 בפברואר 2006
  4. ^ [2] (הקישור אינו פעיל, 5.4.2011)
  5. ^ [3] (הקישור אינו פעיל, 5.4.2011)