הפיגוע בצומת מגידו (2023)
| חלק מפיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023 | |
|---|---|
| מקום הפיגוע | |
| תאריך | 13 במרץ 2023 |
| תאריך עברי | כ' באדר ה'תשפ"ג |
| מקום | סמוך לצומת מגידו, ישראל |
| מטרה | ישראלים |
| קואורדינטות | 32°34′22″N 35°11′31″E / 32.572725646175°N 35.191928946029°E |
| סוג | פיגוע |
| נשק | מטען צד, חגורת נפץ שלא הופעלה |
| הרוגים |
0 |
| פצועים | אזרח 1 |
| מבצע |
|
| מספר מפגעים | 1 |
הפיגוע בצומת מגידו הוא פיגוע שבוצע ב-13 במרץ 2023, כ' באדר ה'תשפ"ג, על ידי מחבל לבנוני בצומת מגידו. מטען צד הופעל בצדי הדרך בצומת, וכתוצאה מפיצוצו נפצע אזרח אחד באורח קשה. המחבל נהרג על ידי לוחמי הימ"מ לאחר מרדף.
הפיגוע והמצוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 במרץ 2023, סמוך לשעה 07:15, פוצץ על ידי מחבל לבנוני מטען צד דמוי כלימגור סמוך לצומת מגידו. כתוצאה מהפיצוץ נפצע באורח קשה שרף א-דין ח'מאיסי, תושב הכפר סאלם בן 21, שרכבו חלף בנתיב הנגדי למקום הנחת המטען.[1]
תחילה נבדק האם הרקע לאירוע פלילי או לאומני, אך בעקבות חקירה ראשונית התברר כי מדובר בפיגוע טרור.[2] המסקנה התבססה, בין היתר, על השימוש במטען צד תקני האופייני לארגוני טרור בלבנון, ובהם חזבאללה, ושאינו נפוץ בפשיעה המקומית.
מיד לאחר הפיגוע הוטל צו איסור פרסום על פרטי החקירה, וכוחות ביטחון רבים החלו בסריקות ובחסימות צירים באזור צפון הארץ.[3]
במסגרת המצוד אחר המחבל, זיהו צוותי טקילה של היחידה המבצעית של שב״כ ולוחמי ימ"מ את רכבו של המחבל בכביש 899 בצומת אדמית, באזור מושב יערה, סמוך לגבול ישראל–לבנון. הכוחות עצרו את הרכב; במושב שליד הנהג ישב המחבל כשהוא חמוש באקדח, ברובה ובמטען חבלה, ועל גופו חגורת נפץ מוכנה להפעלה.[4] בשל הסכנה המיידית לחיי הלוחמים, נורה המחבל למוות. נהג הרכב שהסיע אותו נעצר לחקירה.[5]
בעקבות הפיגוע, קיימו ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט. הערכות מצב מיוחדות עם ראשי מערכת הביטחון.[6]
צו איסור הפרסום הגורף שהוטל על האירוע, לצד דיווחים חלקיים בכלי התקשורת על עצם קיומו של אירוע ביטחוני חריג, הובילו לחרושת שמועות נרחבת ברשתות החברתיות.[7] האיפול הוסר באופן רשמי ביום רביעי בערב, כ-60 שעות לאחר הפיגוע.[8]
חקירת האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הפיגוע נערכה חקירה רחבה לבירור נסיבותיו, שבמסגרתה נבחנה מעורבותו של ארגון הטרור חזבאללה.
מתחקור ראשוני של האירוע עלה כי המחבל ככל הנראה חצה מוקדם יותר באותו השבוע את הגבול מלבנון לישראל באמצעות סולם[דרוש מקור] והתקדם לעומק השטח עד שהגיע לצומת מגידו (כ-70 קילומטרים מקו הגבול). המחבל השתמש באופניים חשמליים, ונעזר בסוללות חלופיות עבורם.[9] הוא פעל לבדו ונשא אמל"ח רב (מטעני חבלה, אקדח ונשק ארוך).
עוד עלה כי לאחר הפיגוע, עצר המחבל רכב וביקש מנהגו להסיעו צפונה, כנראה על מנת לחזור ללבנון ולייצר אפקט תודעתי עבור שולחיו.[10] התברר כי הנהג לא ידע שהוא מסיע מחבל מלבנון, והוא שוחרר תוך זמן קצר.[11]
שבוע לאחר הפיגוע הודיע צה"ל שהמחבל הגיע לישראל דרך חציית הגבול ולא דרך מנהרה.[12]
זהות מבצעי הפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהותם של מבצעי הפיגוע נותרה לא ידועה בשל האיפול על פרטי הפיגוע. ארגון בלתי מוכר העונה לשם "כוחות הגליל – הזאבים הבודדים" לקח אחריות על הפיגוע.[13][14][15] למרות הודעת הארגון, ניכר כי מרבית פעילות התנועה היא ברשתות החברתיות,[14] וגם במקרים קודמים שבהם ארגון "כוחות הגליל" טען לאחריות לפיגועים, בפועל האחראים היו ארגונים אחרים, כמו בפיגוע הירי בחדרה.[16] בנוסף, טען הארגון, בסתירה גמורה לטענת מערכת הביטחון בעניין, כי המחבל חי ונמצא במקום בטוח.[14][16] הארגון, בזיקתו, קרוב לאיראן ולחזבאללה והוא גלגול של כמה תנועות בעלות שם דומה,[16] על כן לא ברור האם מבצע הפיגוע הוא חזבאללה או ארגון כוחות הגליל. העובדה שהארגון מנכס לעצמו פיגועים שלא הוא ביצע, ופעילותו הגלויה ברשתות החברתיות, מקשות על הערכת כוחו ופוגעת באמינותו של הארגון.[16]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ב-8 בינואר 2024 דובר צה"ל הודיע כי חוסל ויסאם א-טוויל, מפקד כוח רדואן שיזם את הפיגוע[17]. בלילה שבין ה-14 ל-15 בפברואר 2024 חוסל מפקד מרכזי בכוח רדואן, עלי מוחמד א-דבס, שהיה בין מתכנני הפיגוע.[18][19]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלון חכמון, חשד לפיגוע: צעיר נפצע קשה ממטען שהושלך לעבר רכבו בכביש 65, באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2023
- מישל מכול, חשד לפיגוע: פצוע קשה מאוד בפיצוץ רכב סמוך לצומת מגידו, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2023
- יואב זיתון, הותר לפרסום: מחבל חדר מלבנון, הטמין מטען שפצע קשה ישראלי - וחוסל; נבדק קשר לחיזבאללה, באתר ynet, 15 במרץ 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ישראל מושקוביץ, חסן שעלאן, ליאור אל-חי, צעיר נפצע בפיצוץ מטען בצומת מגידו, שב"כ בודק אם מדובר בפיגוע, באתר ynet, 13 במרץ 2023
- ↑ ישראל מושקוביץ, חסן שעלאן, ליאור אל-חי, צעיר נפצע בפיצוץ מטען בצומת מגידו, שב"כ בודק אם מדובר בפיגוע, באתר ynet, 13 במרץ 2023
- ↑ יואב איתיאל, הפיצוץ בצומת מגידו: הכבישים באזור עדיין חסומים, באתר וואלה, 13 במרץ 2023
- ↑ אלון בן דוד, תחקיר הפיגוע במגידו: נשללה האפשרות שהמחבל הגיע במנהרה, באתר חדשות 13, 20 במרץ 2023
- ↑ יואב זיתון, הותר לפרסום: מחבל חדר מלבנון, הטמין מטען שפצע קשה ישראלי - וחוסל; נבדק קשר לחיזבאללה, באתר ynet, 15 במרץ 2023
- ↑ אנה ברסקי, נתניהו קיים התייעצות בטחונית עם גלנט באשר להתפתחויות הביטחוניות האחרונות, באתר מעריב אונליין, 15 במרץ 2023
- ↑ יאיר קראוס, שמועות על מנהרות, חוליית מחבלים ורקטות: כך נראתה הפאניקה בעקבות האיפול, באתר ynet, 15 במרץ 2023
- ↑ רן רימון, לאחר חרושת שמועות הותר לפרסום - מחבל חדר מלבנון ופוצץ מטען לפני יומיים במגידו, באתר ynet, 15 במרץ 2023
- ↑ שי לוי, פרטים חדשים על הפיגוע במגידו: המחבל נע בשטח ישראל עם אופניים חשמליים, באתר מאקו, 26 במרץ 2023
- ↑ הפרשה הביטחונית בצפון: מחבל חדר מלבנון והטמין מטען בצומת מגידו, באתר מאקו, 15 במרץ 2023
- ↑ אלון בן דוד, תחקיר הפיגוע במגידו: נשללה האפשרות שהמחבל הגיע במנהרה, באתר חדשות 13, 20 במרץ 2023
- ↑ יואב זיתון, צה"ל: המחבל מלבנון שפוצץ מטען בצומת מגידו לא חדר ממנהרה, באתר ynet, 20 במרץ 2023
- ↑ [Telegram.me/awd48, 13.3.2023 הודעת לקיחת האחריות בעמוד הטלגרם של זאבי הגליל הבודדים], באתר טלגרם, 13/03/23
- 1 2 3 מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית במרכז למורשת המודיעין - מל"מ, ארגון כוחות הגליל שקיבל אחריות על הפיגוע במגידו, 23 במרץ 2023
- ↑ שי לוי, "כוחות הגליל – הזאבים הבודדים": הארגון שלקח אחריות על הפיגוע במגידו, באתר מאקו, 15 במרץ 2023
- 1 2 3 4 "כוחות הגליל הזאבים הבודדים": התארגנות פלסטינית בזיקה לחזבאללה; ספקות לגבי הכרזותיה, באתר ממרי
- ↑ רון בן ישי, "מוחמד דף של חיזבאללה": הבכיר שחוסל בלבנון - מפקד כוח רדואן, באתר ynet, 8 בינואר 2024
- ↑ אמיר בוחבוט, מפקד מרכזי בכוח רדואן, עלי מוחמד אלדבס, חוסל הלילה על ידי צה"ל, באתר וואלה, 15 בפברואר 2024
- ↑ תיעוד: חיסולם מהאוויר של עלי מחמד אלדבס וסגנו בבית במרחב מארון א-ראס, באתר דבר העובדים בארץ ישראל
