הפייטה הפלורנטינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפייטה הפלורנטינית
Florence Pietà
Pieta Bandini Opera Duomo Florence n01.jpg
פַּסל מיכלאנג'לו
תאריך יצירה 1555-1547 בקירוב
טכניקה וחומרים שיש עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים בס"מ 226 גובה
מיקום מוזיאון הדואומו, פירנצה, איטליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"הפייטה הפלורנטינית" או "פייטת בנדיני" (באיטלקית: Bandini Pietà), המכונה גם "ההורדה מהצלב" (באנגלית: The Lamentation over the Dead Christ) או "פייטה עם ניקודמוס", הוא פסל שיצר הפסל מיכלאנג'לו. העבודה על הפייטה, שנותרה במצב לא גמור, נמשכה בין השנים 1547 ל־1555, בשנות חייו המאוחרות של מיכלאנג'לו. הפסל מוצג כיום במוזיאון הדואומו (Museo dell'Opera del Duomo) בפירנצה. במהלך שנת 2019, החל תהליך רסטורציה ֿ(Artnet) לפסל.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל שנושאו הוא הורדת ישו מהצלב לאחר מותו. הפסל שייך לקבוצת ארבעת פסלי הפייטה של מיכלאנג'לו, ונחשב לשלישי שבהם. את יצירת ה"פייטה" המוקדמת שלו, המוצבת בעיר רומא, הוא יצר בגיל 24, כ־60 שנה קודם. פייטה נוספת – "פייטת רודניני" (Rondanini Pietà) – נוצרה במקביל החל משנת 1552.

הפסל עשוי משיש שנחצב בקרארה ומתנשא לגובה 226 ס"מ. ייתכן כי היה זה אחד מגושי השיש שנועדו למצבתו של יוליוס השני. דמותו של ישו המת ניצב במרכז העבודה. משני עבריו מוצגות שתי נשים התומכות בגופו. אלו הן מרים, אם ישו ומרים המגדלית. מאחוריו נמצא דמותו של ניקודמוס, אחד מתלמידיו של ישו, שפניו מהווים דיוקן עצמי של מיכלאנג'לו. על פי המסורת הנוצרית, ניקודמוס, יחד עם יוסף הרמתי, לקחו את גופתו של ישוע לאחר הצליבה לקבורה.

בניגוד לפייטה המוקדמת יותר של מיכלאנג'לו, שם אוחזת המדונה בגופתו הרזה והקלילה של בנה המת, הרי שבפסל זה, גופו של ישו הוא כבד ביותר, עד כי דומה כי שלוש הדמויות מתקשות להחזיק בו והוא קורס מחמת העייפות או המשקל הרב. הקומפוזיציה הכללית של הפסל היא משולשת, אולם הדמויות השונות ניצבות בתנוחות אלכסוניות זו לזו, מנסות לתמוך בגופו של ישו, הנופלת בכבדות. רגליו וידיו של ישו מוארכות ומעצימות אפקט זה.

על פי ג'ורג'ו וזארי, האמן לא סיים את העבודה על הפסל בגלל פגמים בגוש השיש. עם זאת, ניתן להניח כי בעיות בקומפוזיציה, ובעיקר ברגלו השמאלית של ישו, שאיננה מסוימת, תרמו לנטישתו. הדבר בולט גם בדמות מרים, שבגדה נמצא במצב גולמי, לעומת הליטוש של דמותו של ישו. האמן ניפץ בהתקף תסכול את ידו ורגלו השמאלית של ישו. את הפסל נתן מיכלאנג'לו לאיש עסקים אמיד בשם פרנצ'סקו בנדיני (Francesco Bandini), אשר שכר את טיבריו קאלקאניי (Tiberio Calcagni), אחד מעוזריו של מיכלאנג'לו, לתקן את הפסל. בנוסף, קאלקאניי גם השלים את דמותה של מריה מגדלנה.

בשנת 1671 מכרה משפחת בנדיני את הפסל לקוזימו השלישי, הדוכס הגדול של טוסקנה.

במאה ה־19 נוצר העתק של הפסל שנעשה ביציקה מן הפסל המקורי. העתק זה נמצא כיום בבית הספר הלאומי לאמנות בפירנצה (Gipsoteca of the State Art Institute of Florence, today the State Art School of Porta Romana).

בשנים 20192020 נערכה לפסל רסטורציה, במסגרתה נוקה הפסל.[1]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפייטה הפלורנטינית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]