הפילהרמונית של סיאול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפילהרמונית של סיאולקוריאנית: 서울시립교향악단), שנוסדה בשנת 1948, היא אחת התזמורות הוותיקות והמפורסמות ביותר בקוריאה הדרומית. מסע הקונצרטים הראשון שלה מחוץ לקוריאה היה ביפן בשנת 1965, ואחריו באו הופעות בדרום-מזרח אסיה ב-1977, בארצות הברית ב-1982, 1986 ו-1996, סיור באירופה ב-1988 לפני המשחקים האולימפיים בסיאול באותה שנה, וקונצרט בבייג'ינג בשנת 1997. הפילהרמונית היא מוסד תאגידי מאז 2005. המנהל המוזיקלי מיונג-וון צ'ונג התפטר בשנת 2015, והפילהרמונית של סיאול מחפשת הנהלה אמנותית חדשה.

ההיסטוריה של הפילהרמונית של סיאול, הפעילה מאז ייסודה בשנת 1948, ארוכה מזו של כל תזמורת קוריאנית אחרת. בפברואר 1948 קיימה התזמורת את קונצרט הפתיחה שלה, בניצוח מאטסטרו סאונג-טה קים. באוקטובר של אותה שנה, נוצרה אגודת הפילהרמונית של סיאול במטרה לספק תמיכה וסיוע לתזמורת. בשנה שלאחריה הוציאה האגודה ירחון מוזיקה בשם "הפילהרמונית". אחרי קונצרט למנויים בבית העירייה של סיאול ב-25 ביוני 1950, נאלצה התזמורת להפסיק את פעילותה עקב פרוץ מלחמת קוריאה, אך היא חידשה את הופעותיה בשם "התזמורת הסימפונית של הצי" חמישה חודשים לאחר מכן, לעודד ולהרגיע את הקוריאנים בתקופת המלחמה.

באוגוסט 1957 העבירה מועצת המטרופולין סיאול את "תקנות המטרופולין סיאול להקים תזמורת בניהול עירוני", והתזמורת הסימפונית של הצי הייתה לתזמורת הפילהרמונית של סיאול, התזמורת הקוריאנית הראשונה במימון ממשלתי. טקס חנוכת התזמורת התקיים בלשכת מועצת העיר, עם שלישיית כלי נשיפה מעץ. סנג-ריו קים מונה למנצח הראשי הראשון. מאז, סייעה התזמורת להכניס את הסימפוניות של טהובן, ברהמס, מוצרט וצ'ייקובסקי לרפרטואר הבסיסי ולהשריש אותו בקרב חובבי המוזיקה הקוריאנים.

קונצרטים אלה אפשרו למנצחים קוריאנים רבים, לא נודעים עד אז, להיות עם הזמן למנצחים ידועי שם, המייצגים את קהילת המוזיקה הקוריאנית.

במטרה לגדול ולהתפתח לתזמורת בעלת-שם, נערכה התזמורת הפילהרמונית של סיאול להשקה מחודשת כמוסד תאגידי ב-1 ביוני 2005 ומינתה את מיונג-וון צ'ונג כמנהל המוזיקלי שלה (עד 2005 כיהן כיועץ אמנותי).

בניצוחו של צ'ונג ביצעה התזמורת את תשע הסימפוניות של בטהובן בשנת 2006 ואת כל הסימפוניות והקונצ'רטי של ברהמס בשנת 2007.

מאז השקתה מחדש כמוסד תאגידי, מנגנת הפילהרמונית של סיאול תחת שרביטיהם של מנצחים בעלי שם עולמי כמו שארל דיטואה, אלכסנדר פריי, ליאונרד סלטקין, יוקה-פקה סאראסטה, פנחס צוקרמן, גנאדי רוז'דסטוונסקי, ג'יימס ג'אד, מיקו פרנק ואחרים, ועם סולנים ידועי-שם כמו אנדרש שיף ומרתה ארחריץ' (פסנתר), קיונג-וה צ'ונג וויויאן האגנר (כינור), מישה מייסקי וג'וליאן לויד ובר (צ'לו), היינץ הוליגר (אבוב), ואחרים.

התזמורת מתמקדת בשילוב מוזיקה מודרנית ברפרטואר שלה. לפי הלוס אנג'לס טיימס, לפילהרמונית של סיאול "יצאו מוניטין של עידוד מוזיקה חדשה יותר מכל תזמורת אסייתית גדולה אחרת".[1] התזמורת הייתה הראשונה לאמץ את שיטת "מלחין הבית" לאחר השקתה כמוסד תאגידי, וקיבלה בברכה את אונסוק צ'ין כמלחין הראשון שלה. צ'ין הוא מייסד-מנהל של סדרת המוזיקה המודרנית "ארס נובה" מאז 2006. בסדרה זו הופיעו מנצחים כמו פטר אטווש, קואמה ריאן, תיארי פישר, סוזנה מלקי, פרנסואה-זאוויר רות, אילן וולקוב, באלדור ברנימאן ורולנד קלוטיג, בין השאר. עד 2011, הציגה הסדרה כ-100 ביצועי בכורה קוריאניים - מחציתם ביצועי בכורה באסיה - של יצירות מאת מלחינים מובילים מן המאה ה-20 וה-21' בהם אנטון וברן, איגור סטרווינסקי, אוליבייה מסייאן, ג'ון קייג', ויטולד לוטוסלבסקי, יאניס קסנאקיס, ג'רג' ליגטי, פייר בולז וג'רג' קורטג. בשנת 2009 עבדה הסדרה בשיתוף פעולה עם המרכז הפריזאי למוזיקה אלקטרונית (IRCAM). מאז 2011, הזמינה הפילהרמונית של סיאול או הייתה שותפה להזמנת יצירות תזמורתיות מאת מלחינים כמו פסקל דוזאפין, פטר אטווש, טריסטן מוריי ויורק הלר לסדרת "ארס נובה" נוסף לכך, הושמעו בביצוע בכורה כמה יצירות מוזמנות פרי עטם של מלחינים קוריאנים מן השורה הראשונה.[2][3]

התזמורת חתמה על חוזה עם דויטשה גרמופון ב-2011 להוצאת 10 אלבומים במהלך חמש שנים, הפעם הראשונה שתזמורת אסייתית חותמת על חוזה ממושך כל כך. תקליטור דיוקן עם מזיקה מאת אונסוק צ'ין הוכתר כזוכה בפרס מוזיקה בינלאומי וזוכה פרס מגזין המוזיקה של ה-BBC בקטגוריה של מוזיקה בת-זמננו.

מנצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצחים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סנג-רייאו קים (1961-1948)
  • מאן-בוק קים (1969-1961)
  • גייאונג-סו וון (1971-1970, 1996-1994)
  • ג'ה-דונג ג'אונג (1990-1974)
  • יון-סאונג פארק (1991-1990)
  • מארק ארמלר (2002-2000)
  • סאונג קוואק (2003, גם מנהל מוזיקלי)
  • מיונג-וון צ'ונג (2016-2015, גם מנהל אמנותי)

מנצח הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרקוס שטנץ (2017 - )

מנצח אורח ראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תיארי פישר (2017 - )

מנצח במשרה מלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ה-דונג ג'אונג (1974-1971)

מפקח אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סאונג קוואק (2002)

מנצח חבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יון-סאונג פארק (1989-1984)
  • שי-יאון סאונג (2013-2009)
  • סו-יאול צ'וי (2014 - )

מלחין הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אונסוק צ'ין (2006, גם מנהל אמנותי של "ארס נובה")

נשיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פאל-סאונג לי (2008-2005)
  • ג'והו קים (2012-2009)
  • יאון-ג'אונג פארק (2014-2013)
  • יונג-סיק צ'וי (2018-2015)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]