הפירמידה של נ-אוסר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
smooth-sided pyramid, הפירמידות במצרים  |
| כתובת |
אבו סיר |
| מיקום |
אל-גיזה |
| מדינה |
מצרים |
| הקמה ובנייה | |
| חומרי בנייה |
אבן גיר |
| קואורדינטות | 29°53′44″N 31°12′13″E / 29.89566667°N 31.20355556°E |
 | |
  | |
הפירמידה של נ-אוסר (במצרית: Mn-swt Nỉ-wsr-rꜥ, כלומר "המקומות של נ-אוסר תמידיים") היא פירמידה מאמצע המאה ה-25 לפני הספירה שנבנתה עבור פרעה המצרי נ-אוסר איני מהשושלת החמישית.[1][א] בתקופת שלטונו, ירש נ-אוסר את האנדרטאות הבלתי גמורות של אביו, נפריר כא רע, אימו, חנטקאוס השנייה (אנ'), ואחיו, נפרף רע, והשלימן לפני שהחל לעבוד על מתחם הפירמידה האישי שלו. הוא בחר אתר בנקרופוליס אבוסיר בין המתחמים של נפריר כא רע וסחו רע, אשר, הוגבל בשטח, בתוואי וחסך בעלויות העבודה והחומר. נ-אוסר היה השליט האחרון שנקבר בנקרופוליס; יורשיו בחרו להיקבר במקום אחר. האנדרטה שלו מקיפה פירמידה ראשית, מקדש מתים (אנ'), מקדש עמק באגם אבו סיר, שביל שנועד במקור לאנדרטה של נפריר כא רע ופירמידת פולחן.
לפירמידה הראשית הייתה ליבה מדורגת שנבנתה מאבן גיר חתוכה מחוספסת ומעטפת באבן גיר משובחת מטורה (אנ'). המעטפת פורקה על ידי שודדי קברים, מה שהותיר את הליבה חשופה לפגעי מזג האוויר ולפעילות אנושית נוספת. פעולות אלו הקטינו את הפירמידה, שפעם הייתה בגובה של כמעט 52 מטרים, לתלולית חורבות עם תשתית רעועה לכניסה עקב הסיכון מחללים לא יציבים במבנה. בצמוד לפניה המזרחיים של הפירמידה נמצא מקדש המתים עם תצורה ומאפיינים יוצאי הדופן. מחליף את התוכנית הרגילה בצורת T, למקדש המתים יש צורת L. השינוי נדרש עקב הימצאות מסטבות במזרח. היא הופיעה לראשונה ב-antichambre carrée, חדר מרובע עם עמוד אחד, שהפך למאפיין סטנדרטי של אנדרטאות מאוחרות יותר. הוא מכיל גם פלטפורמה מרובעת בלתי מוסברת שהובילה ארכאולוגים להציע שאולי יש פירמידיון אובליסק קרוב. זה יוצא דופן שכן אובליסקים היו מאפיינים מרכזיים של מקדשי השמש המצריים, אך לא של מתחמי פירמידה. לבסוף, בפינות הצפון-מזרחיות והדרום-מזרחיות של האתר יש שני מבנים שנראים כמו אב טיפוס של שער כניסה מונומנטלי. אלה הפכו למאפיינים עיקריים של מקדשים וארמונות. בפינה הדרום-מזרחית של המתחם, קיים מתחם נפרד בו שוכנת פירמידת הפולחן - פירמידה קטנה שמטרתה לא ברורה. שביל ארוך קושר את בתי המתים ואת מקדשי העמק. שני אלה היו בשלבי בנייה עבור האנדרטה של נפריר כא רע, אך נקבעו מחדש לאנדרטה של נ-אוסר. לשביל, שהושלם יותר ממחציתו כשנפריר כא רע מת, יש עיקול שבו הוא משנה כיוון ממקדש המתים של נפריר כא רע לכיוון של נ-אוסר.
שני מתחמי פירמידה נוספים נמצאו באזור. ידועים בתור לפסיוס XXIV (אנ') ולפסיוס XXV (אנ'), ייתכן שהם השתייכו לבנות הזוג של נ-אוסר, במיוחד המלכה רפתינוב (Reptynub), או של נפרף רע. עוד מצפון-מערב למתחם נבנו מסטבות עבור ילדי פרעה. בסביבה נמצאים גם קברי הכוהנים והפקידים הקשורים לפולחן הקבורה (אנ') של השליט. בעוד שפולחני הקבורה של שליטים אחרים געוו בתקופת הביניים הראשונה, ייתכן שפולחן נ-אוסר שרד את תקופת המעבר הזו והתקיים גם בתקופת הממלכה התיכונה, אם כי זו נותרה נושא במחלוקת בין האגיפטולוגים.
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מראי מקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Allen, James; Allen, Susan; Anderson, Julie; et al. (1999). Egyptian Art in the Age of the Pyramids. New York: The Metropolitan Museum of Art. ISBN 978-0-8109-6543-0. OCLC 41431623.
- Altenmüller, Hartwig (2001). "Old Kingdom: Fifth Dynasty". In Redford, Donald B. (ed.). The Oxford Encyclopedia of Ancient Egypt, Volume 2. Oxford: Oxford University Press. pp. 597–601. ISBN 978-0-19-510234-5.
- Clayton, Peter A. (1994). Chronicle of the Pharaohs. London: Thames & Hudson. ISBN 978-0-500-05074-3.
- Dodson, Aidan; Hilton, Dyan (2004). The Complete Royal Families of Ancient Egypt. London: Thames & Hudson. ISBN 0-500-05128-3.
- Lehner, Mark (2008). The Complete Pyramids. New York: Thames & Hudson. ISBN 978-0-500-28547-3.
- Málek, Jaromír (2003). "The Old Kingdom (c. 2686–2160 BC)". In Shaw, Ian (ed.). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford: Oxford University Press. pp. 83–107. ISBN 978-0-19-815034-3.
- Shaw, Ian, ed. (2003). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-815034-3.
- Verner, Miroslav (2001c). "Old Kingdom". In Redford, Donald B. (ed.). The Oxford Encyclopedia of Ancient Egypt, Volume 2. Oxford: Oxford University Press. pp. 585–591. ISBN 978-0-19-510234-5.
