פלואידיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הפלואידי)

פְּלוֹאִידִיוּת או סִדְרָתִיּוּת[1]אנגלית: Ploidy) היא מונח בגנטיקה המתאר את מספר העותקים מכל כרומוזום המצויים בכל תא. לאורגניזמים שונים יכולה להיות פלואידיות שונה. לדוגמה, החיידקים הם לרוב יצורים הַפְּלוֹאִידִים (או חד־סדרתיים[1]) – בעלי עותק אחד מכל כרומוזום, בעוד שאצל היונקים (כולל האדם) רוב התאים הם דִּיפְּלוֹאִידִים (או דו־סדרתיים[1]) – בעלי שני עותקים מכל כרומוזום. התאים היוצאים מן הכלל ביונקים הם תאי המין – הזרע ותא הביצה – שהם תאים הפלואידים. ערכים גבוהים יותר של פלואידיות, כלומר תאים פוליפלואידים (או רב־סדרתיים[1]) שבהם מספר עותקי הכרומוזומים גדול משניים, נפוצים בצמחים. טֶטְרָפלואידיות או ארבע-סדרתיות (ארבעה סטים של כרומוזומים) קיימת אצל דו־חיים, זוחלים וסוגי חרקים.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלואיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תא הַפְּלוֹאִידִי (haploid – נגזר מהמילה פשוט ביוונית) או חד־סדרתי הוא תא המכיל עותק אחד מכל כרומוזום. ביצורים דיפלואידים, מכילים תאי המין עותק אחד בלבד של כל כרומוזום (חצי מהמטען הגנטי, של אותו יצור) והם לפיכך תאים הפלואידים (לדוגמה, לאדם יש 23 כרומוזומים בתאי הרבייה שלו; במקום 46 בכל שאר התאים). תא המין נוצר בתהליך המיוזה – חלוקת הפחתה, על מנת שלאחר הפריה יצטרפו שני תאים הפלואידים אחד מהאב ואחד מהאם וייוצר תא דיפלואידי אחד עם 46 כרומוזומים – חצי מהאב וחצי מהאם (כרומוזומים הומולוגיים).

רוב מיני הפטריות, חלק מן האצות, חרקים רבים ועוד הם הפלואידים. צמחים, שמרים ואצות אחרות עוברים במהלך מחזור חייהם בין שלב הפלואידי ושלב דיפלואידי. הגמטות – תאי המין ברוב היצורים הדיפלואידים הם תאים הפלואידים הנוצרים בתהליך המיוזה.

דיפלואיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תא דִּיפְּלוֹאִידִי (diploid – נגזר מהמילה כפול ביוונית) או דו־סדרתי הוא תא המכיל שני עותקים מכל כרומוזום. באורגניזמים דיפלואידים, כרומוזום אחד מגיע בדרך כלל מהאם וכרומוזום אחד מהאב. רוב התאים הסומטיים ביצורים רב-תאיים הם דיפלואידים.

באורגניזמים גבוהים, ביונקים ובצמחים מניבי פרחים, התאים בדרך כלל דיפלואידים.

הפלודיפלואיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הפלודיפלואידיות

אורגניזם הַפְּלוֹדִיפְּלוֹאִידִי הוא אורגניזם שבו אחד הזוויגים הוא הפלואיד בעוד השני הוא דיפלואיד. ברוב המקרים, הזכר הוא הפלואיד והנקבה דיפלואידית. במינים אלה הזכר מתפתח מביצית שאינה מופרית, בזמן שהנקבה מתפתחת מביצית מופרית. מנגנון כזה קיים במיני חרקים רבים, ביניהם הדבוראים הכוללים את הנמלים, צרעות ודבורים.

אאופלואידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתאים אאופלואידים (euploid נגזר מהמילה שלמות ביוונית) כפולות שלמות של מערך הכרומוזומים הנורמלי.

אנופלואידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנופלואידיות (Aneuploidy) היא מצב של התא שבו מספר הכרומוזומים אינו תקין, התא לא מכיל כפולות שלמות של מערך הכרומוזומים הנורמלי. מצב זה יכול להוביל לפגמים בהתפתחות התא. טריזומיה (trisomy) היא אנופלואידיות המתרחשת בתסמונת קלינפלטר (Klinefelter's syndrome) ובתסמונת דאון (Down syndrome). אנופלואידיות זו נפוצה יחסית. ברוב סוגי הסרטן צופים במספר רב של פגיעות כרומוזומליות אשר כוללות מקרים רבים של אנופלואידיות.

פוליפלואידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאים פּוֹלִיפְּלוֹאִידִים (Polyploidy נגזר מהמילה היוונית polyהרבה) או רב־סדרתיים הם תאים המכילים יותר משני עותקים לכל כרומוזום אוטוזומלי. בדרך כלל, בתא פוליפלואידי תקין יהיה מספר עותקים זהה לכל כרומוזום אוטוזומלי. התופעה נפוצה במיוחד בצמחים אשר במהלך האבולוציה עברו מספר אירועים של הכפלת גנום (לדוגמה, החיטה). הכפלת הגנום מהווה תגובה של צמחים לתנאי עקה, כגון בצורת. הצמח הפוליפלואידי עמיד יותר לתנאי עקה מהצמח המקורי, ופורה יותר.

נהוג לסווג את הפוליפלואידים לפי מספר הכפולות של הכרומוזומים שלהם (ביוונית). כך, לדוגמה, יצור טריפלואידי או תלת־סדרתי מכיל שלושה סטים של כרומוזומים אוטוזומליים (Tri ביוונית שלוש), יצור טֶטְרָאפלואידי או ארבע־סדרתי מכיל ארבעה סטים (Tetra ביוונית ארבע) ויצור הֶקְסָאפלואידי או שש־סדרתי מכיל שישה. נהוג לסמן את מספר הכרומוזומים האוטוזומליים n, כך שמספרם בדיפלואיד יסומן ב־2n, בטריפלואיד 3n ובטטראפלואיד 4n.

אוטופוליפלואידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאים אוטופוליפלואידים (AutoPolyPloid נגזר מהמילה עצמי, כביטוי לשייכות ישירה לדבר, ביוונית) כל תא מכיל מספר עותקים הגדול מ־2 מכל כרומוזום, שמקורם באותו מין ביולוגי.

אלופוליפלואידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאים אלופוליפלואידים (AlloPolyPloid נגזר מהמילה אחר, כביטוי לחוסר שייכות, ביוונית) כל תא מכיל מספר עותקים הגדול מ־2 מכל כרומוזום, שמקורם במינים ביולוגים שונים. תא המכיל מספר אי זוגי של כרומוזומים לא יכול לבצע מיוזה – לכרומוזומים לא יהיו אנלוגיים. לאורך הזמן, עקב טעות על פי רוב, השתכפלו הכרומוזומים ונוצר מספר זוגי של כרומוזומים המאפשר הכפלה. תופעה המתרחשת לרוב בצמחים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]