הפלות חוזרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפלות חוזרות או אובדן הריון חוזר (באנגלית: Recurrent Miscarriages) מוגדר ככזה לאחר רצף של 3 או יותר מקרים עוקבים של אובדן הריון. זהו הסיבוך השכיח ביותר בהריון, כש- 15% מההריונות הראשונים מסתיימים בהפלה. מעריכים שכ- 1% מהזוגות בגיל הפוריות מושפעים מהפלות חוזרות.[1][2] הסיבה להפלות חוזרות אינה תמיד ידועה, ולכן כשהגורם ידוע קל יותר לטפל ולהתמודד עם התופעה. הפלות חוזרות יכולות להתבטא באחת הדרכים או בשילוב שלהן: הריון כימי, רחם ריק ללא עובר מתפתח, הפלת עובר במהלך ההריון, או לידה מוקדמת.

הפלות חוזרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלה היא כל סיום הריון, ספונטני או יזום על ידי האישה, עד שבוע 20. אחרי שבוע 20 המונח להפסקת הריון הוא מות העובר ברחם. בדרך כלל הפלה תתרחש בשני השלישים הראשונים של ההריון, ושיעורה עולה מ-12% מתחת לגיל 20 עד ל-26% בקרב נשים מעל גיל 40. בנוסף, יש השפעה לגילו של בן הזוג - כשהוא מתחת לגיל 20, שיעור ההפלות עומד על 12%, ועולה ל-20% כשהוא מעל גיל 40. כמו כן, ישנו הבדל משמעותי בין הסיכון להפלה אצל אישה שלא ילדה מעולם לבין נשים שחוו לפחות 3 הפלות ספונטניות. משתמשים במונח הפלות חוזרות כאשר מתרחשות לפחות 3 הפלות ברצף. רוב ההפלות מתרחשות באופן טבעי שאינו תלוי בגורמים פתולוגיים, לכן קשה לשנות את המצב או לברר מדוע הוא קורה.

הגורמים להפלות חוזרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם גורמים שונים להפלות חוזרת, וחלקם אף ניתנים לטיפול. אצל כ- 50-75% מכלל הזוגות, לא מצליחים למצוא את הסיבה להפלות חוזרות גם לאחר בדיקות מעמיקות.[3][4]

1. גורמים אנטומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה של הרחם

מצב הרחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליקוי ברחם נחשב לגורם של כ- 15% מההפלות החוזרות. המצב השכיח ביותר הוא מחיצה ברחם, אשר מופיעה בחלל הרחם. האבחנה נעשית על ידי MRI או שילוב של היסטרוסקופיה ולפרוסקופיה של הרחם.

מצב צוואר ההרחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרימסטר השני צוואר רחם חלש יכול להיות בעיה חוזרת, דבר אשר גורם לאובדן הריון מוקדם וכתוצאה מכך להפלות או לידות מוקדמות.

2. הפרעות כרומוזומליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנסלוקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנסלוקציה מאוזנת או טרנסלוקציה רוברטסונית אצל אחד מבני הזוג גורמת להיווצרות עוברים שאינם מסוגלים לחיות ונופלים. זה מסביר מדוע קריוגראם (בדיקה כרומוזומלית) בדרך כלל מבוצעת אצל שני בני הזוג, כאשר אישה חווה הפלות חוזרות.

בעיה כרומוזומלית של אחד מבני הזוג או של שניהם מהווה כ- 3% ממקרי ההפלות החוזרות. על אף שחולים עם בעיה כרומוזומלית כזו נוטים יותר להפלות, הם עשויים גם להוליד תינוקות בריאים או לא בריאים.

אנאפלואידיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנאפלואידיה (מצב שבו יש מספר כרומוזומים לא תקין בתוך תא) עשויה לגרום לאובדן הריון אקראי ספונטני כמו גם חוזר.[5] אנאפלואידיה נפוצה יותר בגיל רבייה מתקדם יותר, אשר בא לידי ביטוי באיכות ירודה יותר של תאי רבייה כמו תאי הביצית.

3. הפרעות אנדוקריניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים עם תת-פעילות, או יתר פעילות של בלוטת תריס נמצאות בסיכון מוגבר לאובדן הריון. סוכרת לא מאובחנת או שלא מטופלת כראוי גורמת לסיכון מוגבר להפלות. נשים עם תסמונת שחלות הפוליציסטיות, גם כן סובלות משיעורי אובדן הריון גבוהים, הקשורים אולי בהיפראינסולינמיה או עודף אנדרוגנים. ייצור לקוי של פרוגסטרון בשלב הלוטאלי עשוי להכשיר את הקרקע עבור הפלות חוזרות.

4. קרישיות יתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה חשובה היא הסיכון המוגבר האפשרי של הפלה אצל נשים עם קרישיות יתר (נטייה לקרישי דם). הבעיה הנפוצה ביותר היא הגורם V ליידן (factor V Leiden) ומוטציית G20210A פרותרומבין (prothrombin G20210A).[5] כמה מחקרים ראשוניים מראים כי תרופות נוגדות קרישה עשויות לשפר את סיכויי נשיאת ההריון לפרק זמן, אך מחקרים אלה צריכים להוכיח זאת לפני שיאומצו בפרקטיקה קלינית.[6] שים לב נשים רבות עם קרישיות יתר יעברו הריון אחד או יותר ללא קשיים, לעומת זאת, ייתכן שאחרות יסבלו סיבוכי הריון. קרישיות יתר עשויות להסביר כ- 15% מההפלות חוזרות.

5. גורמי חיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונה משותפת של גורמים חיסוניים שגורמת לאובדן הריון חוזר היא עמידות ירודה לחיסון האם כלפי העובר.[7]

תסמונת אנטי-פוספוליפידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת אנטי-פוספוליפידית היא מחלה אוטואימונית ונחשבת לאחד הגורמים השכיחים של אובדן הריון חוזר.[2][5] לכ- 15% מהנשים הסובלות מהפלות חוזרות יש רמות גבוהות של נוגדנים אנטי-פוספוליפידים.[2] נשים שעברו יותר מהפלה אחת בטרימסטר הראשון, או הפלה בטרימסטר השני, ייתכן שיבצעו בדיקות דם לגילוי נוגדנים, על מנת לקבוע אם יש להן תסמונת אנטי-פוספוליפידית.[2] נשים שאובחנו עם תסמונת אנטי-פוספוליפידית בדרך כלל לוקחות אספירין או הפרין בהריונות הבאים. חשוב לציין כי ישנו מחסור במחקרים באיכות גבוהה בקשר לגורם זה.[8][9]

נוגדני בלוטת התריס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוגדנים עצמיים נוגדי בלוטת התריס קשורים לסיכון מוגבר להפלה חוזרת, עם יחס סיכויים של 2.3 עם רמת ביטחון של 95% של 1.5-3.5.[10]

עלייה בתאי הרג טבעי הרחמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאי הרג טבעי (Natural Killer או בקיצור תאי NK), הם סוג של תאי דם לבנים הנמצאים ברקמת הרחם. רמות גבוהות של תאים אלה עשויות להיות קשורות להפלות חוזרות, אבל מספרים גבוהים של תאים אלה אינם מנבאים על אובדן הריון אצל נשים שלא עברו הפלה.[11]

6. מצב השחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגם בשלב הלוטאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגם בשלב הלוטאלי של המחזור החודשי היא סוגיה מורכבת. התאוריה מאחורי הרעיון מציעה כי כמות בלתי מספקת של פרוגסטרון מופקת על ידי הגופיף הצהוב כדי לשמור על ההריון בשלביו הראשונים. הערכת המצב הזה מבוצעת על ידי ביופסיה של רירית הרחם, אולם מחקרים שנעשו לאחרונה לא אישר כי הערכה זו תקפה.[5]

7. סגנון חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שגורמים באורח החיים קשורים עם סיכון מוגבר להפלה בכלל, ובדרך כלל אינם נחשבים לגורם ספציפי עבור הפלות חוזרות, כל מאמץ צריך להיעשות כדי לטפל בבעיות אלה אצל נשים עם הפלות חוזרות. במיוחד יש להימנע מחשיפות כרוניות לרעלים, כולל עישון, אלכוהול, וסמים.[5]

8. זיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר זיהומים אימהיים יכולים להוביל לאובדן הריון יחיד, כולל ליסטריה, טוקסופלסמוזיס, וזיהומים ויראליים מסוימים (אדמת, הרפס סימפלקס, חצבת, וירוס cytomegalo, וירוס קוקסאקי). עם זאת, אין מחקרים שמאשרים שזיהומים ספציפיים יובילו לאובדן הריון חוזר בבני אדם. מלריה, עגבת ברוצלוזיס יכולים גם לגרום להפלה חוזרת.[5]

9. דלקת רירית הרחם כרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצת נשים מסוימות עם היסטוריה של הפלות חוזרות נמצאה דלקת כרונית ברירית הרחם (Chronic Endometritis) הנגרמת מבקטריה נפוצה. במחקר אחד נמצא ש- 71% מנשים שאובחנו עם דלקת רירית הרחם כרונית, טופלו בהצלחה בעזרת אנטיביוטיקה. 78.4% מתוך הנשים הללו, נכנסו להריון בשנה שאחרי הטיפול. המחקר מסיק כי דלקת רירית הרחם כרונית נפוצה אצל נשים עם הפלות חוזרות, ושנראה כי טיפול אנטיביוטי משפר את סיכויי הרבייה.[12]

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקת אולטרה סאונד וגינלי הפכה השיטה העיקרית של הערכת מצב בריאותו של הריון מוקדם. אצל נשים שאינן שאינן בהריון אשר נמצאות בסיכון גבוה לאובדן הריון חוזר, הבדיקות הבאות מבוצעות בדרך כלל:

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם ניתן לקבוע את הסיבה של אובדן הריון חוזר, הטיפול יהיה בהתאם. אצל נשים בהריון עם היסטוריה של הפלות חוזרות, תרופות נגד קרישת דם מגדילות את שיעור הולדת תינוק חי בקרב בעלות תסמונת אנטי-פוספוליפידית ובעלות קרישיות יתר מולדת. עם זאת, תרופות אלה לא סייעו כאשר מדובר בהפלות חוזרות לא מוסברות.

נכון לינואר 2017, אין טיפולים לנשים עם אובדן הריון חוזר בלתי מוסבר. למרבית הנשים יוצע לנסות להרות שוב, ורוב הסיכויים (כ - 60%) כי ההריון הבא יהיה מוצלח ללא טיפול.[5] עם זאת, כל אובדן נוסף מחמיר את הסיכוי להריון מוצלח ומגדיל את הסיכונים הנפשיים ופיזיים לאישה. אין השפעה לאספירין במניעת הפלה חוזרת בנשים עם אובדן הריון חוזר בלתי מוסבר,[13] ונמצא שאימונותרפיה לא עוזרת.[14]

במצבים כרומוזומליים מסוימים, בעוד שעשוי לא להיות טיפול, הפריה חוץ גופית, יחד עם אבחון גנטי לפני ההשתרשות העובר, יוכלים לסייע לזהות עוברים עם סיכון מופחת של אובדן הריון נוסף, אשר לאחר מכן יוחזרו לרחם. עם זאת, הפריה חוץ גופית לא תשתפר חוסר איזון אצל האם והעובר.

מעקב צמוד במהלך ההריון מומלץ בדרך כלל לנשים בהריון עם היסטוריה של אובדן הריון חוזר. אפילו עם טיפול מתאים ונכון, אובדן הריון עלול להתרחש כיוון שבכל הריון עשויים להתפתח סיכונים ובעיות משלו.

השפעה פסיכולוגית של הפלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאם יש לעיתים קרובות טראומה פסיכולוגית ופסיכיאטרית משמעותית שלא שמים לב אליה. הפלה מייצגת אובדן בן עתידי ומוליד ספקות לגבי יכולתה להתרבות.[15] אחוז משמעותי של נשים חוות צער, דיכאון וחרדה, וכן קיים סיכון מוגבר להפרעת דיכאון לאחר הפלה. ההשפעות הפסיכולוגיות יכולות להימשך 6 חודשים עד 3 שנים ונוטות להעמיק עם הפלות נוספות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ American College of Obstetricians and Gynecologists (ACOG) Repeated Miscarriage FAQ 100 http://www.acog.org/-/media/For-Patients/faq100.pdf?dmc=1&ts=20150820T1255284207
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Royal College of Obstetricians and Gynaecologists (RCOG) (April 2011). "The investigation and treatment of couples with recurrent first-trimester and second-trimester miscarriage" (PDF). Green-top Guideline No. 17. Royal College of Obstetricians and Gynaecologists (RCOG). Retrieved 2 July 2013.
  3. ^ "The Investigation and Treatment of Couples with Recurrent Miscarriage: Guideline No 17" (PDF). Royal College of Obstetricians and Gynaecologists.
  4. ^ Archived copy. Archived from the original on April 3, 2015. Retrieved April 2, 2015].
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 "Management of Early Pregnancy Loss". ACOG Practice Bulletin. American College of Obstetricians and Gynecologists. 24 (February). 2001.
  6. ^ Rodger MA, Paidas M, McLintock C, et al. (August 2008). "Inherited thrombophilia and pregnancy complications revisited". Obstet Gynecol. 112 (2 Pt 1): 320–4. doi:10.1097/AOG.0b013e31817e8acc. PMID 18669729
  7. ^ Williams, Zev (Sep 2012). "Inducing Tolerance to Pregnancy". New England Journal of Medicine. 367 (12): 1159–61. doi:10.1056/NEJMcibr1207279. PMC 3644969Freely accessible. PMID 22992082
  8. ^ Empson, M; Lassere, M; Craig, J; Scott, J (Apr 18, 2005). "Prevention of recurrent miscarriage for women with antiphospholipid antibody or lupus anticoagulant.". Cochrane database of systematic reviews (Online) (2): CD002859. doi:10.1002/14651858.CD002859.pub2. PMID 15846641
  9. ^ Patient’s Fact Sheet: Recurrent Pregnancy Lost. American Society for Reproductive Medicine, 8/2008
  10. ^ Van Den Boogaard, E.; Vissenberg, R.; Land, J. A.; Van Wely, M.; Van Der Post, J. A. M.; Goddijn, M.; Bisschop, P. H. (2011). "Significance of (sub)clinical thyroid dysfunction and thyroid autoimmunity before conception and in early pregnancy: A systematic review". Human Reproduction Update. 17 (5): 605–619. doi:10.1093/humupd/dmr024. PMID 21622978.
  11. ^ Christiansen, Ole (2014). Recurrent pregnancy loss. Chichester, West Sussex, UK: John Wiley & Sons. pp. 29–37. ISBN 9781118749180
  12. ^ Cicinelli E, Matteo M, Tinelli R, Pinto V, Marinaccio M, Indraccolo U, De Ziegler D, Resta L (2014). "Chronic endometritis due to common bacteria is prevalent in women with recurrent miscarriage as confirmed by improved pregnancy outcome after antibiotic treatment". Reproductive Sciences. 21 (5): 640–7. doi:10.1177/1933719113508817. PMC 3984485Freely accessible. PMID 24177713
  13. ^ Kaandorp, S. P.; Goddijn, M. T.; Van Der Post, J. A. M.; Hutten, B. A.; Verhoeve, H. R.; Hamulyák, K.; Mol, B. W.; Folkeringa, N.; Nahuis, M.; Papatsonis, D. N. M.; Büller, H. R.; Van Der Veen, F.; Middeldorp, S. (2010). "Aspirin plus Heparin or Aspirin Alone in Women with Recurrent Miscarriage". New England Journal of Medicine. 362 (17): 1586–1596. doi:10.1056/NEJMoa1000641. PMID 20335572
  14. ^ Wong, LF; Porter, TF; Scott, JR (Oct 21, 2014). "Immunotherapy for recurrent miscarriage". The Cochrane database of systematic reviews. 10 (10): CD000112. doi:10.1002/14651858.CD000112.pub3. PMID 25331518
  15. ^ Lok, I. H., & Neugebauer, R. (2007). Psychological morbidity following miscarriage. Best Practice & Research Clinical Obstetrics & Gynaecology, 21(2), 229-247.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי