אפליה
(הופנה מהדף הפליה)
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
אפליה (מכונה גם אפליה פסולה) היא מונח סוציולוגי המציין הבדלה בין קבוצות חברתיות שונות, קטגוריות חברתיות או פרטים שונים, הבדלה המעניקה לקבוצה, קטגוריה או פרט מסוימים יתרונות או חסרונות יחסיים בהתייחסות אליהם, מבלי שתהיה הצדקה עניינית לכך.
אפליה עשויה להיות על בסיסים שונים (מגדר, גזע, לאום, דת, גיל, נטייה מינית, מראה חיצוני (אנ') ועוד) וליתרונות או לחסרונות הנובעים ממנה עשויים להיות ביטויים שונים (כלכליים, פוליטיים וכו').
אפליה עשויה להיות מכוונת (כלומר, בסיס האפליה הוא המניע הישיר לאפליה) או עקיפה (כלומר, בסיס האפליה משפיע על גורם מתווך, שהוא המניע הישיר לאפליה). אפליה על בסיס גזעי קרויה גזענות.
בין בני אדם קיימת שוֹנוּת, ולא כל התייחסות לשונות זו, במעשה אנושי שאינו מביע שוויון מוחלט, היא בגדר אפליה, משום שבמקרים רבים ההבחנה מוצדקת. כאשר יצרן שמלות, למשל, מבקש דווקא אישה לדוגמנות של מוצריו, אין בכך כל אפליה.
אפליה נוצרת בהקשרים אחדים:
- הבחנה לא צודקת, כלומר – הבחנה שאינה מתבססת על שוני ענייני המצדיק הבחנה זו, ובכך פוגעת ביכולת האדם להתפתח ולמצות את הפוטנציאל הגלום בו.
- דוגמה: דיכוי שחורים על ידי לבנים המונע מהם לרכוש השכלה, תרבות ומיומנויות הוא הבחנה לא צודקת, כלומר אפליה.
- הבחנה בין קבוצות או פרטים על בסיס מאפיינים הסותרים את דפוס ההתנהגות המצופה מיוצר האפליה.
- דוגמה: מורה, המצופה לתמוך בתלמידיו על בסיס צורכיהם הלימודיים, ייחשב למפלה אם יתמוך יותר בתלמיד על בסיס חיבור רגשי אליו, או על בסיס צבע עור וגזע.
שני מובנים אלו נחשבים ברוב המקרים ללא לגיטימיים בחברה, אך ההתייחסות אליהם היא סובייקטיבית ותלוית הקשר תרבותי. הגדרת האפליה כבלתי צודקת מקשרת אותה למוסר הנהוג בתרבות, והגדרתה כחריגה מההתנהגות המצופה, מקשרת אותה עם הנורמות והחוקים הנהוגים בה.
דוגמה: לרוב, פקיד שמבחין בין לקוחות שונים שלא על-פי נוהלי הארגון אליו הוא משתייך, נחשב בתרבות אליה הוא משתייך למפלה, אך אם יפורסם בעיתונות כי פקיד גילה יחס מועדף למעוטי יכולת, ייתכן שלא ייחשב לכזה (אם כי הפסוק "לא תהדר דל בריבו", המתייחס למשפט צדק, דורש להימנע גם מהעדפת הדל).
סוגי אפליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפליה הדדית היא מצב שבו כל קבוצה מפלה את הקבוצות האחרות. לדוגמה, אם לבנים מעדיפים לשחק עם לבנים, ושחורים מעדיפים לשחק עם שחורים, אזי זה מצב של אפליה הדדית. אפליה הדדית נפוצה היא על רקע שוביניזם מסוגים שונים – גזע, לאום, תרבות, מגדר, מעמד כלכלי-וחברתי, או העדפה מינית.
- אפליה כנגד היא מצב בו כל הקבוצות מפלות את אותה הקבוצה. לדוגמה אם לבנים ושחורים כאחד מעדיפים לשחק עם שחורים, אזי זו העדפה כנגד לבנים (או העדפה בעד שחורים). יש מצבים בהם שוביניזם ודעות קדומות משתרשים בתרבות הכללית, כך שדעה שובניסטית כנגד קבוצה מסוימת הופכת לדבר רווח גם בקרב אותה קבוצה, ואז יש בחברה זו אפליה כנגד. דוגמה לדבר זה הייתה בעבר בקרב חלק מהשחורים וחלק מהנשים שאימצו את הדעות השובניסטיות נגד הקבוצה אליה השתייכו. דוגמאות נוספת לאפליה כנגד הן העדפה של גברים לקבלה לעבודה ותפקידים בפוליטיקה, יחס מועדף לגברים גבוהים בעבודה, אפליה לטובה של אנשים יפים, אפליה כנגד זקנים, ואפליה כנגד שמנים.
- אפליה מכוונת ואפליה לא מכוונת – אפליה מכוונת היא אפליה מודעת, שבה אדם באופן מודע ומכוון לא מקבל אדם על פי קריטריון שהוא לא רלוונטי. אפליה לא מכוונת – אדם שמצהיר שהוא נגד אפליה לא רלוונטית, אך באופן ססטימטי מתנהג בצורה מפלה, אף שאינו מתכוון לכך. למשל, במחקר שנעשה צילמו מורות בבית ספר תיכון, וגילו כי המורות הגיבו בצורה שונה (חיוכים והנהונים עמוקים יותר) כאשר תלמידי הכיתה ענו לשאלותיהן, זאת ביחס לתגובותיהן לתשובות התלמידות. תומכי האפליה המתקנת מתמקדים באפליה הלא מכוונת (לא מוצהרת); לטענתם ישנה כמות מאסיבית של אפליה, והרבה מאוד אנשים לא מודעים לכך אפילו.
- אפליה אינדיבידואלית ואפליה תרבותית-מוסדית – אפליה אינדיבידואלית היא כאשר הפרט עצמו מפלה. אפליה תרבותית יוצאת אל הפועל דרך הפרטים, אך הכוונה היא למבנה התרבות המפלה מיסודו, למשל בסיפורי האחים גרים תמיד מופיע מוטיב של אישה אסרטיבית כרעה ומכשפה, לעומת האישה הפסיבית שהיא הטובה. לדוגמה, במעשייה "שלגיה ושבעת הגמדים" האמא החורגת של שלגיה היא אישה אסרטיבית, לעומת שלגיה שהיא אישה פסיבית. אפליה תרבותית היא חברתית-מוסדית, מופיעה בנישות התרבותיות כמו אגדות העם, השפה וכדומה. תומכי האפליה המתקנת מתמקדים גם באספקט הזה של האפליה המוסדית.
- אפליה כלפי לקוח שבוי (או אפליה מתוך "שביית לקוח") - היא תופעה שבה אדם תלוי באופן מוחלט או כמעט מוחלט בגוף מסוים לצורך קבלת שירות חיוני – כמו בריאות, חינוך, רווחה, תחבורה ציבורית או דיור ציבורי – ואין לו אלטרנטיבה ריאלית אחרת. במצב זה נותני השירות כמו מורי נהיגה, קופת חולים, בית חולים גריאטרי, דיור מוגן, רשות ציבורית או מוסד טיפולי – יכולים להחליט לעשות כרצונם בדורשי השירות כמו: לתת שירות פחות טוב, להתעלם מצרכים או לקיים יחס מזלזל כלפי לקוחות שונים, בגלל שהוא יודע שלאותו אדם אין ברירה אמיתית לעבור לגוף אחר. מצב דומה קורה באבחון ראשוני פסיכיאטרי בפועל של מטופל, ייתכן בעל היסטוריית רשלנות רפואית מתועדת או אפליה גלויה כלפיו באזור מגוריו והטיפול, שהופך אותו ללקוח שבוי על ידי הפסיכיאטר על רקע היכרות כללית, שמועות או בדיקת היסטוריית רשומות רפואיות, כפי שהיה נפוץ במדינות ברית המועצות לשעבר. וזאת במטרה וחתירה להמשך תיעוד הפסיכיאטר את רשומותיו הרפואיות ככאלו המשמיטות פרטים העלולים לשמש לטובת המטופל במקרה חקירה משטרתית או משפט, והצגתו כלא אמין משפטית ואף בעל נטייה לטורדנות, אובססיה, אלימות ותוקפנות בכל תלונה אותה יגיש למטרות ניטרול. הסיבות יכולות להיות כלכליות, קרבת השירות למקום מגורים, או מונופול בתחום אותו שירות. במקרה זה הסיבות לאפליה יכולות להיות שונות כמו גזע, מין, גיל, מוצא, מגדר, נטייה מינית, מצב סוציו-אקונומי, דת, שפה, מוגבלות.[1] ואף יכולים להיות מקודמים פעולות לטשטוש עקבות אפליה, כקיום אפליה מכוונת כלפי אינדיבידואלים נוספים מקבוצות אחרות כמחשבה פלילית ולאו דווקא מופלות במטרה לטעון לאובייקטיביות או לשיטת עבודה גורפת ונוהלי עבודה מוסדרים.[2][3]
- אפליה בייצוג - מתקיימת כאשר קבוצה מסוימת באוכלוסייה לא זוכה לייצוג הולם במוסדות ציבוריים או ממשלתיים, ובפרט לא לייצוג ביחס הולם לחלקה באוכלוסייה הכללית — כמו בשירות המדינה, מועצות מנהלים, ועדות ציבוריות, רשויות מקומיות, וכדומה. וזאת על רקע שייכות קבוצתית לגזע, מין, גיל, מוצא, מגדר, נטייה מינית, מצב סוציו-אקונומי, דת, שפה, מוגבלות וכו'.[4]
- העדפה מתקנת – התערבות מלאכותית/עזרה פנימית על מנת לתקן חוסר שוויון. ישנן 3 מוטיבציות מקובלות להעדפה מתקנת: האחת, הרצון לפיצוי בני קבוצה מקופחת על סבלם בעבר (הסתכלות היסטורית – היום אנו כחברה "חייבים להם").[5] המוטיבציה השנייה היא רצון לפיצוי על סבלם וקיפוחם בהווה (ההיסטוריה אינה מעניינת, ההתמקדות היא בכאן ובעכשיו). המוטיבציה השלישית היא הרצון לשנות מצב עתידי, רוצים לשנות את חוסר השוויון לעתיד, ראייה תועלתנית עם הפנים לעתיד. למשל, אם באופן מלאכותי נוסיף שופטות לבימ"ש העליון ניתן ליצור דימוי חברתי שונה ויצירת מודל לחיקוי לאותן נשים שירצו להיות כמוהן. עזרה פנימית – ההנחה היא שאנשים עוזרים לבני הקבוצה שלהם; אם נכניס להנהלה בצורה מלאכותית בשל העדפה מתקנת בני קבוצות מסוימות – הדבר יעורר ייצוג רב יותר של בני הקבוצה המועטה.
קיימים סוגים רבים של אפליות נוספות בפועל ובהם:
- אפליה ישירה לעומת אפליה עקיפה - אפליה ישירה: כאשר אדם מופלה בגלוי בשל מאפיין מסוים. אפליה עקיפה: כאשר מדיניות כללית פוגעת בקבוצה מסוימת באופן לא מידתי – למשל, תנאי קבלה שנראים נייטרליים אך בפועל מדירים אוכלוסייה מסוימת.[6]
- אפליה על רקע גזע או אתניות - יחס שונה כלפי אנשים בשל מוצאם, צבע עורם או השתייכותם האתנית או הלאומית. לדוגמה: מניעת קבלה לעבודה בגלל צבע עור ו/או יחס עוין כלפי בני קבוצות מיעוט.[7]
- אפליה פוליטית - יחס שונה כלפי אנשים בשל דעותיהם הפוליטיות או השתייכותם למפלגה מסוימת. לדוגמה: פיטורי עובד בשל פעילות פוליטית או הדרה ממוסדות. יכול לבוא לידי ביטוי גם במעורבות בנושאים ממשלתיים שונים, כמו תכנון ובנייה].[8]
- אפליה באמצעות פיזור של קבוצה מסוימת כחלק מאסטרטגיה של "הפרד ומשול" - היא תופעה שמתקיימת לעיתים גם במדיניות ממשלתית, גם בשיח ציבורי וגם דרך אמצעי התקשורת — והיא יכולה לשמש ככלי להחלשת קבוצות מוחלשות או להקטנת הסולידריות החברתית ביניהם. לעיתים אף תוך יצירת מתחים פנימיים בין תתי-קבוצות או הצגתן כסותרות זו את זו.[9]
- אפליה בשירותים רפואיים - אפליה בקבלת שירותים רפואיים מתרחשת כאשר אנשים או קבוצות אוכלוסייה נתקלים בחסמים או מקבלים טיפול או יחס פחות טוב לא בגלל מצבם הבריאותי, אלא בגלל מאפיינים אישיים או חברתיים – כמו גזע, מין, גיל, מוצא, מגדר, נטייה מינית, מצב סוציו-אקונומי, דת, שפה, מוגבלות ועוד. יכול לבוא לידי ביטוי בהתעללות צוות רפואי בחוסה, אפליה בנגישות לשירותים, אפליה באיכות הטיפול, פגיעה בחיסיון הרפואי, קיום פעולות רשלנות רפואית מכוונות על ידי הצוותים הרפואיים, הזנחה או אי האכלה של תינוקות מסוימים לאחר לידה בבית יולדות או ב'תינוקיה', לקיחת דם באופן אלים ומכאיב, אי תיווך מידע ביחס להליכים רפואיים ואפשרויות טיפול ובהתאם לחוק זכויות החולה, התאמת רמת השירות הניתן למטופלים על ידי אותם צוותים על סמך ההוצאה הכספית על התהליך.[10][11] יכול בין היתר לנבוע ממטרה מערכתית להגדיל או להביא להמשיך הכנסות ממשלתיות על טיפול במטופל בביתי החולים.[12]
- אפליה משטרתית - התנהלות לא שוויונית או הוגנת של אנשי משטרה כלפי אזרחים או קבוצות אוכלוסייה מסוימות, בשל מאפיינים כמו גזע, מין, דת, מוצא אתני, עדה, מגדר, או מצב חברתי-כלכלי. אפליה כזו יכולה לבוא לידי ביטוי בשורה של מצבים, החל מהתנהלות שגרתית של שוטרים במהלך פעולתם ועד לטיפול מערכתי באוכלוסיות מסוימות באופן שיטתי ומובנה. יכול לבוא לידי ביטוי בחוסר טיפול מכוון בתלונות על אפליה, מעצרים שרירותיים, זלזול בזכויות אדם, הפללות שווא ו/או אלימות משטרתית כלפי אוכלוסיות מסוימות שמתקבלים בחברה או בשלוחות המשטרה והפרקליטות בצורה חלקה יותר ואף בטיוח.[13]
- אפליה משפטית - מצב שבו מערכת המשפט (כולל בתי המשפט, עורכי דין, שוטרים, ועוד) לא פועלת בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים, ובמקום זאת מעניקה טיפול או החלטות שונות לאנשים או קבוצות אוכלוסייה מסוימות על פי קריטריונים שאינם קשורים לעובדות המקרה המשפטי עצמו, אלא למשל למאפיינים כמו גזע, מגדר, דת, לאום, עדה, מצב סוציואקונומי, או מיניות. אפליה משפטית יכולה להתרחש בכל שלב בתהליך המשפטי: מעצרים, חקירות, תיקי משפט, ענישה וערעורים, ויכולה להיות גלויה או סמויה. לרוב אף תוך אי פירוט סיבות פסק הדין על ידי השופט. בא לידי ביטוי גם ברמה המקצועית והאתית של העורך דין המייצג, שבאה לידי ביטוי במהלך ההליכים. אפליה כזו משפיעה באופן ישיר על אפשרות ההגנה על זכויות האדם, פוגעת בשוויון בפני החוק, ומביאה לאי אמון במערכת המשפט כמו פערים חמורים בנגישות לצדק ובתוצאות המשפטיות. כשלרוב זו מתבצעת בשיתוף עם אפליית המערכת המשטרתית, או גרורה שלה.[14]
- אפליה עקב עבר פלילי - יחס שלילי לאנשים עם רישום פלילי – גם לאחר שריצו את עונשם. מונע השתלבות מחדש בחברה, שירותים רפואיים, לרוב זיווג, ושילוב בשוק העבודה, מה שלרוב גורם לנפילה מחדש למצבי סיכון ופשיעה.[15]
- אפליה כהגבלת ילודה - כלכלה בה שכר מינימום נמוך לא רק מקשה על קיום בכבוד אלא גם על יכולת ההשקעה בעתיד, ובפרט במובן של הבאת ילדים ודאגה לעתידם. מכאן עולה ההשערה שנבחנה במספר מקרים כי מדובר במדיניות מתוכננת מצד ממשלות להביא להגבלות ילודה ופערים בין דוריים וחברתיים מתוכננים כלפי האוכלוסיות הנמצאות במצב השתכרות שכר מינימום. שהן ברובן אוכלוסיות מופלות שנאלצות להסתפק בשכר זה או אבטלה.[16][17]
- אפליה תרבותית או לשונית - פגיעה באנשים בשל השפה שהם מדברים או סגנון התרבות שלהם. למשל, יחס מזלזל כלפי מישהו שמדבר במבטא או משתמש בביטויים שאינם "נכונים" לפי נורמות רוב החברה; לרוב בא לידי ביטוי בפגיעה במהגרים או עולים.[18]
- אפליה תקשורתית - מונח המתאר את הדרכים בהן התקשורת (עיתונות, טלוויזיה, רדיו, רשתות חברתיות ועוד) משקפת באופן לא שוויוני קבוצות שונות באוכלוסייה ולעיתים באופן מפלה, סטריאוטיפי, שלילי או משוחד. כעיצוב דעת קהל שלילית: הציבור מקבל תמונה מעוותת של קבוצות מסוימות, מה שמחזק דעות קדומות ומוביל להשפעה שלילית על התדמית הציבורית של קבוצות אלו. סוגי האפליה התקשורתית יכולות לכלול:[19]
- הדרה תקשורתית: קבוצות מסוימות כמעט ואינן מיוצגות בתקשורת, או שמדווחים עליהן לעיתים רחוקות.
- ייצוג סטריאוטיפי: כאשר הקבוצה מיוצגת בצורה שטחית, מבזה, או נוקשה לפי תבניות מגבילות ולא מציאות מורכבת.
- סיקור מוטה: תקשורת שמציגה צד אחד של נושא (פוליטי, חברתי, מגדרי) תוך התעלמות או הפחתה מערכו של הצד השני.
- שפה מפלה: שימוש בביטויים, כינויים, או תיאורים שיש בהם נימה של הצבעה על מניפולציה, הקטנה, זלזול, גזענות, סקסיזם או כל אפליה אחרת.
- שיקוף עמדות ולא עובדות: כאשר התקשורת מקדמת עמדות אידאולוגיות במסווה של חדשות "אובייקטיביות", מה שיוצר עיוות תפיסתי בציבור.
- אפליה דתית - הפליה בשל השתייכות דתית, אמונה או היעדרה. דוגמאות: אפליה כלפי יהודים, מוסלמים, נוצרים, חילונים וכו’. וכן, כפייה דתית, הדתה או הדרה דתית. למשל, איסור על חבישת סמלים דתיים בעבודה. מדובר באחת מצורות האפליה השכיחות בעולם, ויכולה להתבטא במגוון תחומים: משפט, תעסוקה, חינוך, מגורים, זכויות אזרח, ועוד.[20] בנוסף לאפליה בתוך קבוצות דתיות, בה קבוצה דתית שולטת מפלה את חברי הקבוצה שלה על פי קריטריונים פנימיים, כמו מגדר, גיל, מעמד חברתי, אתניות, עדה, גזע, זרם דתי מסוים מתוך הדת עצמה, נטייה מינית, חוזר בתשובה, דתי לשעבר, גר, מידת חוזקה דתית, בקיאות דתית או זיקה דתית. אפליה זו יכולה להתבטא במגוון דרכים, ואף לעיתים תוך הצגת אירועי האפליה כעקרון דתי "מקודש". יכול להתבטא ברמת חינוך לקויה בהתייחס לאוכלוסיות מופלות, אי קבלה למוסדות מתקדמים, הטרדות מיניות, ואף העמדת אפשרויות שידוך פנים קבוצות דת שיכולות להיחשב לנחותות.[21][22]
- אפליה עדתית (בין קבוצות אתניות) - אפליה של עדה מסוימת או עולים חדשים בחברה הכללית. לדוגמה: העדפת יוצאי עדות מסוימות במקומות עבודה, אקדמיה או מוסדות חינוך.[23]
- אפליה על בסיס אזרחות או מעמד חוקי - אפליה כלפי מהגרים, פליטים, תושבים זרים או חסרי אזרחות. יכולה להתבטא בשלילת זכויות סוציאליות, גישה מוגבלת לשירותי בריאות או חינוך, או יחס משפיל.[24]
- אפליה כלכלית ומעמדית - התייחסות שונה לאנשים על פי מצבם הכלכלי או המעמד הסוציו-אקונומי שלהם. בא לידי ביטוי באפליה בהשכרת דירה על סמך הכנסה נמוכה, גישה שונה לשירותי בריאות וחינוך.[25]
- אפליה אקדמית - היא סוג של אפליה שמתרחשת במסגרת מוסדות חינוך והשכלה גבוהה – כמו אוניברסיטאות, מכללות, בתי ספר – כלפי תלמידים, סטודנטים, מרצים או מועמדים ללימודים. מדובר ביחס בלתי שוויוני שמבוסס על קריטריונים שאינם רלוונטיים להישגים האקדמיים או ליכולת האישית, ואף מובילים לפגעיה בעתידו האישי והמקצועי של אותו תלמיד - תוך הצגתו כחסר עתיד (מה שבעניינים משפטיים יכול לגרור גם לעונשים חמורים יותר ואי התחשבות באפשרויות העסקה עתידיות). יכול לכלול:
- אפליה בקבלה ללימודים - קריטריונים מפלים בקבלה לתארים מתקדמים, קורסים מבוקשים, או מכינות. לדוגמה: קביעת רף פסיכומטרי גבוה במיוחד שפוגע אוכלוסיות מסוימות ובהם עולים חדשים, פריפריה או בני מיעוטים. לעיתים תוך קיום יחס מפלה למין אחד בלבד בהשתייך לקבוצה מופלית מסוימת במטרה לנסות לטשטש ראיות לאפליה והביא באותה הזדמנות גם לדיכוי מופנם. כמו דיכוי חיצוני בידיעת מעסיק או עמיתים על ציוני אותם קבוצות לעומת רמתם המקצועית בפועל.[26]
- אפליה במהלך הלימודים - יחס שונה מצד סגל אקדמי כלפי סטודנטים ממגזרים שונים (כמו הקצאת פחות זמן, ציון הערות ופרטים חשובים רק בהיעדרות או זמן יציאת תלמיד מופלה לשירותים, תגובות מזלזלות או הערכה מפלה). ובתוך כך מתן ציונים לא הוגנים שאינם משקפים את רמת הסטודנט/ית, הדרת סטודנטים ממרחבים מסוימים (למשל, השתתפות במחקרים, פרויקטים, חילופי סטודנטים) ולעיתים גם ביטול אפשרות לקבלת דיפלומה, רישיון מקצועי, היתר מקצועי ואף רישיון נהיגה כאישור להתחיל לעבודה; או הארכה משמעותית של תקופת הלימודים הנדרשת לצורך כך.
- אפליה מגדרית באקדמיה - ייצוג חסר של נשים או גברים בתחומים מסוימים (למשל, מדעים מדויקים לעומת מקצועות טיפוליים). לדוגמה: מניעת קידום אקדמי של מרצות בגלל הריון או חופשת לידה, יחס סקסיסטי או הטרדות מיניות שמתעלמים מהן במוסדות.
- אפליה כלפי בני מיעוטים לאומיים או אתניים - אפליה כלפי סטודנטים מקבוצות שונות בין אם מדובר בקבלה למעונות, חשדנות מיותרת, יחס גזעני או הדרה מהמרחב החברתי. כמו הדרת תכנים שמייצגים תרבות או היסטוריה של קבוצות מיעוט בהקשר לחינוך, השכלה או פעילויות תרבות מקומיות.
- אפליה על רקע כלכלי-חברתי - חוסר התאמה של תשלומים, מלגות או נגישות למשאבים והשכלה לאנשים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך. סטודנטים שאין באפשרותם לרכוש ציוד, להשתתף בקורסים מקוונים או לשכור דירה ליד הקמפוס – נפגעים מהותית בתהליך הלמידה.
- אפליה על רקע דתי או פוליטי – אפליה כלפי קבוצות דתיות שמסווגות אוטומטית כמשויכות לזרם פוליטי מסוים. כמו חוסר התחשבות בצרכים דתיים – זמני תפילה, צום, או קוד לבוש. יכול לבוא לידי ביטוי בהדרת אוכלוסיות דתיות מהמרחב האקדמי (למשל, זלזול פומבי באמונות). קונפליקטים סביב קורסים בשבת, או אי התאמה של תכנים דתיים למסגרת חילונית/דתית.
- אפליה כלפי בעלי מוגבלויות – בא לידי ביטוי בחוסר נגישות פיזית של מבנים או מרחבים ציבוריים בזמן תכנון בנייה ובפועל (מדרגות ללא מעליות, חדרי שירותים לא מותאמים). בנוסף להיעדר נגישות טכנולוגית: חומרי לימוד שאינם מותאמים לעיוורים או לקויי שמיעה. וסטודנטים עם לקויות למידה שלא מקבלים התאמות נדרשות (כמו תוספת זמן במבחנים).
- אפליה מקצועית (או אפליה תעסוקתית סמויה) - קיבוע עובדים למקצועות מסוימים בגלל שיוך אתני, מגדרי או אחר – כהסללה מקצועית. לדוגמה: ציפייה שנשים יעבדו בעבודות טיפוליות או שגברים יתאימו רק לעבודות טכניות.[27]
- אפליה עסקית - מתרחשת כאשר בנקים, עסקים, חברות או גופים מסחריים מפלים בין לקוחות, ספקים, עובדים או שותפים עסקיים על בסיס קריטריונים לא רלוונטיים או לא ענייניים, כמו מגדר, גזע, עדה, דת, נטייה מינית, מוצא או אזרחות. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי באפשרות להלוואה לפתיחת עסק או הרחבתו, כמו בחרמות צרכנים על סמך שיוכם של בעלי העסק.[28]
- אפליה בגישה להטבות ושירותים ממשלתיים - היא מצב שבו המדינה (או גוף ציבורי הפועל מטעמה) מפלה בין אזרחים או קבוצות באוכלוסייה במתן: מענקים, הטבות כלכליות, שירותים ציבוריים (כגון חינוך, בריאות, רווחה), גישה למכרזים, תקציבים, תמיכות וכדומה. וזאת על רקע מאפיינים אישיים, שאינם רלוונטיים או ענייניים, כגון: מין, דת, גזע או מוצא אתני, עדה, נטייה מינית, סטטוס משפחתי, השקפה פוליטית ו/או מקום מגורים (במקרים מסוימים).[29]
- אפליה בדיור - אפליה בדיור יכולה להתבטא בדרכים רבות, כולל אפליה על רקע אתני, דתי, מגדרי, כלכלי, או פוליטי, ויכולה להתרחש הן בשוק הפרטי והן בשוק הציבורי. יכולה לבוא לידי ביטוי בחוסר רצון של יזמים או משכירים להשכיר או למכור לקבוצות מסוימות. כמו אפליה ממוסדת שמקורה בשכר של יצירת קבוצות אנשים שיכולים להרשות לעצמם לשלם רק מחירים נמוכים עבור דיור, ובכך הם נתקלים בקשיים בהשגת מקום מגוריהם קבוע ובעלות על דירה; לעומת אלו שיכולים להרשות זאת לעצמם.[30]
- אפליה גאוגרפית (אזורית) - התייחסות שונה לאנשים לפי מקום מגוריהם – למשל, תושבי פריפריה מול מרכז. מתבטאת בגישה לא שוויונית לתעסוקה, תחבורה, תשתיות, תקשורת, ולעיתים גם בלגלוג או סטיגמות.[31]
- אפליה על רקע מין ומגדר - כוללת יחס שונה כלפי נשים, גברים או אנשים טרנסג’נדרים בשל מינם או זהותם המגדרית. הדבר בא לידי ביטוי בפערי שכר מגדריים, הדרת נשים מתפקידים בכירים, אפליה כלפי טרנסג’נדרים במקומות עבודה. לפעמים אפליה על רקע מין מגיעה תוך קיום יחס מפלה למין אחד בלבד בהשתייך לקבוצה מופלית מסוימת במטרה לנסות לטשטש ראיות לקיומה של האפליה ואף להביא באותה הזדמנות גם לדיכוי מופנם. הדבר אף מביא לדיכוי חיצוני בידיעת מעסיק או עמיתים על רמתם המקצועית והתפקודית בפועל לעומת השיוך לקבוצה האוכלוסייה המופלת – כסוג של המלצה על שעיר לעזאזל לא מודע לדבר.[32]
- אפליה מינית - יחס מפלה כלפי אנשים על סמך נטייתם המינית – הומואים, לסביות, ביסקסואלים, א-מיניים וכו'. הדבר בא לידי ביטוי בהדרה או פיטורין של עובדים מהקהילה הלהט"בית, יחס משפיל או אלים במוסדות חינוך.[33]
- אפליה על רקע גיל - יחס מפלה כלפי אנשים בגלל גילם – לרוב מדובר על מבוגרים או צעירים. ובא לידי ביטוי בקושי של מבוגרים להתקבל למשרות טכנולוגיות או למצוא עבודה בתשלום הוגן בגיל הפרישה כגילנות, כמו אי-העסקת צעירים בטיעונים ל"חוסר ניסיון" גם כשאין דרישה לניסיון בפועל.[34][35]
- אפליה כלפי בעלי מוגבלויות - יחס שונה או פגיעה באנשים עם מוגבלות גופנית, נפשית או קוגניטיבית. בין היתר בא לידי ביטוי בהיעדר נגישות למבנים ציבוריים, או אי התאמה של סביבת עבודה לאנשים עם צרכים מיוחדים.[36]
- אפליה כלפי אנשים עם אלרגיות (אלרגנים) - היא נושא שמקבל תשומת לב הולכת וגדלה, במיוחד בהקשרים של זכויות אדם, בריאות הציבור, ונגישות לשירותים. בישראל ובעולם, מדובר לרוב באנשים עם אלרגיות מסכנות חיים – כמו בוטנים, גלוטן, סויה, חלב ועוד – שהמפגש עם אלרגן עלול לגרום לתגובה אנפילקטית.דוגמאות נפוצות: סירוב להכניס אדם למסעדה / מקום ציבורי עם מזון מותאם ("אנחנו לא מתאימים את התפריט לאלרגיות"), בתי ספר שלא מספקים פתרונות לילדים עם אלרגיות, מקומות עבודה שמזלזלים או מתעלמים מהצורך להימנע מאלרגנים, חברות תעופה שלא מאפשרות טיסה בטוחה לאנשים עם אלרגיות מסכנות חיים, חוסר נגישות או שקיפות במרכיבי מוצרים ושירותים.[דרוש מקור]
- אפליה דיגיטלית - הדרה של אנשים שאין להם גישה לטכנולוגיה או לכישורים טכנולוגיים בסיסיים. מתרחשת למשל כאשר שירותים עוברים להיות מקוונים בלבד, בלי חלופות לאוכלוסיות מבוגרות או מוחלשות.[37]
- אפליה על רקע משפחתי או מעמד אישי - לדוגמה: אפליה נגד חד-הוריים, גרושים, רווקים, או בני זוג שלא נשואים. מוסדות מסוימים (כמו גני ילדים דתיים או מעונות יום) עלולים להעדיף משפחות "מסורתיות".[38]
- אפליה על רקע מראה חיצוני (Lookism) - העדפת אנשים שנחשבים "יפים" לפי סטנדרטים חברתיים. באה לידי ביטוי בראיונות עבודה, מדיה, שירות לקוחות ועוד. אנשים בעלי מראה "לא מקובל" עלולים להיתפס כפחות אינטליגנטיים או מוכשרים – בלי קשר ליכולותיהם האמיתיות.[39]
בפילוסופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העמדה המסורתית רואה אפליה כפעולות, פרקטיקות או מדיניות שיוצרת חיסרון יחסי על בן אדם או בני אדם, בהתבסס על השתייכותם לקבוצה חברתית מובהקת.[40] על-מנת שמשהו ייחשב כ"אפליה", עליו לעמוד אפוא בכל היסודות המנויים לעיל. הגדרה זו אינה מתיימרת לקבוע האם האפליה צודקת או לא, אלא רק לעמוד על טיבה של האפליה.
יסודות האפליה
פעולות או מדיניות: כדי שמשהו ייחשב כאפליה במובנה המסורתי, צריך שיהיה מדובר בפעולות, פרקטיקות או מדיניות, ולא במצב עניינים כשלעצמו. עם זאת, יש הגורסים כי גם מצב דברים כשלעצמו יכול להיות "אפליה מבנית", אך זו אינה חלק מההגדרה המסורתית. כך למשל, למנוע רכישת סיגריות מאדם או מסוג בני אדם היא פעולה או מדיניות.
חיסרון יחסי: על-מנת שהפעולה תהיה מפלה, אין צורך בכך שהיא תהיה "רעה" במובן אובייקטיבי, אלא רק שהיא תהיה רעה באופן יחסי. כך למשל, אם מוכר סיגריות מוכר במחיר יקר יותר עבור מוסלמים, הרי שמדובר באפליה, אף אם המחיר שהוא מציע עדיין משתלם במיוחד. בכיוון השני, אין די בכך שהפעולה פוגעת, אלא יש צורך בכך שהפגיעה תהיה יחסית. אם אדם מסוים בוחר לשקר לכולם באופן שווה, נראה שהנוהג שלו אינו מפלה.
בהתבסס על קבוצה חברתית מובהקת: על-מנת שהפעולה תהיה מפלה, צריך שהיחס הלא שוויוני של הפעולה יתבסס על השתייכות לקבוצה חברתית מובהקת. בתוך כך, אין די בכל קבוצה חברתית, אלא צריך שזו תהיה מובהקת. כך, למשל, "חיילים ששירתו בקריה" אינם קבוצה חברתית מובהקת, ואילו יהודים כן. בנוסף, כדי שהפעולה תיחשב "מפלה", צריך שהיחס המפלה יתבסס על ההשתייכות לקבוצה. למשל, אם מוכר הסיגריות בדוגמה הקודמת מציע את מרכולתו במחיר יקר יותר למוסלמים שכן הפסיד בהתערבות, הרי שהפעולה לא תיחשב כאפליה על-פי העמדה המסורתית.
העמדה המסורתית ספגה ביקורת במגוון רכיביה. כך, למשל, יש הגורסים כי ישנה אפליה מבנית, ולכן אפליה אינה מוגבלת לפעולות או למדיניות. בנוסף, יש החושבים כי אפליה צריכה לכלול תפיסה של הקבוצה המופלה כ"נחותה", גם אם לא באופן מודע. יש מי שחושבים שעל-מנת שמשהו ייתפס כמפלה, אין צורך בכך שיהיה "חיסרון" באופן אובייקטיבי. כך, למשל, אם בחישוב כולל עדיף לאנשים שלא לצרוך סיגריות, ולכן מוכר הסיגריות דווקא מטיב עימם כשהוא מציע להם סיגריות במחיר יקר יותר – עדיין ניתן לומר שישנה אפליה. לבסוף, יש שביקרו את הקריטריון האחרון, וטענו כי אפליה של קבוצות חברתיות מובהקות מהווה פרמטר שיכול להחמיר את עצימות האפליה, אך אינה יסוד הכרחי להתקיימותה.[41]
איסור אפליה בחוקי מדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר במגילת העצמאות נקבע כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". באחדים מחוקי מדינת ישראל מופיע איסור על אפליה של אדם על-פי מאפיינים אחדים:
- חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951
- חוק ההסגרה, התשי"ד–1954
- חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959
- חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1962
- חוק הירושה, התשכ"ה-1965
- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965
- חוק קרן וולף, התשל"ה–1975
- חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988
- חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990
- חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992
- חוק הכנסת, התשנ"ד-1994
- חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996
- חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998
- חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000
דוגמה לכך היא חוק זכויות החולה, שבסעיף 4 שלו נאמר: "מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית או מטעם אחר כיוצא באלה".
למרות חקיקות אלו, מדינת ישראל מקיימת אפליה מגדרית נגד גברים יהודים, מוסלמים ונוצרים. החוק לתיקון דיני משפחה[42] קובע כי אביו ואמו של קטן חייבים במזונותיו בשיעור יחסי להכנסותיהם, אך הוראות החוק אינן חלות על בני דתות מוכרות בישראל, אלא הדין האישי. הדין האישי היהודי, המוסלמי והנוצרי, שלו ניתנה זכות ההכרעה בסכסוכי מזונות, מטיל את חובת המזונות על האב, בהבדלים שונים בכל מערכת דינים.[43]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רון חרמון, חגי פורת, יובל פלדמן ותמר קריכלי־כץ, אפליה תעסוקתית בישראל: התמודדות מבדלת, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018
- קליפורניה: ביהמ"ש ייבחן מחדש תיקי נידונים למוות, בעקבות הדרת יהודים מחבר המושבעים, באתר ynet, 14 במאי 2024
אפליה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Armstrong, Mark, and John Vickers. "Discriminating against captive customers." American Economic Review: Insights 1.3 (2019): 257-272.
- ^ Wax, Amy L. "Discrimination as accident." Ind. LJ 74 (1998): 1129.
- ^ Watson, Andrew B., and Albert J. Ahumada. "Blur clarified: A review and synthesis of blur discrimination." Journal of vision 11.5 (2011): 10-10.
- ^ Lippert-Rasmussen, Kasper. "Discrimination and the aim of proportional representation." Politics, Philosophy & Economics 7.2 (2008): 159-182.
- ^
דניאל שגב, ההטבה לבני המקום במחיר למשתכן - אפליה פסולה, באתר TheMarker, 26 בינואר 2019
- ^ Doyle, Oran. "Direct discrimination, indirect discrimination and autonomy." Oxford Journal of Legal Studies 27.3 (2007): 537-553.
- ^ Kressin, Nancy R., Kristal L. Raymond, and Meredith Manze. "Perceptions of race/ethnicity-based discrimination: a review of measures and evaluation of their usefulness for the health care setting." Journal of health care for the poor and underserved 19.3 (2008): 697-730.
- ^ Oskooii, Kassra AR. "Perceived discrimination and political behavior." British Journal of Political Science 50.3 (2020): 867-892.
- ^ Bagilhole, Barbara. "Divide and be ruled? Multiple discrimination and the concept of social exclusion." The Changing Politics of Gender Equality in Britain. London: Palgrave Macmillan UK, 2002. 70-82.
- ^ Kessel, Reuben A. "Price discrimination in medicine." The Journal of Law and Economics 1 (1958): 20-53.
- ^ Trivedi, Amal N., and John Z. Ayanian. "Perceived discrimination and use of preventive health services." Journal of general internal medicine 21.6 (2006): 553-558.
- ^ תעריפון משרד הבריאות, משרד הבריאות
- ^ Weitzer, Ronald, and Steven A. Tuch. "Race, class, and perceptions of discrimination by the police." Crime & delinquency 45.4 (1999): 494-507.
- ^ Potapchuk, Hanna, et al. "Analysis of the issues of justice accessibility, equality, and countering discrimination in the legal system." Lex Humana (ISSN 2175-0947) 15.4 (2023): 548-565.
- ^ Redmond, Nicole, et al. "Perceived discrimination based on criminal record in healthcare settings and self-reported health status among formerly incarcerated individuals." Journal of Urban Health 97 (2020): 105-111.
- ^ Thorburn Bird, Sheryl, and Laura M. Bogart. "Birth control conspiracy beliefs, perceived discrimination, and contraception among African Americans: an exploratory study." Journal of Health Psychology 8.2 (2003): 263-276.
- ^ Oakley, Lisa P., S. Marie Harvey, and Daniel F. López-Cevallos. "Racial and ethnic discrimination, medical mistrust, and satisfaction with birth control services among young adult Latinas." Women's Health Issues 28.4 (2018): 313-320.
- ^ Pool, Jonathan. "Thinking about linguistic discrimination." Language Problems and Language Planning 11.1 (1987): 3-21.
- ^ Kroon, Anne Cornelia, et al. "Biased media? How news content influences age discrimination claims." European Journal of Ageing 16 (2019): 109-119.
- ^ Golubovsky, Vladimir, Elena V. Kunts, and Mikhail F. Kostyuk. "Features of discrimination based on racial, national and religious grounds." Opción: Revista de Ciencias Humanas y Sociales 20 (2019): 663-679.
- ^ Fox, Jonathan. "Religious causes of discrimination against ethno-religious minorities." International Studies Quarterly 44.3 (2000): 423-450.
- ^ Yip, Andrew KT. "Sexual orientation discrimination in religious communities." Sexual Orientation Discrimination. Routledge, 2007. 227-242.
- ^ Booth, Alison L., Andrew Leigh, and Elena Varganova. "Does ethnic discrimination vary across minority groups? Evidence from a field experiment." Oxford bulletin of economics and statistics 74.4 (2012): 547-573.
- ^ Fredriksen, Halvard Haukeland. "General Prohibition of Discrimination on Grounds of Nationality." The Handbook of EEA Law (2016): 391-411.
- ^ Schiller, Bradley R. "Class discrimination vs. racial discrimination." The Review of Economics and Statistics (1971): 263-269.
- ^ Verkuyten, Maykel, Jochem Thijs, and Nadya Gharaei. "Discrimination and academic (dis) engagement of ethnic-racial minority students: A social identity threat perspective." Social Psychology of Education 22 (2019): 267-290.
- ^ Lennartz, C., Proost, K., & Brebels, L. (2019). Decreasing overt discrimination increases covert discrimination: Adverse effects of equal opportunities policies. International Journal of Selection and Assessment, 27(2), 129-138.
- ^ Cavalluzzo, Ken S., Linda C. Cavalluzzo, and John D. Wolken. "Competition, small business financing, and discrimination: Evidence from a new survey." The Journal of Business 75.4 (2002): 641-679.
- ^ Rice, Mitchell F. "Inequality, discrimination, and service delivery: A recapitulation for the public administrator." International Journal of Public Administration 1.4 (1979): 409-433.
- ^ Friedman, Samantha. "Commentary: Housing discrimination research in the 21st century." Cityscape 17.3 (2015): 143-150.
- ^ Rhee, William, and Stephen C. Scott. "Geographic Discrimination: Of Place, Space, Hillbillies, and Home." W. Va. L. Rev. 121 (2018): 531.
- ^ Franke, Katherine M. "Central mistake of sex discrimination law: The disaggregation of sex from gender." U. Pa. L. Rev. 144 (1995): 1.
- ^ Tännsjö, Torbjörn. "Against sexual discrimination in sports." Values in sport. Taylor & Francis, 2002. 111-125.
- ^ Macnicol, John. Age discrimination: An historical and contemporary analysis. Cambridge University Press, 2006.
- ^ Garstka, Teri A., Mary Lee Hummert, and Nyla R. Branscombe. "Perceiving age discrimination in response to intergenerational inequity." Journal of Social Issues 61.2 (2005): 321-342.
- ^ Sarker, Debashis. "Discrimination against people with disabilities in accessing microfinance." Alter. European Journal of Disability Research 14-4 (2020): 318-328.
- ^ Criado, Natalia, and Jose M. Such. "Digital discrimination." Algorithmic regulation 5 (2019): 82-97.
- ^ Gul, Rizwana, and Sobia Bashir. "Discrimination on the Basis of Family Status." JL & Soc'y 47 (2016): 39.
- ^ Mahajan, Ritu. "The naked truth: Appearance discrimination, employment, and the law." Asian Am. LJ 14 (2007): 165.
- ^ Andrew Altman, Discrimination, Winter 2020, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2020
- ^ Transcript: Episode 129 with Nethanel Lipshitz on discrimination - Elucidations Podcast, elucidations.vercel.app
- ^ חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, באתר נבו
- ^ מזונות ילדים - בין מיתוס למציאות: הדין הדתי, הפסיקה ומה שביניהם, באתר SSRN
