הפנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפנון
תכונות המינרל
הרכב כימי HfSiO4
מערך קריסטלוגרפי טטרגונלי
צורת הגביש הגבישים פריזמתיים ריבועיים קצרים המסתיימים בקצוות בצורת פירמידות, ואורכם המקסימלי עד 1 ס"מ. כמו כן כמסה חסרת צורה, כגרגירים חסרי צורה ובצורת כליה.
צבע אדום-כתום, צהוב, חום, לעיתים רחוקות חסר צבע
ברק זגוגי עד ברק היהלום
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות בלתי מובחנת
שבירה מצורת קונכייה ועד בלתי שווה
קשיות 7.5 בסולם מוס, הקשיות יורדת עד 6.5 ככל שיש יותר זיהומים בהפנון
משקל סגולי 6.97
שרטוט לבן אפור
מינרלים נלווים זירקון, קוקיט, ביוטיט, אלביט, מונזיט, תוריט, אורתוקלז, קוורץ ופלוגופיט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית


הפנון הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים), השייך יחד עם הזירקון והתוריט לקבוצת הזירקון.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של הפנון היא Hf,Zr)SiO4). אף על פי שהקטיון העיקרי במינרל הוא בעיקר הפניום, כמעט תמיד נוכח בו בטבע גם זירקוניום, ולעיתים גם תוריום, אורניום או איטריום. הפנון יכול להכיל עד 45% זירקוניום במבנה. אחוז גבוה יותר של זירקוניום ישנה את שם המינרל לזירקון. הפנון טהור קיים רק מייצורו באופן מלאכותי במעבדה. ההפנון יוצר תמיסה מוצקה (שורה איזומורפית, כלומר תרכובות דומות בהרכבן) עם המינרל זירקון העשיר בזירקוניום (ZrSiO4).

כמו שאר המינרלים בקבוצת הזירקון, ההפנון מתגבש במערכת הטטרגונלית (חבורת סימטריות מרחבית I41/amd). הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=6.57‏, c=5.96Å.

ההפנון מופיע בטבע בדרך כלל בגבישים פריזמתיים מפותחים למחצה קצרים המסתיימים בקצוות בצורת פירמידות, חתך הרוחב של הגביש מרובע ואורכו המקסימלי עד 1 ס"מ. כמו כן כמסה חסרת צורה, מוטמע כגרגירים חסרי צורה במסת אם ובצורת כליה. הקשיות של המינרל בינונית גבוהה, 7.5 בסולם מוס, הקשיות יורדת עד 6.5 ככל שיש יותר זיהומים בהפנון, והמשקל הסגולי הוא 6.97.

אופטית המינרל הוא חד-צירי חיובי. מקדם השבירה של ההפנון נע בין 1.93 ל-2.03. צבעם של גבישי ההפנון הוא בדרך כלל אדום-כתום, אבל גם צהוב, חום, ולעיתים רחוקות חסר צבע.

המינרל נתגלה לראשונה ב-1974 בכמה מכרות במחוז אלטו ליגונה (Alto Ligonha) בפרובינציה זמבזיה (Zambézia) שבמוזמביק, והתפרסם לראשונה במאמר שכתבו נאבס, ונוניז (J. M. Correia Neves, J. E. Lopes Nunes) מהמעבדה למינרלוגיה באוניברסיטת לורנצו מארקש (כיום מפוטו) שבמוזמביק יחד עם שאמה (Th. G. Sahama), חוקר מהמכון לגאולוגיה באוניברסיטת הלסינקי שבהלסינקי פינלנד.[1] שם המינרל משקף את תכולת ההפניום שבו מצד אחד (תחילת השם), ואת העובדה כי הוא שייך לקבוצת הזירקון (סיומת השם).

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמבזיה (Zambézia) שבמוזמביק ההפנון נוצר בפגמטיטים של גרניט המכילים טנטלום. בהר הולנד (Mt. Holland) שבאוסטרליה המערבית ההפנון נוצר בפגמטיטים שעברו בליה. ההפנון משמש כבצר להפניום.

הפנון הוא מינרל נדיר מאוד, המקומות לדוגמה בהם ניתן למצוא הפנון כוללים כמה מכרות במחוז אלטו ליגונה (Alto Ligonha ) בפרובינציה זמבזיה (Zambézia) שבמוזמביק (שם נתגלה המינרל); בביקיטה (Bikita ) שבזימבבווה; סמוך להר הולנד (Mt. Holland) שבמדינת אוסטרליה המערבית שבאוסטרליה; במקומות שונים בקנדה ובצפון קרולינה שבארצות הברית.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Emsley, John. Nature's Building Blocks. Oxford, 2001. ISBN 0-19-850341-5

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפנון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Correia Neves, J.M., J.E. Lopes Nunes, and T.G. Sahama ,High hafnium members of the zircon-hafnon series from the granite pegmatites of Zambézia, Mozambique , Amer. Mineral., 61, 175
  2. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.