הפרוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"הפרוטה" הוא סיפור קצר לילדים מאת ש"י עגנון, המספר בשבח שמירת שבת.

פרסום הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחצו כדי להקטין חזרה
ש"י עגנוןדוד שמעונייוסף חיים ברנראלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'Shimoni, Brenner, Azar, Agnon.jpg

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מימין: דוד שמעוני, י"ח ברנר, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) וש"י עגנון (1910)

הסיפור פורסם לראשונה ב-9 בפברואר 1934 במוסף לילדים של העיתון "דבר",[1] בפתח גיליון שהוקדש לסופר אז"ר, במלאת לו שמונים שנה. קדמה לסיפור הקדשתו, באמצעות שיר בחרוזים, לאז"ר.[2] הסיפור פורסם שנית ב"דבר", ב-17 באפריל 1936, במוסף לעולה.[3] שתי גרסאות אלה הודפסו מנוקדות.

לקראת פרסום הסיפור לראשונה שלח ברל כצנלסון, עורך "דבר", מסר לעגנון:

הנה הגהות. אבקש להחזירן בהקדם. מחר יום ד' אנחנו קובעים את העמודים. לא עלה בידי נחום גוטמן לצייר ציור הגון. אבל הספור יבוא בראש הגיליון ועליו ציור אז"ר – תמונה גדולה מצוירת בידי גוטמן במיוחד למוסף.
הספור – נפלא. פשוט נפלא.[4]

הסיפור הודפס בכרך "בשובה ונחת: סיפורי אגדות", שיצא לאור בהוצאת שוקן בברלין בשנת 1935, ואחר כך בכרך "אלו ואלו", במהדורת 1953 של כל סיפורי ש"י עגנון, במסגרת מקבץ של שלושה סיפורים הקרוי "סיפורים של שבת".

תרגום לגרמנית של הסיפור, בתרגומה של ה. טורנובסקי-פינר, הופיע בתחילת 1936 בכתב העת "יידישה רונדשאו" (גיליון 102).[5]

בשנת 1938 פרסמה "הליגה למען השבת" חוברת "שבת לנוער", בעריכת הרב ד"ר יעקב נאכט, ובין הסיפורים והמאמרים שבה נכלל גם הסיפור "הפרוטה".[6]

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור הוא, כפי שמתאר משפט הפתיחה שלו, "מעשה בעני אחד שחזר בליל שבת מבית הכנסת לביתו וראה פרוטה בדרך". אף ששמח למציאת הפרוטה וחשב כיצד יוכל ליהנות ממנה, לא נגע בה העני, לשם שמירת השבת. בבוקר, כשהלך לבית הכנסת, שוב ראה העני את המטבע, שהפעם היה מעה של כסף. גם הפעם לא נגע העני במטבע. בחזרתו מבית הכנסת לביתו ראה העני את המטבע, שהפעם נראה לו כמטבע זהב, וההסבר לכך: "אם מעשה כשפים אין כאן יש כאן מעשה החמה, שחמה של צהרים זורחת על הפרוטה והיא נראית כזהב". בדרכו לתפילת מנחה נמנע העני מלעבור ליד המטבע, מחשש שיצרו יגבר עליו. לאחר התפילה הלך בכל זאת להביט במטבע, "מצאה מונחת במקומה, ולא מטבע אחת הייתה אלא מטבעות הרבה היו". לא התפתה העני ליטול מהמטבעות, וחזר לבית הכנסת לתפילת ערבית. לאחר התפילה, במוצאי שבת, חזר העני אל המטבע ומצא שם דינרים הרבה, ומילא בהם את כיסיו. הסיפור מסתיים במילים: "מכאן ולהבא לא הייתה השבת חסרה כלום. בשביל ששמר שבת אחת מעוני, זכה לשמור שבתות הרבה מעושר".

עיבוד לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 העלה "תיאטרון מראה" את ההצגה "מעשיות ומעשים", על פי שלושה סיפורים של עגנון: "הפרוטה", "מעשה העז" ו"מאויב לאוהב".[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ש"י עגנוןהפרוטה, דבר, 9 בפברואר 1934
  2. ^ ש"י עגנוןהפרוטה, דבר, 9 בפברואר 1934
  3. ^ ש"י עגנוןהפרוטה, דבר, 17 באפריל 1936
  4. ^ ש"י עגנון, מסוד חכמים: מכתבים 1970-1909, הוצאת שוקן, תשס"ב, עמ' 179
  5. ^ הדים, דבר, 24 בינואר 1936
  6. ^ בספרות ובאמנות, דבר, 27 במאי 1938
  7. ^ תיאטרון - מעשיות ומעשים, באתר "הבמה"