הפרעה בתפקוד מיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפרעה בתפקוד מיני הוא קושי שחווה אדם או זוג במהלך כל שלב של פעילות מינית (אנ') רגילה, כולל קושי לחוות הנאה פיזית, תשוקה מינית, עוררות מינית או אורגזמה. על פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, DSM-5, בעיות בתפקוד המיני נובעות מכך שאדם חש במצוקה קיצונית ומתח בין-אישי, שנמשכים לכל הפחות שישה חודשים.[1] הפרעות בתפקוד המיני עלולות להשפיע עמוקות על איכות חיי המין של האדם.[2]

הפרעות בתפקוד מיני יכולות להתקיים לאורך כל החיים של אדם, או שלעיתים הן מתרחשות כתוצאה מאירועים מסוימים בחייו של אדם. קשיים בזוגיות יכולים להוביל להתהוות של הפרעה בתפקוד המיני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפרעה בתפקוד מיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nolen-Hoeksema, Susan (2014). Abnormal Psychology. 2 Penn Plaza, New York, NY 10121: McGraw-Hill. עמ' 366–367. ISBN 978-1-259-06072-4. 
  2. ^ Eden K.J., Wylie K.R. (2009). "Quality of sexual life and menopause". Women's Health 5 (4): 385–396. PMID 19586430. doi:10.2217/whe.09.24. 
Flag of WHO.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא בריאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.