הפרעה דלוזיונלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרעה דלוזיונלית
שם בלועזית Delusional disorder
תחום בריאות הנפש
ICD-10
(אנגלית)
F22.0
ICD-9
(אנגלית)
297.1
DSM-5
(אנגלית)
297.1

הפרעה דלוזיונליתאנגלית: Delusional disorder) היא הפרעה נפשית המסוּוגת כסוג של הפרעה פסיכוטית, המתבטאת במחשבת שווא (דלוזיה), למשל מחשבות רדיפה, ארוטומאניות, מחשבות גַדלוּת ("שיגעון גדלות") וכדומה. זוהי אינה סכיזופרניה, והדלוזיות אינן ביזאריות בתוכנן, כלומר מדובר במחשבות ואמונות שיכולות להתאים למציאות. התפקוד היומיומי אצל מרבית חולים אלו סביר יחסית. כמחצית מן החולים מחלימים בטווח הארוך, 30% נותרים ללא הטבה במצבם. הטיפול המקובל הוא בתרופות אנטי פסיכוטיות, פסיכותרפיה ובמידת הצורך אשפוז.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחנה של הפרעה דלוזיונלית מתבססת על ה-DSM-V

A. קיימת אמונת שווא (דלוזיה) אחת לפחות למשך חודש או יותר.

B. קריטריון A במחלת הסכיזופרניה מעולם לא התקיים, אם כי יכולות להיות הלוצינציות הקשורות לחוש המישוש או של חוש הריח, הקשורות לדלוזיה עצמה.

C. למעט השפעתה של הדלוזיה, לא קיימת בעיה משמעותית בתפקוד הכללי וההתנהגות עצמה אינה ביזארית או מוזרה יתר על המידה.

D. אם היו אפיזודות במצב הרוח יחד עם הדלוזיות, המשך הכולל שלהן היה קצר ביחס לתקופה הדלוזיונלית עצמה.

E. ההפרעה איננה כתוצאה מבעיות פיזיולוגיות או שימוש בחומרים או מצב רפואי כללי אחר.

יש לציין את הסוג הספציפי של ההפרעה הדלוזיונלית- למשל, האם מדובר בארוטומאניה, האם דלוזיה גרנדיוזית, האם דלוזיה של קנאה, של יחס, דלוזיות סומטיות, דלוזיות מעורבות או דלוזיות לא ספציפיות.

מאפיינים קליניים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת סטטוס פסיכיאטרי יצוין כי החולים באופן כללי מציגים תמונה של סטטוס מנטלי תקין לחלוטין, למעט אבנורמליות מרשימה הקשורה לדלוזיה עצמה. האפקט והרגש של החולים מושפעים מסוג הדלוזיה- כך למשל, אדם בעל מחשבת שווא של גדלות יהיה באופוריה. ישנן הפרעות בתוכן החשיבה עצמה - לרוב הדלוזיות הן סיסטמטיות, ולמתבונן מהצד אף יראו מציאותיות בחלקן, כגון מחשבת שווא לגבי מעקב, בן זוג שאינו נאמן (סינדרום אותלו) וכן הלאה.

סוגי מחשבות שווא[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחשבות רדיפה. זה הסוג השכיח ביותר. מטופלים אלו משוכנעים שהם תחת מעקב ושמעוניינים להזיק להם. האמונות ביחס לרדיפה מקושרות לעצבנות, כעס ונרגנות של המטופל, עד כדי גרימת נזק לעצמו או לסביבתו. נושאים שכיחים כוללים קשירת קשר, רמאות, ריגול, מעקב, הרעלה, סימום, פגיעה בזדון והטרדה. בשונה ממחשבות רדיפה הקיימות בסכיזופרניה, בהפרעה זו יש הקשרים לוגיים וברורים של רעיון הרדיפה עצמו, אין הידרדרות של האישיות והידרדרות תפקודית.
  • קנאה. גם אלו הן סוג שכיח יחסית של דלוזיות. המונח סינדרום אותלו הוצע כדי לתאר קנאה חולנית שיכולה לנבוע ממספר גורמים. לרוב, דלוזיה זו מופיעה בעיקר אצל גברים, באופן פתאומי, וקיים קושי לטפל בה. יצוין כי קנאה חולנית היא תסמין שמופיע במחלות נפש רבות נוספות, כולל סכיזופרניה, הפרעות במצב רוח, וכן במקרים של שימוש בסמים ובאלכוהול. קיים סיכון של ממש בקיום מחשבת שווא של קנאה בכל הקשור לאלימות ואף רצח של בן הזוג או בת הזוג.
  • ארוטומאניה או תסמונת דה קלרמבו; המטופל משוכנע כי אדם אחר, לרוב בעל סטטוס מעמדי גבוה יותר, מאוהב במטופל עצמו. לעתים מטופלים אלו נוטים להציק לאישי ציבור. למטופלים אלו יש מאפיינים דומים - לרוב מדובר בנשים שאינן מושכות, עובדות בעבודות ברמה נמוכה וחיות לבדן. הן בוחרות מאהבים סודיים במחשבת השווא, השונים מהותית מהן. גם גברים עלולים לסבול ממחשבת שווא ארוטומאנית, והם נוטים להיות אגרסיביים יותר מאשר נשים בכל הקשור לכך.
  • מחשבות שווא סומטיות. המטופל משוכנע שיש לו בעיה גופנית כלשהי, למשל, ריחות גוף רעים, חוסר תפקוד של איברים מסוימים, חרקים תחת העור, זיהום או תחושה שחלק מהגוף מכוער או חסר צורה (אף, שדיים וכדומה). מטופלים אלו בדרך כלל לא מגיעים לפסיכיאטר אלא לרופאי עור, פלסטיקאים, אורולוגים ומומחים אחרים.
  • מחשבות שווא גרנדיוזיות (שיגעון גדלות). מגלומניה - האמונה שלמטופל יש תובנה או כשרונות מיוחדים.
  • הפרעה פסיכוטית משותפת או Folie a'deux: (מוכרת גם בשם הפרעה דלוזיונלית מושרית)[2] אובחנה לראשונה ב-1877, יחסית נדירה. זהו מצב בו שני אנשים מאמינים בהפרעה משותפת - יש העברה של דלוזיות מאדם אחד (לרוב, הדומיננטי יותר) לאדם אחר, לרוב קרוב משפחה. האדם שהחל בדלוזיה עצמה הוא לרוב חולה כרוני והגורם המשפיע. האדם השני לרוב פסיבי יותר ובעל ביטחון עצמי נמוך יותר. הפרעה זו נפוצה יותר בגיל מבוגר, אינטליגנציה נמוכה, חסרים סנסוריים, שימוש באלכוהול. רק במיעוט מן המקרים תביא הפרדה בין שני החולים להחלמת המושפע, ולכן בנוסף להפרדה יש להשתמש בתרופות אנטי פסיכוטיות ולשלב טיפול משפחתי וטיפול סוציאלי תומך.[2]
  • דפוס מעורב - מצב שבו אין דפוס אחד דומיננטי של סוג מחשבות שווא.
  • לא מוגדר - דפוס זה ניתן למצב בו לא ניתן לזהות את תוכן הדלוזיות עם אף אחד מהסוגים שתוארו לעיל.

שכיחות ואפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחות המחלה לא ידועה במדויק, אם משום שהמחלה נדירה, או משום שאינה מדווחת בחלק מן המקרים. DSM 5 מדווח על שכיחות לאורך החיים של כ 0.2%. ללא הבדל משמעותי בין גברים ונשים[3]. ישנו הבדל בין גברים ונשים בתוכן הדלוזיות: גברים נוטים יותר לפתח דלוזיות פרנואידיות ונשים נוטות לפתח דלוזיות של ארוטומאניה. ישנן עדויות על כך שההפרעה שכיחה יותר בקרב מהגרים, פליטים ובקרב אנשים החיים בעוני ובמצבי מצוקה[4][5]. כמו כן נמצא כי בקרב אסירים יש שכיחות גבוהה מהמוצע של הפרעה זו[6]. החלמה מהפרעה זו

סוגיות בין תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג הדלוזיות יכול להשתנות מתרבות לתרבות. כמו כן יש הבדל בין תרבויות לגבי מה שנחשב לאמונת שווא ומה שנחשב לחשיבה מקובלת באותה חברה[1].

מהלך ופרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להפרעה דלוזיונלית יש מרכיב משפחתי משמעותי המשותף יחד עם סכיזופרניה והפרעה סכיזואפקטיבית. כלומר, קיום אדם במשפחה עם ההפרעה מעלה את הסבירות ללילדת צאצאים שיפתחו גם הם את אחת ההפרעות הללו.[1] הגיל החציוני להופעת פסיכוזה הוא 26. בערך רבע מהאירועים הפסיכוטיים הראשונים מתרחשים עד גיל[7]40. קיימת השערה לפיה סטרס ממלא תפקיד בהתפרצות ההפרעה[8]. בין הגורמים שנמצאו כמעלים את שיעור ההחלמה ואיכותה היו דימוי עצמי חיובי, היעדר רגש שלילי וחוסר תקווה. כמו כן תרמה להחלמה רמת סימפטומים נמוכה[9]

אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה טורדנית כפייתית: אם אדם עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית מביע אמונות שווא שהוא מאמין לחלוטין בתוקפן ובהיותן אמיתיות, תינתן לו אבחנה של OCD ללא תובנה, ולא אבחנה של הפרעה דלוזיונלית.

דליריום, הפרעה נוירו-קוגניטיבית נרחבת, הפרעה פסיכוטית בעקבות אירוע רפואי ופסיכוזה עקב שימוש בתרופות או סמים. אנשים הנמצאים במצבים רפואיים אלה יפתחו לעתים הזיות שונות כתוצאה מהמצב הרפואי בו הם נמצאים. במקרה כזה לא תינתן אבחנה של הפרעה דלוזיונלית (אם כי בחלק מהמקרים ייתכן טיפול בנוגדי פסיכוזה).

סכיזופרניה או הפרעה סכיזופורמית: ההבדל בין הפרעות אלה לבין הפרעה דלוזיונלית הוא שבהפרעה דלוזיונלית לא קיימים התסמינים המאפיינים מהלך של סכיזופרניה: הפרעות בארגון החשיבה וכדומה.

דיכאון או הפרעה דו קוטבית והפרעה סכיזואפקטיבית. נבדלים מהפרעה דלוזיונלית בכך שבהפרעות אלה הופעת הדלוזיות היא במהלך אפיזודה (של דיכאון, או לחלופין של מאניה או היפומאניה). כשהאפיזודה שוכחת נעלמים גם התסמינים הפסיכוטיים.

מצבים רפואיים: מצבים אלו כוללים מגוון של מחלות ומצבים רפואיים שונים: מצבים היכולים לגורם דלוזיות כוללים בין השאר הרעלה מטבולית[10], מחלת הנטינגטון[11], שבץ - בעיקר בהמיספרה ימנית[12], מחסור בוויטמין B12,[13] אנצפלופתיה כבדית, סוכרת[14], תת-פעילות של בלוטת התריס[15] ומחלות אפילפטיות[16] ודמנציה.[17]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השאר נחקרים שינויים לאורך זמן המתרחשים במוחם של אנשים עם הפרעה דלוזיונלית.[18]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בהפרעה דלוזיונלית נחשב בעבר לבעייתי בעקבות הידע המועט אודות הסיבות למחלה ומאפייניה

  • טיפול תרופתי- ישנה עדות להצלחת הטיפול בתרופות נוגדות פסיכוזה מהדור הראשון והשני[19].
  • אשפוז: ישנם מצבים בהם דרוש אשפוז פסיכיאטרי, בעיקר על רקע של סכנה אובדנית ועל רקע של קושי של האדם עם הפרעת אישיות דלוזיונלית לשלוט בעוצמת הדלוזיות שלו ולפעול לפיהן[19][20].
  • פסיכותרפיה- קיים ניסיון מוצלח בטיפול באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי)[21]. יש מעט מידע איכותי על שיטות פסיכותרפיה יעילות לטיפול באנשים עם הפרעה זו[19].

שיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית על ידי המוסד לביטוח לאומי בעקבות הפרעה נפשית זכאי לקבל שירותי סל שיקום[22], ראה ערך מורחב להלן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוק שיקום נכי נפש בקהילה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Benjamin J Sadock & Virginia A Sadock, "Kaplan and Sadock's Synopsis of Psychiatry: Behavioral Sciences/Clinical Psychiatry", 10th edition, 2007

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 American Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorderd DSM, WDC: American Psychiatric Association, 5th, 2013, פרק Schizophrenia Spectrum and Other Psychotic Disorders, עמ' 90-93
  2. ^ 2.0 2.1 חנן מוניץ (עורך), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, דיונון, מהדורה שישית, 2016, פרק 8 ההפרעות הנפשיות הפסיכוטיות, עמ' 190
  3. ^ Alexandre González-Rodríguez, Oriol Molina-Andreu, Víctor Navarro, Cristóbal Gastó, Delusional disorder: no gender differences in age at onset, suicidal ideation, or suicidal behavior, Revista Brasileira de Psiquiatria, 36, June 2014, עמ' 119–124 doi: 10.1590/1516-4446-2013-1205
  4. ^ Akiah Ottesen Berg, Ole A. Andreassen, Sofie Ragnhild Aminoff, Kristin Lie Romm, The impact of immigration and visible minority status on psychosis symptom profile, Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 49, 2014-11-01, עמ' 1747–1757 doi: 10.1007/s00127-014-0897-x
  5. ^ C. M. Carrillo de Albornoz Calahorro, M. Guerrero Jiménez, A. Porras Segovia, J. Cervilla Ballesteros, Socio-demographic factors among delusional disorder: A case series register, European Psychiatry, 33, 2016-03-01, עמ' S553–S554 doi: 10.1016/j.eurpsy.2016.01.1624
  6. ^ Tamburello, A. C., Bajgier, J., & Reeves, R., The prevalence of delusional disorder in prison, Journal of American Acaddemic Psychiatry Law, 43(1, עמ' 6-82
  7. ^ John J. McGrath, Sukanta Saha, Ali O. Al-Hamzawi, Jordi Alonso, Age of Onset and Lifetime Projected Risk of Psychotic Experiences: Cross-National Data From the World Mental Health Survey, Schizophrenia Bulletin, 42, 2016-07-01, עמ' 933–941 doi: 10.1093/schbul/sbw011
  8. ^ Gennaro Catone, Simone Pisano, Matthew Broome, Juliana Fortes Lindau, Continuity between Stressful Experiences and Delusion Content in Adolescents with Psychotic Disorders – A Pilot Study, Scandinavian Journal of Child and Adolescent Psychiatry and Psychology, 4, 2016-02-04, עמ' 14–22
  9. ^ Heather Law, Nick Shryane, Richard P. Bentall, Anthony P. Morrison, Longitudinal predictors of subjective recovery in psychosis, The British Journal of Psychiatry, 209, 2016-07-01, עמ' 48–53 doi: 10.1192/bjp.bp.114.158428
  10. ^ Claire Twark, Joji Suzuki, Fenethylline-Induced Psychosis, Fenethylline-Themed Paranoid Delusions, or Both?, Psychosomatics, 0, 2017-03-28 doi: 10.1016/j.psym.2017.03.014
  11. ^ João Gama Marques, Maria João Carnot, Huntington's disease in a patient with 15-year history of Capgras delusion misdiagnosed as paranoid schizophrenia, General Hospital Psychiatry, 39, March 2016, עמ' 97–98 doi: 10.1016/j.genhosppsych.2015.11.007
  12. ^ Nicholas Neufeld, Damien Gallagher, Richard Aviv, Anthony Feinstein, Remote Cerebellar Stroke Associated With Delusions and Disorganization, The Journal of Neuropsychiatry and Clinical Neurosciences, 28, 2016-06-03, עמ' 335–337 doi: 10.1176/appi.neuropsych.15110398
  13. ^ Hadinejad P, Hosseini S.h, Shekarriz R, Zarvani A, A CASE REPORT OF VITAMIN B12 DEFICIENCY WITH SYMPTOMS OF DEPRESSION, HALLUCINATION AND DELUSION, JBUMS, 18, 2016-01-01, עמ' 61–65
  14. ^ Cassandra Jessica Anor, Bei Hu, Namita Multani, Maria Carmela Tartaglia, EXAMINING THE ASSOCIATION BETWEEN NEUROPSYCHIATRIC SYMPTOMS, HYPERTENSION, HYPERCHOLESTEROLEMIA, AND DIABETES IN ALZHEIMER'S DISEASE, Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association, 10, 2014-07-01, עמ' P364 doi: 10.1016/j.jalz.2014.05.414
  15. ^ M.L. Turk, J. Rosen, The emergence of psychosis in a patient with severe hypothyroidism: A case report and literature review, European Psychiatry, 41, 2017-04-01 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.1662
  16. ^ Ryan McKay, Nicholas Furl, Doppelgängers and dissociations: lesion network mapping illuminates misidentification delusions, Brain, 140, 2017-02-01, עמ' 262–265 doi: 10.1093/brain/aww323
  17. ^ Perini, Giulia MD; Carlini, Alessandro PhD; Pomati, Simone MD; Alberoni, Margherita MD; Mariani, Claudio MD; Nemni, Raffaello MD; Farina, Elisabetta MD, Misidentification Delusions: Prevalence in Different Types of Dementia and Validation of a Structured Questionnaire, Alzheimer Disease & Associated Disorders, 30 (4), 2014, עמ' 331–337
  18. ^ Victor Vicens, Joaquim Radua, Raymond Salvador, Maria Anguera-Camós, Structural and functional brain changes in delusional disorder, The British Journal of Psychiatry, 208, 2016-02-01, עמ' 153–159 doi: 10.1192/bjp.bp.114.159087
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 Mohsen Jalali Roudsari, Jinsoo Chun, Theo C. Manschreck, Current Treatments for Delusional Disorder, Current Treatment Options in Psychiatry, 2, 2015-06-01, עמ' 151–167 doi: 10.1007/s40501-015-0044-7
  20. ^ Liliana Dell’Osso, Riccardo Dalle Luche, Corrado Cerliani, Carlo Antonio Bertelloni, Unexpected subthreshold autism spectrum in a 25-year-old male stalker hospitalized for delusional disorder: a case report, Comprehensive Psychiatry, 61, 2015-08-01, עמ' 10–14 doi: 10.1016/j.comppsych.2015.04.003
  21. ^ Helen Waller, Richard Emsley, Daniel Freeman, Paul Bebbington, Thinking Well: A randomised controlled feasibility study of a new CBT therapy targeting reasoning biases in people with distressing persecutory delusional beliefs, Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry, 48, 2015-09-01, עמ' 82–89 doi: 10.1016/j.jbtep.2015.02.007
  22. ^ "סל שיקום לנפגעי נפש". כל-זכות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2017.