הפרעה לעיבוד התחושתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפרעה לעיבוד התחושתי, המכונה גם ליקוי באינטגרציה החושית, היא הפרעה הגורמת לקשיים בוויסות עוצמת התגובה ההתנהגותית לגירויים חושיים שנקלטים מהסביבה.[1] הליקוי בא לידי ביטוי בכך שהאדם מתקשה להגיב בדרך סתגלנית לתחושות יומיומיות, אשר אחרים לא רואים בהן קושי ועשוי להתרחש בכל אחת ממערכות החושים.[2] לדוגמה, חלק מהאנשים בעלי ההפרעה רגישים למגע, ועשויים לפרש מגע קל כמכאיב, או להיות רגישים במיוחד למרקמים מסוימים של בגדים או של אוכל. חלק אחר רגיש לריחות ועשוי להיתקף בחילה מריחות מסוימים. ההפרעה מתרחשת כאשר המוח מעבד באופן בלתי אפקטיבי מסרים חושיים המגיעים מגופו של האדם או מסביבתו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלבי העיבוד החושי

תהליך העיבוד החושי הוגדר על ידי המרפאה בעיסוק אנה ז'אן איירס בשנת 1972 כ"תהליך נוירולוגי המארגן את התחושה מהגוף של האדם עצמו ומהסביבה, ומאפשר שימוש בגוף בצורה יעילה בסביבה".[3][4] כאשר קיימת הפרעה לתהליך העיבוד החושי, היכולת הטבעית הזו נפגמת.

החושים השונים מספקים לאדם מידע שנועד לאפשר את תפקודו כראוי. מערכות החושים השונות בגוף הן המערכת הוויזואלית (חוש הראיה), המערכת הטקטילית (חוש המישוש, המגע), המערכת האודיטורית (חוש השמיעה), המערכת הפרופריוצפטיבית (מגע עמוק), המערכת האוראלית, מערכת הריח, והמערכת הוסטיבולרית (שיווי המשקל). המסלול של עיבוד התחושות עובר בשלבים ההתחלתיים דרך אזורים בגזע המח ובמרכז המוח. האזורים האלו מעורבים בתהליכים הכוללים תיאום, תשומת לב, עוררות ותפקוד אוטונומי. לאחר שהמידע החושי עובר דרך המרכזים האלה, הוא מנותב לאזורים במוח שאחראיים על רגשות, על זיכרון ועל תפקודים קוגניטיביים.

הפרעה לעיבוד התחושתי מאופיינת בבעיות משמעותיות בארגון ובעיבוד הגירויים החושיים, ומתבטאת בקשיים בתפקוד באחד או יותר מתחומי החיים המרכזיים וביניהם תפוקה בעבודה, פנאי ומשחק,[5] ופעולות יומיומיות.[6]

בין עשרה לחמישה עשר אחוזים מהילדים סובלים מהפרעה כלשהי בעיבוד החושי.[7]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רישום באמצעות מכשיר אלקטרואנצפלוגרף

המחקרים הנוכחים העוסקים בעיבוד התחושתי מתמקדים במציאת סיבות נוירולוגיות להפרעה בעיבוד התחושתי. אלקטרואנצפלוגרם היא אחת הדרכים שבהן משתמשים כדי לחקור את הסיבות להפרעה זו.[8] חלק מהסיבות הבסיסיות שהוצעו:[9]

תורשה
• תקופת היריון לא מאוזנת: סיגריות, סמים, אלכוהול, תרופות, רעלים, מתח רב, מחלה ויראלית
לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך
• טראומת לידה, ניתוח קיסרי, מחסור בחמצן, ניתוח בסמוך ללידה
• לאחר הלידה: גריית יתר או תת-גרייה בחושים. אשפוז ממושך. שהיה בבית יתומים.
• סיבות בלתי ידועות

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר לחלק את ההפרעה לעיבוד התחושתי לשלושה סוגים עיקריים:[10][11]

הפרעה בוויסות החושי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפרעה מתבטאת בחוסר יכולת לווסת את הרמה, את העוצמה ואת המהות של התגובות לקלט חושי חיצוני. תגובותיו התחושתיות של אדם בעל ההפרעה בדרך כלל אינן תואמות את הסיטואציה.

  1. רגישות יתר, תגובתיות יתר לגירוי חושי - התגובה של אנשים בעלי רגישות יתר לגירוי היא מהירה ובעלת עוצמה גבוהה יחסית לבעלי תגובתיות חושית תקינה. היא עשויה לבוא לידי ביטוי ברתיעה ממגע עם מרקמים שונים, בהימנעות מרעש, ולעיתים תגובות בתוקפניות למגע לא צפוי. אנשים בעלי רגישות יתר מאופיינים בצורך בשליטה, בשינויים תכופים במצב הרוח, ולפעמים גם בחרדה חברתית.
  2. תת-תגובתיות לגירוי חושי, קושי בהבחנה חושית - התופעה מאופיינת בזמן תגובה ארוך לגירויים חושיים. למידע החושי נדרשת עוצמה רבה מהרגיל כדי לגרור תגובה. בדרך כלל אנשים עם תת-תגובתיות יגלו אדישות וחולמנות, יעדיפו לשחק לבד, לא יהיו עירניים לסביבה, יתקלו בחפצים, ותחושת הכאב שלהם תהיה עמומה.
  3. חוסר רגישות, חיפוש חושי - חיפוש חושי מתאפיין בצורך עז לחוויות חושיות. אדם כזה יחפש באופן אקטיבי התנסויות מעוררות גירויים תחושתיים על מנת להגיע למצב של וויסות עצמי. חוסר הרגישות עשוי להתבטא בתנועתיות בלתי פוסקת ובאימפולסיביות – הן מוטורית והן רגשית.
  4. תבניות מעורבות בין הסוגים המוצעים מעלה.

הפרעה מוטורית על בסיס סנסורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל אנשים בעלי הפרעה מהסוג הזה, הפלט המוטורי לא מאורגן כתוצאה מעיבוד לא נכון של מידע חושי המשפיע על שליטה ביציבה. כתוצאה מכך נוצרת הפרעה ביציבה, או הפרעת קואורדינציה התפתחותית.[12][13]

הפרעה בהבחנה סנסורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה בהבחנה סנסורית, או עיבוד לא נכון של מידע חושי, הוא עיבוד שגוי של קלט חזותי או שמיעתי. ההפרעה יכולה להתבטא, למשל, בחוסר תשומת לב, בחוסר ארגון, ובביצועים חלשים במטלות. ההפרעה יכולה להתבטא בראייה, בשמיעה, במישוש, בטעם, בריח, ביציבה ובתנועה.[12]

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמינים עשויים להשתנות בהתאם לסוג ההפרעה ובתת הסוגים שלה.[14]

רגישות יתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים של אנשים עם הפרעה בעיבוד החושי שמתבטאת ברגישות יתר:

  • תגובה שלילית למגע
  • סובלים מלבישת בגדים שעשויים מבדים מחוספסים או עם תג או בגדים צמודים (טייץ, חולצות צמודות וכו') (רגישות למגע)
  • מודאגים אם ידיהם או פניהם מתלכלכים
  • סולדים ממאכלים מסוימים וממרקמים מסוימים (למשל, מאכלים נוזליים לצד מאכלים מוצקים, מאכלים עם טעמים עזים)
  • רגישים לאור (מסתנוורים בקלות)
  • רגישים לרעשים ומפחדים מנוכחותם
  • רגישות יתר לריחות (בשמים, חומרי ניקוי, מאכלים וכו')

תת-רגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים של אנשים עם הפרעה בעיבוד החושי שמתבטאת בתת-רגישות:

  • זקוקים למגע, אוהבים ללכת יחפים, נוטים ליפול ולהיחבל, מכים אנשים אחרים, נוגעים באחרים תכופות
  • לא רגישים למזג אוויר חם מידי או קר, פחות רגישים או יותר רגישים לכאב מיתר האנשים
  • אוהבים מאכלים עם טעמים עזים
  • מתקשים לנהוג בעדינות עם בעלי חיים
  • אוהבים להתנדנד, מחפשים גירויים חזקים

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפרעה לעיבוד התחושתי אינה מוכרת כהפרעה נפשית במדריכים הרפואיים.[15][16] האבחנה ניתנת בעיקר על ידי מבחנים סטנדרטיים, שאלונים סטנדרטיים ותצפיות שונות על הפרט המאובחן. האבחנה נעשית על ידי אנשי מקצוע שונים בהתאם למדינה, ובדרך כלל מבוצעת על ידי מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, מומחים ללמידה, פיזיותרפיסטים או מרפאים בתקשורת ובשפה. במדינות מסוימות מומלץ לעבור הערכה פסיכולוגית ונוירולוגיות מלאה במקרה שהתסמינים חמורים.[17][18]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את שיטות הטיפול לשני סוגים עיקריים. הסוג הראשון הוא טיפול שמתייחס להיבטים הפיזיולוגיים של הבעיה, והסוג השני הוא טיפול שמתייחס למכלול ההיבטים של הבעיה. מרבית המטפלים ניגשים לפתרון הבעיה בשתי הדרכים.

הטיפול יעיל יותר ככל שהוא ניתן מוקדם יותר, שכן המוח גמיש יותר ונתון לשינויים בגילאים מוקדמים. הטיפול מיושם על ידי מטפל מיומן, בשיתוף עם הורי הילד ועם המסגרת החינוכית שבה הילד לומד.

הטיפול שניתן על ידי מרפאים בעיסוק כולל לרוב פעילויות מהנות, על מנת שהילדים יאהבו את הטיפול ויצפו לו. מטרת הטיפול היא לעודד תגובות הולמות לתחושות שמקבל הילד מגופו. זהו תהליך הדרגתי שעם הזמן מיושם גם בסביבת המגורים של הילד, ובבית הספר או בגן. הטיפול המקובל יעיל ביותר ומאפשר לילדים עם ההפרעה לקחת חלק בפעילויות המאפיינות את גיל הילדות, כמו משחק עם חברים וסיטואציות יום-יומיות של אכילה, הלבשה ושינה. הטיפול שם את המשפחה ואת סביבתו הקרובה של הילד במרכז ומשתף גם אותם באופן פעיל.

לעיתים קרובות, ניתנת לאדם "דיאטה סנסורית". אין מדובר בתזונה מותאמת, אלא בפעילות טיפולית שמפעילה ומאתגרת את החושים (למשל קפיצה במקום או מחיצה של כדור שעשוי מסיליקון עם האצבעות). במקרה של ילד, המטפל יספק רעיונות למורים ולמשפחתו כך שהתוכנית תיושם לאורך היום במצבים שונים ותגייס את סביבת הילד.

בין סוגי הטיפול שמתייחסים למכלול ההיבטים קיימת שיטת העבודה הקוגניטיבית, שמנסה לעבוד דרך ההבנה של המודעות של הילד. קיימות גם שיטות פסיכולוגיות שמתייחסות להיבטים הרגשיים (אלו טובות אם כבר נגרם נזק רגשי ממצב מאוד קיצוני של רגישות יתר) וקיימות שיטות אלטרנטיביות עמוקות יותר שמטפלות במצב הפיזיולוגי והרגשי.[19]

יש הסוברים כי מאחר שניסיון לשנות את תגובת האדם לגירוי השלילי עלול להיות טראומטי,[20] עדיף לנסות להתמודד עם הבעיה בעזרת התאמת הסביבה לצורכי האדם, על מנת לאפשר דרכי עיבוד תחושתי בצורה של סטימולציה עצמית לא מזיקה.

הקשר להפרעות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרבית המקרים הפרעה בעיבוד התחושתי לא מופיעה לבדה, והיא מתקיימת לצד הפרעות אחרות. אנשים המאובחנים כבעלי לקות בעיבוד התחושתי יכולים להיות מאובחנים גם עם חרדה, עם הפרעות קשב וריכוז,[21] עם רגישות למזון, עם הפרעות התנהגות ועם הפרעות נוספות.

הספקטרום האוטיסטי והשונות בעיבוד התחושתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השונות בעיבוד התחושתי היא מאפיין נפוץ עם המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי.[22][23][24][25] אף על פי שהתגובות לגירויים חושיים שכיחות יותר ובולטות בילדים ובבוגרים אוטיסטים, אין ראיות והוכחות מספיק טובות לכך שסימפטומים חושיים הם אלו המבדילים אוטיזם מהפרעות התפתחותיות אחרות.[26] אוטיסטים רבים מאופיינים עם רגישות לרעשים ולאורות, וכן עם רגישות גבוהה למגע.[27][28] השונות בעיבוד התחושתי נוטה להשתנות עם הגיל ותלויה במצב של הפרט. השונות בעיבוד התחושתי בספקטרום האוטיסטי מקנה גם חלק מהאיכויות הנוירולוגיות החיוביות של המאובחנים בספקטרום, למשל היכולת להבחין בריחות ובקולות שנוירוטיפיקלים אינם מבחינים בהם.

הפרעת קשב וההפרעה לעיבוד התחושתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה לעיבוד התחושתי הוא שם כולל למגוון של קשיים נוירולוגיים. אצל אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז חסרה היכולת לפרש ולהשתמש במידע שמגיע דרך החושים כדי לתפקד באופן תקין בחיי היומיום. לעומת זאת, אצל אנשים עם הפרעה לעיבוד התחושתי קיימת בעיה בעיבוד ובארגון של גירויים.[29]

קיימים מצבים שבהם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מאובחנים באופן מוטעה כבעלי הפרעה לעיבוד התחושתי.[21] לדוגמה, מצב שבו תלמיד שלא מצליח לחזור על הנאמר בכיתה (בשל שעמום או הסחת דעת) עשוי להתפרש כליקוי באינטגרציה חושית. התלמיד עשוי להיבדק על ידי מרפאה בעיסוק כדי לקבוע מדוע הוא מתקשה להתמקד ולהשתתף, ואולי גם יאובחן על ידי אודיולוג או פתולוג דיבור כבעל בעיות עיבוד שמיעתיות או בעיות בעיבוד שפה.[21] באופן דומה, ילד עלול להיות מאובחן בטעות כסובל מהפרעה בקשב וריכוז כתוצאה מאימפולסיביות מסוימת שנצפתה, כאשר למעשה אימפולסיביות זו קשורה לחיפוש חושי או לניסיון להימנע מהצפה חושית.[30][31]

ההפרעה לעיבוד התחושתי יכולה להתבטא במערכות השונות בגוף. אדם עם הפרעה חושית אודיטורית עשוי לשמוע רעשי רקע חזק יותר מקול של אדם המדבר איתו, ולהתקשות להתרכז בדבריו. אדם עם הפרעה חושית בחוש המגע יכול להתנועע בחוסר נוחות כשהוא נדרש לשבת וללמוד. חוויות המגע יכולות להסיח את דעתו והוא יתקשה להתמקד במטלות הלימודיות. בעלי הפרעות בתחום הוסטיבולרי או הפרופיוספטיבי עשויים להיראות תנועתיים ואף ליפול מהכיסא כשהם מתקשים לחוש היכן גופם ממוקם כשהם יושבים. לעיתים הם חשים צורך עז להניע את השרירים, כי אחרת יחושו שהשרירים יוצאים מהעור. מגוון ההתנהגויות שתוארו לעיל עלולות בקלות להתפרש אצל הרופאים או הפסיכולוגים המאבחנים כהפרעת קשב וריכוז.[32]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפרעה בוויסות חושי, yeladim.sheba.co.il
  2. ^ דנה זיידס ,האם לילד הפרעה בעיבוד החושי?, טיפת חלב ברשת, 22/10/2012
  3. ^ Ayres, A. Jean (1972). Sensory integration and learning disorders. Los Angeles: Western Psychological Services. ISBN 0-87424-303-3. OCLC 590960. 
  4. ^ Ayres AJ (1972). "Types of sensory integrative dysfunction among disabled learners". Am J Occup Ther 26 (1): 13–8. PMID 5008164. 
  5. ^ Cosbey J, Johnston SS, Dunn ML (2010). "Sensory processing disorders and social participation". Am J Occup Ther 64 (3): 462–73. PMID 20608277. doi:10.5014/ajot.2010.09076. 
  6. ^ "Sensory Processing Disorder Explained". SPD Foundation. אורכב מ-המקור ב-2010-05-17. בדיקה אחרונה ב-28 בדצמבר 2013. 
  7. ^ הפרעה בוויסות החושי, www.schneider.org.il
  8. ^ Davies PL, Gavin WJ (2007). "Validating the diagnosis of sensory processing disorders using EEG technology". Am J Occup Ther 61 (2): 176–89. PMID 17436840. doi:10.5014/ajot.61.2.176. 
  9. ^ שני פייקוב ,הפרעה בעיבוד החושי, מטפלת ומאבחנת בשיטת אלבאום
  10. ^ ציפי כץ ,הפרעה בויסות החושי, המרכז לשיפור תפקודים
  11. ^ נגה וילנר- מרפאה בעיסוק ,ויסות חושי באוכלוסיית PDD הרצאה לצוות גן עליה] ויסות חושי
  12. ^ 1 2 Miller LJ, Anzalone ME, Lane SJ, Cermak SA, Osten ET (2007). "Concept evolution in sensory integration: a proposed nosology for diagnosis". Am J Occup Ther 61 (2): 135–40. PMID 17436834. doi:10.5014/ajot.61.2.135. אורכב מ-המקור ב-2012-10-24. בדיקה אחרונה ב-28 בדצמבר 2013. 
  13. ^ Bair WN, Kiemel T, Jeka JJ, Clark JE (2012). "Development of multisensory reweighting is impaired for quiet stance control in children with developmental coordination disorder (DCD)". PLoS ONE 7 (7): e40932. PMC 3399799. PMID 22815872. doi:10.1371/journal.pone.0040932. 
  14. ^ דנה אלוף-הראל, הפרעה בעיבוד חושי, פורסם: 08/01/2013 עדכון אחרון: 08/01/2013
  15. ^ Lucy Jane Miller. "Final Decision for DSM-V". Sensory Processing Disorder Foundation. אורכב מ-המקור ב-2013-10-04. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2013. 
  16. ^ ICD 10
  17. ^ Kinnealey, Moya; Miller, Lucy J (1993). Helen L Hopkins; Helen D Smith; Helen S Willard; Clare S Spackman, ed. Sensory integration and learning disabilities. Willard and Spackman's occupational therapy (מהדורה 8) (Philadelphia: Lippincott, cop.). עמ' 474–489. ISBN 9780397548774. OCLC 438843342. אורכב מ-המקור ב-2013-10-29. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2013. 
  18. ^ "Course information and booking". Sensory Integration Network. אורכב מ-המקור ב-2013-06-10. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2013. 
  19. ^ מיכל בן טובים,רגישות תחושתית אצל ילדים, מיכל בן טובים מרפאה בעיסוק
  20. ^ Henny Kupferstein, Evidence of increased PTSD symptoms in autistics exposed to applied behavior analysis, Advances in Autism 4, 2018-01-01, עמ' 19–29 doi: 10.1108/AIA-08-2017-0016
  21. ^ 1 2 3 Ghanizadeh A (יוני 2011). "Sensory processing problems in children with ADHD, a systematic review". Psychiatry Investig 8 (2): 89–94. PMC 3149116. PMID 21852983. doi:10.4306/pi.2011.8.2.89. 
  22. ^ Russo N, Foxe JJ, Brandwein AB, Altschuler T, Gomes H, Molholm S (אוקטובר 2010). "Multisensory processing in children with autism: high-density electrical mapping of auditory-somatosensory integration". Autism Res 3 (5): 253–67. PMID 20730775. doi:10.1002/aur.152. 
  23. ^ Green SA, Ben-Sasson A (דצמבר 2010). "Anxiety disorders and sensory over-responsivity in children with autism spectrum disorders: is there a causal relationship?". J Autism Dev Disord 40 (12): 1495–504. PMC 2980623. PMID 20383658. doi:10.1007/s10803-010-1007-x. 
  24. ^ Baron-Cohen S, Ashwin E, Ashwin C, Tavassoli T, Chakrabarti B (מאי 2009). "Talent in autism: hyper-systemizing, hyper-attention to detail and sensory hypersensitivity". Philosophical Transactions of the Royal Society B 364 (1522): 1377–83. PMC 2677592. PMID 19528020. doi:10.1098/rstb.2008.0337. 
  25. ^ Marco EJ, Hinkley LB, Hill SS, Nagarajan SS (מאי 2011). "Sensory processing in autism: a review of neurophysiologic findings". Pediatr. Res. 69 (5 Pt 2): 48R–54R. PMC 3086654. PMID 21289533. doi:10.1203/PDR.0b013e3182130c54. 
  26. ^ Rogers SJ, Ozonoff S (2005). "Annotation: what do we know about sensory dysfunction in autism? A critical review of the empirical evidence". J Child Psychol Psychiatry 46 (12): 1255–68. PMID 16313426. doi:10.1111/j.1469-7610.2005.01431.x. 
  27. ^ Ben-Sasson A, Hen L, Fluss R, Cermak SA, Engel-Yeger B, Gal E (2008). "A meta-analysis of sensory modulation symptoms in individuals with autism spectrum disorders". J Autism Dev Disord 39 (1): 1–11. PMID 18512135. doi:10.1007/s10803-008-0593-3. 
  28. ^ Williams DL, Goldstein G, Minshew NJ (2006). "Neuropsychologic functioning in children with autism: further evidence for disordered complex information-processing". Child Neuropsychol 12 (4–5): 279–98. PMC 1803025. PMID 16911973. doi:10.1080/09297040600681190. 
  29. ^ בעריכת: עדיה - מתרגמת ,קשיי ויסות ועיבוד חושי, המאמר המקורי מופיע באתר sensory-processing-disorder.com ותורגם באישור בעלי האתר.
  30. ^ Cheng, M.; Boggett-Carsjens, J. (מאי 2005). "Consider sensory processing disorders in the explosive child: case report and review.". Can Child Adolesc Psychiatr Rev 14 (2): 44–8. PMC 2542921. PMID 19030515. 
  31. ^ Lane, SJ.; Reynolds, S.; Thacker, L. (מרץ 2010). "Sensory Over-Responsivity and ADHD: Differentiating Using Electrodermal Responses, Cortisol, and Anxiety.". Front Integr Neuroscience 4. PMC 2885866. PMID 20556242. doi:10.3389/fnint.2010.00008. 
  32. ^ ד"ר איריס קמיניץ, איך מתבלבלים פחות ומטפלים נכון פסיכולוגית חינוכית מומחית

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.