הפרעת פאניקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרעת פאניקה היא הפרעה נפשית אשר מסווגת על ידי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV כהפרעה בקטגורית הפרעות חרדה. אדם הסובל מהתקפי חרדה שכיחים, אשר חש דאגה מהישנותם יאובחן כסובל מהפרעת פאניקה. התקף פאניקה הוא הופעה פתאומית וזמנית של תחושה עזה של חרדה או חשש, מעורבת בתחושת אימה, חשש מפני סכנה מאיימת, עליה בקצב פעימות הלב הזעה, קוצר נשימה, צמרמורות ותופעות נוספות.

רבים הסובלים מהפרעת פאניקה עלולים שלא לחוש נוח במצבים חברתיים. אחת מדרכי ההתמודדות שאנשים כאלו יאמצו תהיה הימנעות ממצבים ומקומות כאלו. כתוצאה מכך, רבים מהם יפתחו אגורפוביה.

מקור המילה "פאניקה" הוא באל פאן מהמיתולוגיה היוונית. יש הסוברים שמקורה בפחד הפתאומי שחש מי שנתקל באל פאן באזור שומם, או הפחד שעלה משמיעת קולות מוזרים ומעוררי אימה שהיו בני האדם שומעים בלילות, אשר יוחסו לאל פאן.

הסיבות להפרעת פאניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר המדעי מציע כיום מספר הסברים לסיבה שאנשים מסוימים יפתחו הפרעת פאניקה (בעוד אחרים לא) ביניהם מחסור במוליך העצבי סרוטונין, תגובה פיזיולוגית בלתי רצונית ובלתי מוסברת לפחד ונטייה תורשתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.