לדלג לתוכן

הפרעת שימוש בקנאביס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפרעת שימוש בקנאביס
Cannabis use disorder
זרימת דם נמוכה בקליפת המוח הקדם-מצחית, סימן נפוץ להפרעה כשהיא מתפתחת בקרב קטינים
זרימת דם נמוכה בקליפת המוח הקדם-מצחית, סימן נפוץ להפרעה כשהיא מתפתחת בקרב קטינים
שמות נוספים הפרעת התמכרות לקנאביס, התמכרות לקנאביס, CUD
תחום פסיכיאטריה, פסיכולוגיה
שכיחות 9% ממעשני קנאביס
סיבות עישון חזרתי של קנאביס
אבחון דיספוריה, חרדה, עצבנות, דיכאון, דה-פרסונליזציה, אי שקט, בעיות שינה, בעיות במערכת העיכול וירידה בתיאבון
טיפול טרם אושרה טכניקת טיפול רשמית
סיווגים
ICD-11 6C41.2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפרעת שימוש בקנאביס (באנגלית: Cannabis use disorder; בקיצור: CUD; ידוע גם כ-"התמכרות לקנאביס") היא הפרעה נפשית שעל פי ה-DSM-5 (המהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), מתבטאת בפיתוח תלות ב-THC (תרכובת שנמצאת בסם הקנאביס). אנשים הלוקים בהפרעה מפתחים סימני גמילה כאשר מפסיקים ליטול THC. סימני הגמילה כוללים: דיספוריה, חרדה, עצבנות, דיכאון, דה-פרסונליזציה, אי שקט, בעיות שינה, בעיות במערכת העיכול וירידה בתיאבון.

מעבר להשפעות הפיזיולוגיות של הגמילה, מחקרים מצביעים על כך ששימוש תכוף בקנאביס, במיוחד בגיל ההתבגרות, עלול לפגוע בזיכרון, בתפקוד הקוגניטיבי ובמוטיבציה הכללית של המשתמשים, ולהוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד יומיומי.[1]

נתונים הראו כי בני נוער שעישנו באופן קבוע (7% על פי מחקר אחד) תפקדו באופן לקוי בשיעורים עקב ההפרעה, וגם ציוניהם היו נמוכים יותר לעומת תלמידים שלא לוקים בה.[2]

מאמרים קליניים בתחום מציינים כי חלק מהמאובחנים מפתחים גם תסמינים נפשיים נלווים כגון דיכאון או חרדה כללית, אשר עשויים להחמיר את הפגיעה התפקודית ולדרוש טיפול פסיכולוגי ממושך.[3]

מחקר שפורסם בשנת 2012 מצא כי שימוש ממושך בקנאביס עלול להוביל לירידה ממוצעת של 5.5 נקודות ב-IQ, וכן לפגיעה ביכולות למידה ובמהירות עיבוד המידע, בהשוואה לאנשים שלא השתמשו בקנאביס. המחקר גם מצא כי משתמשים כבדים בקנאביס סבלו מהתכווצות בהיפוקמפוס, אזור במוח האחראי על למידה וזיכרון.[4]

מטא-אנליזה שפורסמה בשנת 2024 מצאה כי בקרב משתמשים בקנאביס רפואי, שיעור הסובלים מהפרעת שימוש בקנאביס עומד על כ-25%, נתון דומה לשיעור בקרב משתמשים לצורכי פנאי, מה שמצביע על כך שגם שימוש רפואי אינו חף מסיכונים לפיתוח תלות.[5]

הסיכון לפתח הפרעת שימוש בקנאביס גבוה יותר ככל שהשימוש מתחיל בגיל צעיר יותר ונעשה באופן אינטנסיבי. מחקרים מצאו שכ־9% מכלל המשתמשים וכ־17% מהמשתמשים בגיל ההתבגרות מפתחים את ההפרעה.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. יוסי הראל-פיש, יעקב אזרחי, השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל, באתר משרד הבריאות והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, 8-2017
  2. Principles of Adolescent Substance Use Disorder Treatment: A Research-Based Guide, National Institute on Drug Abuse (NIDA), January 2014
  3. בניית מרחב התוודעות יצירתי במסע אל העצמי, באתר פסיכולוגיה עברית, 11-08-2019
  4. Madeline H. Meier, Avshalom Caspi, Antony Ambler, HonaLee Harrington, Renate Houts, Richard S. E. Keefe, Kay McDonald, Aimee Ward, Richie Poulton, Terrie E. Moffitt, Persistent cannabis users show neuropsychological decline from childhood to midlife, Proceedings of the National Academy of Sciences 109, 2012-10-02 doi: 10.1073/pnas.1206820109
  5. Danielle Dawson, Daniel Stjepanović, Valentina Lorenzetti, Christy Cheung, Wayne Hall, Janni Leung, The prevalence of cannabis use disorders in people who use medicinal cannabis: A systematic review and meta-analysis, Drug and Alcohol Dependence 257, 2024-04, עמ' 111263 doi: 10.1016/j.drugalcdep.2024.111263
  6. Cannabis (Marijuana), National Institute on Drug Abuse, 9-2024