הפרשות פטמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפרשות פטמה
Nipple discharge
חלב מופרש מהפטמה
חלב מופרש מהפטמה
חלב מופרש מהפטמה
תחום גינקולוגיה
שכיחות נפוץ
סיבות פזיולוגי, פתלוגי[1]
אבחון הפרשה תקינה: הריון מאוחר, אחר לידה,פעוטות. הפרשה לא תקינה: פפילומה, מסטיטיס (דלקת שדיים), סרטן השד, פרולקטין (פרולקטין גבוה)
טיפול תלוי בגורם המחלה
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D000071936
סיווגים
ICD-10 N64.5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפרשת פטמה היא נוזל מהפטמה עם או בלי לחיצה על השד.[2][3] ההפרשה יכולה להיות הפרשת חלב, מוגלה, דם או נוזל, שקוף, ירוק או צהבהב.[4] המרקם יכול להיות סמיך, נוזלי, דביק או מימי.[2][4]

הפרשות פטמה תקינות-במקרים כמו הפרשת חלב אם לאחר הלידה או אישה בשנות הפרויות (אך רק בהפעלת לחץ על השד).[3][2] הפרשות פטמה לא תקינות- אצל גברים, כשההפרשה דמית (מכילה דם) או הפרשה משד אחד בלבד. כמו כן גוש, נפיחות, אדמומיות או שינויים בעור באזור השד גם הם מעידים על הפרשות פטמה לא תקינות.[3][5]הפרשה לא תקינה יכולה להיגרם מ- פפילומה, מסטיטיס (דלקת שדיים), סרטן השד, תרופות מסוימות שגורמים להעלאת הפרולקטין (פרולקטין גבוה), סתימת צינור השד.[1][5][6]

נהוג להעריך הפרשות חלב אצל נשים שאינן הרות או מניקות אחרת מהפשרות פטמה אחרות.[6] לעיתים קרובות ניתן לקבוע את הסיבה להפרשה על סמך סימפטומים ובדיקות בלבד.[2] ניתן גם לבצע בדיקות דם על מנת לשלול היפרתירואידיזם (תת פעילות של בלוטת התריס) או פרולקטין גבוה.[7] בדיקות אחרות עשויות לכלול ממוגרפיה, אולטרה סאונד שד, ביופסיה שד, ביופסיה עור.[8]

הטיפול תלוי בגורם לבעיה.[3] ניתן לטפל בסתימת צינור השד הבעייתי באמצעות הסרה כירוגית של הצינורות המעורבים.[3]במקרה שההפרשות נוצרות עקב זיהום ניתן לטפל על ידי אנטיביוטיקה, או על ידי חתך וניקוז.[3] הפרשת פיטמה היא אחת משלוש התלונות השיכוחות בקרב נשים, לאחר כאבים בחזה וגוש באזור השדיים כ-3% ממקרי סרטן השד קשורים בהפרשות.[6][9]

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשת פטמה היא נוזל מהפטמה עם או בלי לחיצה על השד.[3][2]ההפרשה יכולה להיות הפרשת חלב, מוגלה, דם או נוזל, שקוף, ירוק או צהבהב.[4] המרקם יכול להיות סמיך, נוזלי, דביק או מימי.[4]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשת פטמה יכולה לנבוע מצינור או מספר צינורות של 15–20 צינורות שכל שד מכיל, ניתן לחלק את הגורמים לנורמלי (פיזיולוגי), ולא נורמלי (פתולוגי).[3][2]

הפרשה תקינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוזל חלב פטמות הוא תקין במהלך השבועות האחרונים של ההריון, לאחר הלידה, ובמהלך ההנקה.[3][2] לעיתים חלק מהתינוקות גם עלולים להפריש חלב מהפטמה, תופעה שנשמכת מספר שבועות.[5] גירוי השדיים באמצעות עיסוי, משאבת חלב או לאחר ממוגרפיה עלול לגרום להפרשות פטמה. ההפרשות עלולות להיות צהובות, ירוקות או להכיל חלב. התופעה שכיחה אצל נשים בגיל הפוריות.[2]

הפרשה לא תקינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשות באופן ספונטני שאינן קשורות להריון או הנקה נחשבות ללא תקינות, אך לרוב הגורם לכך הוא לא רציני.[2] לעומת זאת הפרשות פטמה אצל גברים אינן תקינות.[5] הפרשה מהפטמות גם היא בסבירות גבוה יותר להיות חריגה, כלומר פתלוגית, אם ההפרשה צלולה, דמית או משד אחד בלבד. כמו כן במקרים שבהם יש אדמומיות, נפיחות, גוש בשד או שינויים באזור.[3][5][6]

צינור חלב חסום או מורחב עלול לגרום להפרשה מהפטמות.[5]

פפילומה היא הנגע הלא סרטני השכיח ביותר אצל נשים בגילאי 30–50. ניתן לחלק את הפפילומה לפפילומה מרכזית ופפילומה היקפית, הפרשות מהפטמות שכיחות יותר בפפילומה מרכזית.[10] עד מחצית מהנשים עם פפילומה עלולות להפריש הפרשות דמיות, אך ההפרשה יכולה להיות גם בצבע צהבהב.[6] ההפרשות בדרך כלל קטנות מכדי להרגיש אך ולעיתים רחוקות יכולות להעיד סרטן השד.[2][10]

אצל 15-20% מהנשים עם הפרשות פטמה נגרמו כתוצאה מסתימת צינור.[6] התופעה נפוצה אצל נשים בגיל המעבר, ייתכן ויש קשר לכאב ולנסיגת הפטמה. לעיתים עשוי להופיע גם גוש.[11]

קרצינומה בצינורית השד מופיע בדרך כלל עם ממצאים חריגים בממוגרפיה. בסבירות נמוכה יותר קרצינומה בצינורית השד עלולה להופיע כגוש, כאב או בהפרשות מהפטמה אצל נשים.[12] לעומת זאת אצל גברים הפרשת הפטמה היא התופעה השכיחה ביותר.[13]

זיהום בשד, דלקת בשד, או מורסה עלולות לגרום להפרשה מהפטמה.[5][1]אקזמה בפטמה עלולה לגרום להפרשה עם תוך התקשות הפטמה.[2]

הפרשות מהפטמה עשויות לנבוע מסרטן השד במיוחד במקרים בהם יש גוש נלווה באזור החזה.[6] הפרשה דמית עלולה להופיע במחלת פאג'ט.[2]

הפרשת חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלאת פרולקטין יכולה לגרום להפרשת חלב מהפטמה. הגורמים להעלאת הפרולקטין יכולים להיות גורמים אנדוקריניים כמו בלוטת יותרת המוח, בלוטת התריס ותרופות כמו:[1][5][2][14]

ישנם גם עשבים שעלולים לגרום להפרשות מהפטמה לדוגמה:אניס ושומר.[8]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההערכה של הפרשת פטמה חלבית אצל נשים שאינן בהריון ושאינן מניקות שונה מההערכה של הפרשות פטמה חריגות אחרות.[6] לעיתים ניתן לברר את הסיבה להפרשה ללא ביצוע בדיקות.[2]

במקרים בהם נדרש לבצע בדיקות דם הבדיקות כוללות בדרך כלל בדיקות בלוטת התריס ופרולקטין על מנת לשלול תת-פעילות של בלוטת התריס ויתר פרולקטין בדם.[7] בדיקות נוספות שניתן לבצע כוללות ממוגרפיה, אולטרה סאונד השד, CT ראש על מנת לשלול גידול בבלוטת יותרת המוח, וביופסיה של השד, רנטגן של צינורות השד או ביופאסית עור.[8]

העדר תאים סרטניים בדגימות של הפרשת הפטמה לא שולל סרטן (מחלה) ולכן לא מבצעים ציטולוגיה של הפרשת הפטמה.[1][9] עם זאת ההנחיות לגבי הבדיקות משתנות, וסביר יותר לבצע בדיקות אם ההפרשה דמית, משד אחד או שנבדקת מעל גיל 50.[6] אם תוצאות הבדיקה מעידות על תאים ממאירים יש סבירות גבוה לסרטן (מחלה).[2][15]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה יש לבצע הערכה לסרטן. הטיפול יהיה לפי הגורם להפרשת הפטמה. ויכול לכלול החלפת תרופה, הסרת גוש, מריחת קרם לטיפול או מתן תרופות לטיפול בגורם להפרשה. ניתו לטפל בסגירה של צינורות באמצעות הסרה כירוגית של הצינורות המעורבים.[3][8] סיבות זיהומיות עשויות לדרוש אנטיביוטיקה או חתך וניקוז. ישנם מיקרים שלא נדרש טיפול.[3][8]

אם לא נמצאה חריגה, כריתת צינור עשויה לפתור את התסמינים הטיפול תלוי גם בשאלה אם קיימת הפרשה חד צינורית או רב צינורית והאם הסימפטומים של הפרשת הפטמה מטרידים את המטופל. במקרים מסוימים ייתכן שלא יהיה צורך בהתערבות נוספת, ובמקרים אחרים יבוצע כריתה מלאה של הצינור. אם המטופל מעוניין לשמר את יכולת ההנקה, וקיימת הפרשה חד צינורית בלבד יש לשקול דוקטוסקופיה\גלקטוגרפיה (הליך רפואי לצפייה ודגימה בצינורות החלב).[3][16]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשת פיטמה היא אחת משלוש התלונות השיכוחות בקרב נשים, לאחר כאבים בחזה וגוש באזור השדיים. כ-10% מהנשים יכולות להבחין בהפרשות מהפטמה בהפעלת לחץ על השד. יותר מ-50% מהנשים חווות הפרשות מהפטמה באמצעות משאבת חלב. רוב ההפרשות החריגות מהפטמות אינן קשורות לסרטן השד אך כ-3% אכן קשורות.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hussain, A. N., Policarpio, C., & Vincent, M. T. (2006). Evaluating nipple discharge. Obstetrical & gynecological survey, 61(4), 278-283.
  • Sakorafas, G. H. (2001). Nipple discharge: current diagnostic and therapeutic approaches. Cancer treatment reviews, 27(5), 275-282.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Brooke Salzman, Stephenie Fleegle, Amber S. Tully, Common Breast Problems, American Family Physician 86, 15 באוגוסט 2012, עמ' 343–349
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 The Royal Australian College of general Practitioners, 4734, Australian Family Physician (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Karima R. Sajadi-Ernazarova, Kavin Sugumar, Rotimi Adigun, Breast Nipple Discharge, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2021
  4. ^ 1 2 3 4 Michele Barry, Nipple Discharge, 3rd, Boston: Butterworths, 1990, ISBN 978-0-409-90077-4
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Nipple discharge, nhs.uk, ‏2017-10-19 (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Danielle Mazza, Women's Health in General Practice, Elsevier Health Sciences, 31 בינואר 2011, ISBN 978-0-7295-7871-4. (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Jill C. Cash, Cheryl A. Glass, Family Practice Guidelines, Third Edition, Springer Publishing Company, 10 בפברואר 2014, ISBN 978-0-8261-9782-5. (באנגלית)
  8. ^ 1 2 3 4 5 Nipple discharge: MedlinePlus Medical Encyclopedia, medlineplus.gov (באנגלית)
  9. ^ 1 2 3 Marluce Bibbo, David Wilbur, Comprehensive Cytopathology E-Book, Elsevier Health Sciences, 2008-09-18, ISBN 978-1-4377-1962-8. (באנגלית)
  10. ^ 1 2 Stuart J. Schnitt, Laura C. Collins, Biopsy Interpretation of the Breast, Lippincott Williams & Wilkins, 2009, ISBN 978-0-7817-9146-5. (באנגלית)
  11. ^ Stuart J. Schnitt, Laura C. Collins, Biopsy Interpretation of the Breast, Lippincott Williams & Wilkins, 2009, ISBN 978-0-7817-9146-5. (באנגלית)
  12. ^ Stuart J. Schnitt, Laura C. Collins, Biopsy Interpretation of the Breast, Lippincott Williams & Wilkins, 2009, ISBN 978-0-7817-9146-5. (באנגלית)
  13. ^ Stuart J. Schnitt, Laura C. Collins, Biopsy Interpretation of the Breast, Lippincott Williams & Wilkins, 2009, ISBN 978-0-7817-9146-5. (באנגלית)
  14. ^ Jill C. Cash, Cheryl A. Glass, Family Practice Guidelines, Third Edition, Springer Publishing Company, 10 בפברואר 2014, ISBN 978-0-8261-9782-5. (באנגלית)
  15. ^ Nipple discharge cytology | Eurocytology, eurocytology.eu
  16. ^ J. Michael Dixon, Breast Surgery: Companion to Specialist Surgical Practice, Elsevier Health Sciences, 22 ביוני 2013, ISBN 978-0-7020-4967-5. (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.