הפשיטה על ירמות'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפשיטה על ירמות' שלחופי אנגליה, בוצעה על ידי הצי הקיסרי הגרמני ב-3 בנובמבר 1914, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הפשיטה כוונה כנגד עיירת החוף והנמל גרייט ירמות' (Great Yarmouth), המכונה לרוב בפשטות ירמות', שבנורפוק. הפשיטה, שכללה הפגזה מן הים והנחת מוקשים, גרמה לבריטים נזק ישיר מועט, אם כי צוללת בריטית אחת טבעה כתוצאה מפיצוץ מוקש. הייתה זו הראשונה מתוך שורה של פשיטות שביצע הצי הגרמני לחופי בריטניה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת מלחמת העולם הראשונה נהנה הצי המלכותי הבריטי מיתרון גדול על הצי הגרמני, מה גם שהבריטים הקפידו לשמור חלק גדול מספינותיהם מרוכזות בכל נקודת זמן. נראה היה, אם כן, שכדאי לצי הגרמני להימנע מעימות ישיר בים הפתוח עם הבריטים, כיוון שאז עשוי לבוא יתרון זה לידי ביטוי. מסיבה זו גם נתן הקייזר וילהלם השני הוראה בהתאם, שאסרה על הצי הגרמני להגיע לעימות מקיף עם הצי הבריטי שלא בקרבת חופי גרמניה. במקום זאת בחר הצי הגרמני בפעולות לחימה עקיפות, בהן לוחמות קבוצות קטנות יחסית של ספינות, ופשיטות על חופי בריטניה היו אחת מדרכי הלחימה האלה. נוספה לכך התקווה שהבריטים יפזרו חלק מספינותיהם לצורך הגנת מטרות אפשריות לפשיטה, במקום לרכזן. כן הגרמנים קיוו שספינות בריטיות שירדפו אחר הפושטים, יתעמתו עם הגרמנים סמוך לחופיהם של האחרונים, ובתנאים עדיפים לגרמנים.

המשימה והכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הכוח הפושט עמד האדמירל פרנץ פון היפר, מפקד שייטת סיירות המערכה הגרמניות. תחת פיקודו עמדו סיירות המערכה "זיידליץ" (Seydlitz), אשר שימשה כספינת הדגל, "פון דר טן" (Von der Tann) ו"מולטקה" (Moltke), הסיירת המשוריינת "בליכר" (Blücher), וכן הסיירות הקלות "שטרסבורג" (Strassburg), "שטרלזונד" (Stralsund), "קולברג" (Kolberg) ו"גראודנץ" (Graudenz). מטרת הפשיטה הייתה מיקוש הים הצפוני סמוך לחוף ירמות' ולחוף לואסטופט (Lowestoft) שבסאפוק, מעט דרומה משם, שהייתה בסיס ימי בריטי חשוב, וכן הפגזת ירמות'.

באשר לצד הבריטי, חופי ירמות' נסרקו באופן שוטף על ידי שולת מוקשים אחת, "הלסיון" (Halcyon), ועל ידי שתי משחתות ישנות, "לייבלי" (Lively) ו"ליאופרד" (Leopard). בקרבת מקום שייטה המשחתת "סאקסס" (Success) ועוד שלוש משחתות עגנו בנמל, כמו גם שלוש צוללות.

הפשיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוח הגרמני המיועד לפשיטה עזב את בסיסו בנהר היאדה (Jade) שבסכסוניה, הנשפך אל הים הצפוני, בשני לנובמבר 1914, בשעה 16:30. מעט אחריו יצאו שתי שייטות של אוניות מערכה גרמניות, שנותרו מאחור, למקרה שכוח בריטי ייצא למרדף אחרי הכוח הפושט. רוב מסעו של הכוח הפושט נערך בלילה, כך שההסתברות שייראו על ידי ספינות אחרות, למשל ספינות דיג, ירדה בהרבה. בשלישי לנובמבר בשעה 6:30, בהתקרב הכוח לירמות', "הלסיון" הבחינה לראשונה בשתי סיירות, יצאה לקראתן, שידרה התראה, והחלה לספוג אש פגזים שהלכה וגברה. "לייבלי", שהייתה מרוחקת כשני מייל (3.2 ק"מ) מאחור, החלה לפזר מסך עשן. הירי הגרמני היה לא מדויק, בעיקר כיוון שהספינות ירו בו זמנית על אותן מטרות, וכך לא ניתן היה לאתר נפילות פגזים ספציפיות, ולתקן בהתאם. לאחר זמן מה פקד אדמירל היפר לחדול מירי על הספינות הבריטיות ולהפנות את האש לכיוון ירמות'. הפגזים שנורו על העיר נחתו בחוף וכמעט שלא גרמו לנזק. "שטרלזונד" הניחה מוקשים כמתוכנן, ומשסיימה, הכוח הפושט עזב. עם קבלת ההתראה מ"הלסיון" נעה לכיוון ההתכתשות המשחתת "סאקסס", ושלוש המשחתות שבנמל נערכו ליציאה. שלוש הצוללות יצאו מן הנמל כדי לנסות ולפגוע בפושטים, אלא שצוללת אחת נפגעה ממוקש, וטבעה. כמעט כל אנשי צוותה של הצוללת, שמנה כ- 25 איש, פרט לחמישה, נהרגו. ב- 8:30 "הלסיון" חזרה לנמל. ב - 9:55 קיבל האדמירל דייוויד ביטי, שעמד בראש כוח של סיירות מערכה, פקודה לרדוף אחרי הפושטים, ואליו נועדו להצטרף כוחות נוספים מן הצי הגדול הבריטי, שעגנו באירלנד. באותה עת כבר היו הפושטים מרוחקים כ- 80 ק"מ מחופי אנגליה בדרכם למימי גרמניה. כניסתם לבסיסם התעכבה בשל ערפל כבד, אך הדבר אירע כבר בעת היותם בחופי גרמניה.

בשל אותו ערפל אבדה לגרמנים הסיירת המשוריינת "יורק" (Yorck), שלא הייתה חלק מן הכוח הפושט, לא הרחק מנמל וילהלמסהאפן. הספינה חרגה מנתיבה, עלתה על שני מוקשים, וטבעה במים רדודים. רבים מאנשי צוות נהרגו, ואחדים, שנאחזו בגוף הספינה, ניצלו בשל המים הרדודים בהם שקעה.

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאדמירל היפר הוענק עיטור צלב הברזל, אלא שהוא סירב לענדו בשל התוצאות הצנועות של הפשיטה. קציני הצי הגרמנים התעודדו לנוכח קלות החדירה אל מימי הבית הבריטיים והנסיגה מהם, ובהמשך המלחמה הדבר הגביר את תעוזתם. בדצמבר, למשל, הם ביצעו את הפשיטה על סקרבורו, הרטליפול וויטבי. הבריטים לא הגיבו על הפשיטה על ירמות', בין השאר כיוון שלא נראה היה להם סביר שהגרמנים מסתפקים במיקוש ובהפגזה בלתי מדויקת, וציפו להמשך כלשהו - שלא בא.

הגרמנים המשיכו בפשיטות מאותו סוג גם בהמשך המלחמה. כך לדוגמה, ערכו כמה שבועות לאחר מכן את הפשיטה על סקרבורו, הרטליפול וויטבי. באביב 1916 הגרמנים ביצעו את הפגזת ירמות' ולואוסטופט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Arthur Marder (1961-1970). From the Dreadnought to Scapa Flow (5 Vols). London: Oxford University Press.