הפת סין
הפת סין (בפרסית: هفت سین) הוא כינוי לסידור של שבעה מאכלים ופריטים המסמלים את שבע המעלות של הזורואסטרים, המתחילים באות "ס" (س; נהגית "סין"), האות ה-15 באלפבית הפרסי.[1] שולחן ההפת סין נערך ומוצג בנורוז, ראש השנה האיראני, שנחוג ביום שוויון האביב, המציין את תחילת האביב בחצי הכדור הצפוני.
פריטי הפת סין[עריכת קוד מקור | עריכה]
על שולחן ההפת סין מציגים את הפריטים הבאים, שמתחילים כולם באות "ס" (س) בפרסית:[2]
- סַבְּזֶהּ (سبزه) – נבטי חיטה, שעורה, שעועית מונג או עדשים הגדלים בצלחת
- סַמַנוּ (سمنو) – פודינג מתוק מנבט חיטה
- סֶנְגֶ'ד (سنجد) – יצהרון מכסיף(אנ')
- סֶרְכֶהּ (سرکه) – חומץ
- סִיבּ (سیب) – תפוח
- סִיר (سیر) – שום
- סֹמָאק (سماق) – סומאק
בין הפריטים האחרים שמניחים לעיתים על השולחן: מטבעות (سکه), פרח היקינתון (سنبل), ושעון (ساعت).
פריטים נוספים המוצגים על השולחן אף על פי שאינם מתחילים באות "ס":
- ביצים מצוירות: סמל לפוריות
- מראה: סמל השתקפות עצמית
- נר: סמל ההארה
- דג זהב: סמל הקידמה
- Book: The symbol of wisdom (could be Avesta, theShahanamaor Hafez's diwan)). בקרב יהודי יוצאי פרס ניתן למצוא סידור.
הפת מיווה באפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפגניסטן מקובל להכין הפת מיווה ("שבעה פירות") בנוסף או במקום ההפת סין הנפוץ באיראן. הפת מיווה הוא סלט פירות העשוי משבעה פירות יבשים שונים, המוגשים בסירופ. הפירות היבשים הם: צימוקים, סנג'ד (הפרי היבש של עץ היצהרון), פיסטוקים, אגוזי לוז, שזיפים מיובשים (או משמשים מיובשים), אגוזי מלך, שקדים או סוג אחר של פרי שזיף.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שולחן הפת-סין בבית הלבן -
שולחן הפת-סין במלון בביג'אר, כורדיסטן -
שולחן הפת-סין באוניברסיטת שריף לטכנולוגיה -
שולחן הפת-סין -
שולחן הפת-סין -
שולחן הפת-סין -
שולחן הפת-סין -
שולחן הפת-סין -
הפת מיווה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמר עילם גינדין, "ראש השנה בעדה שלי"
- Nauruz customs
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Levy, R., Bosworth, C.E., “Nawrūz”, in: Encyclopaedia of Islam, Second Edition
- ^ A. Shapur Shahbazi, HAFT SIN, Encyclopaedia Iranica, XI/5, pp. 524-526, available online at http://www.iranicaonline.org/articles/haft-sin