הצבא הלאומי הסורי
| |||
 | |||
| מדינה |
 סוריה | ||
|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות |
30 בדצמבר 2017 – הווה (8 שנים ו־9 חודשים)  | ||
| מטה | אַעְזַ֫אז (אנג') | ||
| מנהיגות | |||
| ראש הצבא | חסאן חמדה | ||
| כוח אדם | |||
| סוג שירות | התנדבותי | ||
| כוחות פעילים | 80,000–100,000 | ||
| מלחמות שהשתתף בהן | |||
|
המתקפה הטורקית על כורדיסטן הסורית | |||
  | |||
הצבא הלאומי הסורי (בערבית: الجيش الوطني السوري) הידוע גם בשם הצבא הסורי החופשי הנתמך על ידי טורקיה[1][2][3] היא קואליציה של קבוצות אופוזיציה סוריות חמושות המשתתפות במלחמת האזרחים בסוריה. הצבא הלאומי הסורי מורכב מסיעות מורדים שונות שהופיעו בתחילת מלחמת האזרחים, ב-2011, והוא הוקם רשמית בשנת 2017 בחסות טורקיה, המספקת מימון, הכשרה ותמיכה צבאית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצבא הלאומי הסורי התפצל מתוך הצבא הסורי החופשי, קואליציה רופפת של קבוצות אופוזיציה חמושות שנוסדה ב-29 ביולי 2011 על ידי קציני צבא סורים שערקו[4]. לאחר שטורקיה גינתה רשמית[5] את משטרו של בשאר אל-אסד בנובמבר 2011, היא סיפקה תחילה נשק, אימונים ומקלט לצבא הסורי החופשי[6]. בעוד שבתחילה היה המתנגד העיקרי של ממשלת סוריה[7], הצבא הסורי החופשי נחלש בהדרגה בגלל קרבות פנימיים, חוסר מימון וקבוצות איסלאמיסטיות יריבות[8]. באוגוסט 2016, טורקיה החלה להרכיב קואליציה חדשה של קבוצות מורדים סוריות, שכללה רבים מלוחמי הצבא החופשי הסורי לשעבר. מטרתה הייתה ליצור כוח אופוזיציה מגובש ואפקטיבי יותר.[9] בנוסף בעקבות מבצע מגן פרת, שאפה ממשלת טורקיה להבטיח להעצמה הישגים טריטוריאליים, ולשם כך שיתפה פעולה עם ממשלת הביניים הסורית בהקמת "צבא לאומי"[10].
המטרות הרשמיות של הצבא הלאומי הסורי היו ליצור "אזור בטוח" בצפון סוריה, להתגבש עם פלגים אחרים של המורדים, ולהילחם הן בכוחות הממשל הסורי והן באסלאמיסטים[11][12]. נוכחותו התרחבה לנפת אידליב השכנה במהלך המתקפה הצפון-מערבית של ממשלת סוריה ב-2019[13][14], ולאחר מכן היא[דרושה הבהרה] שילבה את החזית הלאומית לשחרור ב-4 באוקטובר 2019.[9]
הצבא הלאומי הסורי פעל ביאום הדוק עם טורקיה,[15], ואף תואר כ"צבא עזר" של הכוחות המזוינים של טורקיה[16] וכ"שכירי חרב" על ידי מבקריהם[17][18]. מחוץ לסוריה, לוחמי הצבא הלאומי הסורי נפרסו על ידי טורקיה ככוח פרוקסי[19][20], למשל בסכסוכים מלוב ועד עבר הקווקז[21][22].
בסוף נובמבר 2024 השתתף הצבא הלאומי הסורי לצד היאת תחריר א-שאם מבצע שחר החירות, חלק ממתקפות המורדים הסורים ב-2024 שהובילו לנפילת משטר אל-אסד. הצבא הלאומי הסורי כבש גם אזורים בשליטת משטר אסד וגם כאלה שהיו בשליטת הכוחות הסוריים הדמוקרטיים באזורים הכפריים של חלב, כולל הערים מנבג', תל רפעת ואזור שהבה (אנג').
בינואר 2025 דווח כי שר החוץ הטורקי הקאן פידאן הודיע כי פלגי הצבא הלאומי הסורי ישתלבו בהכוחות המזוינים של סוריה[23][24]. בוועידת הניצחון של המהפכה הסורית, שהתקיימה ב-29 בינואר 2025, הודיעו מרבית הפלגים של האופוזיציה החמושה, כולל הצבא הלאומי הסורי, על פירוקן, והן שולבו במשרד ההגנה החדש שהוקם. אף על פי כן, במרץ של אותה שנה היו דיווחים כי יחידות הצבא הלאומי הסורי תקפו מוצבים של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים בצפון סוריה[25].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Syria war: Turkish-led forces oust Kurdish fighters from heart of Afrin". BBC. 18 במרץ 2018. ארכיון מ-6 במאי 2019.
- ↑ "Kurdish politician and 10 others killed by 'Turkish-backed militia' in Syria, SDF claims". CNN. 13 באוקטובר 2019. ארכיון מ-13 באוקטובר 2019.
- ↑ "Profit, necessity spur trade across conflict lines in north Aleppo". CNN. 23 במרץ 2020. ארכיון מ-5 במרץ 2021.
- ↑ "Defecting troops form 'Free Syrian Army', target Assad security forces". אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2011.
- ↑ "Turkey tells Syria's Assad: Step down!". Reuters (באנגלית). 22 בנובמבר 2011. ארכיון מ-21 במרץ 2022.
- ↑ "Syria's opposition has been led astray by violence | Haytham Manna". the Guardian (באנגלית). 22 ביוני 2012.
- ↑ Albayrak, Ayla (4 באוקטובר 2011). "Turkey Plans Military Exercise on Syrian Border". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. ארכיון מ-5 באוקטובר 2011.
- ↑ Banco, Erin (14 במרץ 2015). "Four Years Later, The Free Syrian Army Has Collapsed". International Business Times. ארכיון מ-18 במאי 2019.
- 1 2 "Turkey's Gradual Efforts to Professionalize Syrian Allies". Carnegie Endowment for International Peace (באנגלית). ארכיון מ-20 בנובמבר 2018.
- ↑ "Turkey-backed opposition to form new army in northern Syria". Turkey-backed opposition to form new army in northern Syria (באנגלית). ארכיון מ-4 ביולי 2017.
- ↑ "What is the new Syrian National Army?". TRT World (באנגלית).
- ↑ Coskun, Orhan; Sezer, Seda (19 בספטמבר 2016). "Turkey-backed rebels could push further south in Syria, Erdogan says". Reuters. ארכיון מ-29 ביולי 2017.
- ↑ Ömer Özkizilcik (1 ביולי 2019). "A way out for Russia and Turkey from Idlib's spiral of violence". Middle East Institute. ארכיון מ-27 ביולי 2019.
- ↑ Suleiman Al-Khalidi (26 במאי 2019). "Turkey sends weapons to Syrian rebels facing Russian-backed assault: Syrian sources". Reuters. ארכיון מ-19 בינואר 2020.
- ↑ "The Syrian National Army and the Future of Turkey's Frontier Land Force". Jamestown (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-21 באוגוסט 2021.
- ↑ z.ujayli (20 באפריל 2021). "The Auxiliary Forces Formed to Boost Turkey's Military Presence in Idlib". Syrians for Truth and Justice (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-21 באפריל 2021.
- ↑ Sanders IV, Lewis; Salameh, Khaled (30 בספטמבר 2020). "Syrian mercenaries sustain Turkey's foreign policy". DW. ארכיון מ-15 בפברואר 2021.
- ↑ "Russia says Turkey helps 'jihadis, mercenaries' to penetrate Syria". 15 בפברואר 2016. אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2020 – via lta.reuters.com.
- ↑ "Key characteristics of Turkish use of Syrian armed proxies | Strategies of Turkish proxy warfare in northern Syria". www.clingendael.org. ארכיון מ-20 באוקטובר 2021.
- ↑ Hughes, Geraint Alun (4 במאי 2014). "Syria and the perils of proxy warfare". Small Wars & Insurgencies. 25 (3): 522–538. doi:10.1080/09592318.2014.913542. S2CID 144140952 – via Taylor and Francis+NEJM.
- ↑ "Exclusive: 2,000 Syrian fighters deployed to Libya to support government". the Guardian. 15 בינואר 2020.
- ↑ "Reports: Turkey sent Syrian fighters to Azerbaijan • The Syrian Observatory For Human Rights". 29 בספטמבר 2020. ארכיון מ-9 באוקטובר 2020.
- ↑ "Türkiye says all Syrian armed groups must join state army". Daily Sabah.
- ↑ "Turkey orders SNA to Integrate into HTS-Led Ministry of Defense". Terrorism Research & Analysis Consortium. TRAC.
- ↑ "Iran Update, March 13, 2025". Institute of War.