הצבא הרומי בתקופת הקיסרות המאוחרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקובל לתארך את תקופת הקיסרות המאוחרת מעלייתו של הקיסר דיוקלטיאנוס לשלטון בשנת 284 ועד לחלוקה הסופית של האימפריה הרומית לאימפריה הרומית המערבית ולאימפריה הרומית המזרחית בשנת 395 לספירה. בין השנים 395 ו-476 האימפריה הרומית המערבית התפרקה לאטה עד שנכבשה ואילו לצבא הרומי באימפריה המזרחית מקובל להתייחס כאל הצבא הביזנטי המוקדם שפעל עד לרפורמה טריטוריאלית במאה ה-7.

הקיסרות המאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משבר המאה השלישית באימפריה הרומית גרם לפריצתן של מלחמות אזרחים בלתי פוסקות שגרמו לחוסר יציבות ולשחיקה בכוחו של הצבא. תהליך זה התבטא במספר שינויים בארגון הצבא, מספר החיילים בלגיון צנח משמעותית ועמד על כ-1000 איש שהיווה כרבע מסדר הכוח של הלגיון במאות הקודמות, הפיקוד על הלגיון שבעבר היה נתון בידי בנים למשפחות סנאטוריות שראו בו חלק מן הקריירה הפוליטית שלהם במסלול המשרות עבר לידיהם של פרשים שתפקדו כמפקדים מקצועיים במשרה מלאה. חלק גדול מן החיילים חזרו להיות מגויסים ולא מתנדבים ובנוסף לכך רבים מן המתנדבים היו ברברים שהורשו להתיישב בתוך האימפריה.

הצבא עצמו חולק לשני חלקים, הלימיטאני (limitanei) שהיווה כוח שהיה מסופח לפרובינקיה ספציפית ובדרך כלל היה מוצב בגבולה ותפקידו על לשמור עליה מפלישה, כוח זה היה תחת פיקודו של הדוכס (dux) המקומי. הכוח השני היה ה-comitatenses שלא היו מרותקים לפרובינקיה מסוימת אלא היווה כוח צבאי תחת פיקודו של האוגוטוס או הקיסר בעל ניידות יחסית שהיה יכול לשמש כדי להגיב במהירות למקרי חירום ביטחוניים שהתעוררו ברחבי האימפריה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הרומי בתקופת: הרפובליקה המוקדמת, הרפובליקה התיכונה, הרפובליקה המאוחרת, הקיסרות המוקדמת, הקיסרות המאוחרת