הצבעוני השחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצבעוני השחור
Black Tulip.jpg
עטיפת המהדורה השנייה של הספר
מאת אלכסנדר דיומא האב
שם בשפת המקור
La Tulipe noire
שפת המקור צרפתית
שנת הוצאה 1850
הוצאה בעברית הוצאת מצפה (מהדורה ראשונה)
שנת הוצאה בעברית 1935 (מהדורה ראשונה)
סוגה רומן היסטורי
תרגום לעברית יצחק שנהר (מהדורה ראשונה)
מספר עמודים 134 (מהדורה ראשונה)
מסת"ב ISBN 978-0-14-044892-4
OCLC 51528417
מהדורות נוספות ראה תרגומים לעברית

הצבעוני השחור (מוכר בעברית גם בשם החבצלת השחורה; בצרפתית: La Tulipe noire) הוא רומן היסטורי מאת אלכסנדר דיומא האב שפורסם בשנת 1850.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומן זה מגולל דיומא את סיפורו של קורניליוס ואן ברל, איש צעיר ובעל כסף רב שמגדל בזמנו הפנוי פרחים (ביניהם הוא מנסה לגדל צבעוני שחור). באותו הזמן, מוצע פרס של כ-100,000 למי שיצליח לגדל את הצבעוני השחור. אייזק בוקסטל, שכנו של קורניליוס, מקנא ומלשין ששכנו דיבר ושיתף פעולה עם פושע ממשלתי שנקרא קורניליוס די ויטא. ואן ברל מושלך לכלא. לאחר זמן לא רב, ואן ברל פוגש את בתו של הסוהר, רוזה, ומתאהב בה. היא עוזרת לו בגידולו של הצבעוני, וזאת בגלל שהצבעוני השחור הוא ההוכחה לחפותו של האסיר, ודי ויטא. לאחר שהצליחו השניים בגידול הפרח, הם מחליטים יחדיו לשלוח הודעה לנשיא מגדלי הפרחים של אותו אזור, שהצליחו לגדל צבעוני שחור. הנשיא מקבל את הפתק, אבל באותו זמן נגנב הצבעוני השחור על ידי בוקסטל. לבסוף, רוזה מצליחה לשכנע את הנסיך ואת נשיא מגדלי הפרחים, שרוזה וקורניליוס הם הזוכים המאושרים. הסיפור מסתיים בחתונתם של קורניליוס ורוזה.

הקשרים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מבוסס בחלקו על דברים שקרו בהיסטוריה של הולנד. הרומן מתחיל בכך שהאחים דה ויט, שאחד מהם, יוהאן דה-ויט, היה ראש ממשלה, ושניהם הנהיגו את הולנד, ניהלו קשרים טובים עם מלך צרפת, טובים מדי, לדעת העם. ולכן, העם לא רצה בהם עוד כמנהיגים, ורצה במקומם את ויליאם לבית אורנז'. העם אילץ אותם לחתום שהם מסכימים להנהגתו של ויליאם, ולאחר שצרו על ביתו של אחד האחים, אותו אחד חתם והוסיף ליד "חתימה כפויה". העם התרגז על האחים דה ויט עוד יותר, ומישהו העליל על קורנליוס דה ויט עלילה, שבגללה שפטו אותו להגליה. אבל לעם לא הספיקה הגליה, והם רצחו גם אותו וגם את אחיו. לא כל הסיפור קשור להיסטוריה, אבל האחים דה-ויט אכן חיו בהולנד.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לעברית שלוש פעמים:

  • החבצלת השחורה; תרגם יצחק שנהר, הוצאת מצפה תל אביב, 134 עמודים, 1935. (הדפסות נוספות משנות ה-50 בהוצאת י' שרברק)
  • הצבעוני השחור; תרגם יוסף כץ, כתר ירושלים, 168 עמודים, 1978. מהדורה מחודשת בשנת 2012, ערכה את התרגום דיטה גוטמן, 243 עמודים.
  • הצבעוני השחור; תרגם ועיבד לעברית קלה: יצחק לבנון, אייר רוי ספנסר, מסדה-פרס רמת גן, 112 עמודים, 1979.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]