הצבעת מחאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הצבעת מחאה היא הצבעה בבחירות המפגינה חוסר שביעות רצון מרשימת המועמדים או הבעת התנגדות למערכת הבחירות הקיימת. במקרה האחרון, המחאה יכולה להיות בצורה של הצבעה לגיטימית, אך במקום להצביע עבור מועמדים מרכזיים, היא הצבעה עבור מפלגה אזוטרית, ולפעמים למועמד שוליים מהשמאל הרדיקלי, הימין הרדיקלי או מועמד עצמאי אשר אינו מזוהה עם המערכת. לעיתים הצבעת מחאה יכולה להיות למועמד או מפלגה סאטירית כדוגמת מפלגת הקרנפים בקנדה או למועמד שאינו מתמודד בבחירות (אפילו למועמדים ביזארים, כך לדוגמה ברבות מערכות הבחירות באירלנד מצביעים מאות ואף אלפי בוחרים לדסטין תרנגול ההודו).

לצד הימנעות אשר היא פשוט חוסר הצבעה, היא עלולה לשקף סימן לחוסר בפופולריות לגיטימית של דמוקרטיה מייצגת, שכן מצביעים מיואשים המצביעים הצבעת מחאה עלולים לסכן את אמינות מערכת הבחירות כולה.

בישראל, הצבעת מחאה בצורה של פתק ריק המכונה גם "פתק לבן" נחשבת כקול פסול ביחד עם מעטפות שנמצאו בהן פתקי הצבעה שונים או יותר משלושה פתקי הצבעה זהים, ועל כן אינה נספרת במניין הקולות הכשרים.[1] מטרת הפתק היא רק להוות כ'פתק חלופי' כאשר המצביע אינו מוצא את הפתק הנבחר, רושם עליו בכתב ידו את האותיות של הרשימה החסרה, מכניס אותו למעטפה ומשלשלו לקלפי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דנה בלאנדר, חשבון לא פשוט: איך הקולות הופכים למנדטים?, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 במרץ 2015
P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.