הצב והארנב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצב והארנב, ציור של מילו וינטר מתוך קובץ משלי איזופוס משנת 1919

הצב והארנב הוא משל מאת איזופוס, מספר 226 באינדקס של פרי. המשל מספר על תחרות ריצה המתקיימת בין צב לבין ארנב. לפני התחרות מתרברב הארנב ביכולתו ומזלזל בצב שלא יוכל לסיים את המירוץ כלל. כאשר התחרות מתחילה, הארנב פורץ קדימה, בעוד שהצב מדדה לאיטו מאחור. כאשר הארנב מגיע כמעט עד לקו הסיום, ורואה כי הצב לא הגיע עדיין לחצי הדרך, הוא מחליט להתגרות בו, ונשכב לישון ממש לפני הסיום. הצב, אשר לא נכנע, ממשיך להתקדם, וברגע שהארנב מקיץ משנתו, הוא רואה את הצב חוצה את קו הסיום.

למשל ארבעה נמשלים:

  • לעולם אין לזלזל ביריב.
  • "אל יתהלל חוגר כמפתח" - אל לאדם להתרברב ביכולותיו טרם הוכיח אותן.
  • גם אם נמצאים בעמדת נחיתות, אין להיכנע. כל עוד יש אמונה עצמית, יש סיכוי להצליח.
  • בגנות העצלות: גם את הכשרונות והכוחות הטובים יש לנצל בזריזות.