הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצוות האווירובטי בפעולה. סיום קורס טיס, יוני 2007
הצוות האווירובטי בפעולה. סיום קורס טיס, דצמבר 2009
סמל הצוות האירובטי של חיל האוויר, עוצב על ידי מוביל הצוות עודד מרום בשנת 1966, עם ירידת בית הספר לטיסה מתל נוף לחצרים. הסמל מתנוסס עד היום על מטוסי הצוות האירובטי

הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי פועל במתכונתו הנוכחית החל מ-1954[1] ומפעיל (החל משנת 2010) 4 מטוסי T-6 טקסאן II (עפרוני). במשך כ-50 שנה, מ-1960 ועד 2010, השתמש הצוות האווירובטי במטוסי CM.170 פוגה מגיסטר[2] ובגרסה המשודרגת, הצוקית. במידה רבה מזוהה המטוס עם הצוות האווירובטי.

הצוות האווירובטי מופיע בטקסי הסיום של קורס טיס וביום העצמאות. בסיס הטייסת נמצא בחצרים. הצוות נחשב לחלק מבית הספר לטיסה של חיל האוויר. חלק מטייסי החיל הבכירים, לרבות חלק ממפקדי חיל האוויר, נמנו עם הצוות האווירובטי בעת שהיו מדריכים בבית הספר לטיסה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1950 החלו לטוס מבנים אווירובטיים ראשונים שהשתמשו במטוסי אימון מסוג סטירמן של בית הספר לטיסה. אולם, מנוע הסטירמן לא אפשר את יכולת התמרון שהתבקשה בטיסה במבנה.[1] באוקטובר 1951 אף התרסק מטוס סטירמן בעת תרגילים אווירובטיים וטייסו נהרג.[3] מאוחר יותר בוצעו מפגנים אווירובטיים בלתי רשמיים בשדות התעופה בחיפה וברמת דוד, בהם נטלו חלק מטוסי הרווארד, או ספיטפייר, או P-51 מוסטנג. ב-18 באוגוסט 1954 המריאו במבנה אווירובטי שלושה מטוסי מוסטנג מרמת דוד. לאחר מספר תרגילים התנגשו באוויר שניים מהמטוסים ושני הטייסים נהרגו.[1][4] לגבי המשך הדרך והקמתו הרשמית של הצוות האווירובטי הדעות חלוקות:

  • גרסה אחת טוענת כי בעקבות התאונה ברמת דוד, החליט חיל האוויר הישראלי, להקים צוות אווירובטי רשמי שיטוס בכפוף לחוקים נוקשים באימונים ובמפגנים, ושלושה חודשים לאחר התאונה, ערך צוות מדריכים מבית הספר לטיסה בתל נוף את טיסת הבכורה שלו כצוות האווירובטי על גבי מטוסי הרווארד.[1]
  • טענה שנייה היא של ישראל (טיבי) בן שחר, אחד מארבעת בוגרי המחזור הראשון של בית הספר לטיס, שהיה ממעצבי תורת ההדרכה בבית הספר,[5]. לטענתו הוקם הצוות האווירובטי ב-1958,[6] לפי פקודה ואישור של מטה חיל אוויר.[5] הסיבה להקמתו הייתה ציון עשור להקמת חיל האוויר הישראלי במטס שנערך מעל באר שבע. הצוות הורכב ממדריכי טיסה בבית ספר לטיס בתל נוף.[5] הם טסו תחילה במטוסי הרווארד ולאחר מכן במטוסי ווטור ונטלו חלק בהמשך במופעים ואירועים.[5]
  • טענה שלישית גורסת כי הצוות הרשמי של חיל האוויר הוקם בשנת 1960 במטוסי פוגה מגיסטר. ב-15 בנובמבר 1960 טסה שלישייה של מטוסי פוגה, לראשונה במבנה אווירובטי, בתצוגה לפני קהל במסדר הכנפיים של קורס טיס מס' 32 בתל-נוף. המוביל היה נפתלי אלטמן, ואיתו עודד מרום וחיים ניב. עודד מרום מונה למוביל הצוות הרשמי הראשון החל את טיסותיו בתל-נוף.[7]

תקופת "הפוגה והצוקית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966, לקראת מעבר בית הספר לטיסה מתל-נוף לחצרים, הוחלט לייחד את מטוסי הפוגה של הצוות האווירובטי ולצבוע אותם בצבעי כחול-לבן. התרשים של צבעי הפוגות, וכן הסמל שמתנוסס על המטוסים עד עצם היום הזה עוצבו על ידי עודד מרום. סמל הצוות האווירובטי, אותו עיצב עודד מרום בצבע אדום לוהט - שני ברווזים טסים במבנה הדוק - מסמל את אמנות הטיסה הממושמעת והמדויקת, תכונה אותה העניק הטבע לברואיו בעלי הכנף. 

החל משנת 1981 שודרגו מנועיהם וחלק מהמערכות של מטוסי 'הפוגה' שהפכו למטוסי 'צוקית' משופרים. על אף שני מנועי הסילון הקטנים מתוצרת 'טורבומקה מרבורה 2' התאימו מטוסי הפוגה להדרכה, עד שהגיעה העת להחליפם במטוס חזק ומתקדם יותר ומפעלי התעשייה האווירית התקינו ב'צוקית' מנועי 'מרבורה 6' חזקים יותר.

תקופת "העפרוני"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2008 פורסם כי הפנטגון הודיע לקונגרס האמריקני שבכוונתו להציע לישראל 25 מטוסי אימונים חדשים מסוג T-6A טקסאן II. בחיל האוויר הישראלי המטוס מכונה "עפרוני".

ב-7 ביולי 2009 החלה קליטת המטוסים הראשונים בחיל האוויר, עם נחיתתם של רביעיית המטוסים הראשונה שהוטסו מארצות הברית על ידי טייסים אמריקאים.

בשנת 2010 החליף מטוס ה'עפרוני' המודרני מתוצרת ארצות הברית את המטוסים הצרפתיים המיושנים, זהו מטוס מצוין להדרכת טיסה, בעל מנוע טורבו-פרופ חזק מתוצרת פראט אנד ויטני. במטוס מותקן כיסא מפלט חדיש, ומערכות הטיסה הן כשל מטוס קרב סילוני מתקדם. העפרוני משמש בחיל האוויר להדרכה , וארבעה מטוסים הותקנו כמטוסי הצוות האווירובטי ולצורך כך צוידו באמצעי להוצאת עשן לבן ממנוע המטוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Israel Aerobatic Team History
  2. ^ שלום לצוקית
  3. ^ ספר זמין ברשת אביגדור שחן, ‏חישול הכנפים (חיל האויר בשנים 1949-1956), הוצאה לאור-משרד הביטחון, 1991, באתר הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר, עמ' 157
  4. ^ ספר זמין ברשת אביגדור שחן, ‏חישול הכנפים (חיל האויר בשנים 1949-1956), הוצאה לאור-משרד הביטחון, 1991, באתר הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר, עמ' 118-117
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 שרון ארגוב, שורשי-אוויר, בבטאון חיל האוויר, גיליון מס 63־64) 164־165(, יולי 1988, עמ' 164
  6. ^ על פי ליעד ברקת, ‏ריקוד המכונה, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 ביוני 1998, "הצוות האירובאטי של חיל-האוויר חוגג השנה יום הולדת 40 ."
  7. ^ דורית לנדס, מפגש הצוותים האווירובטים של בית ספר לטיסה מרץ 2016, בידיעון מס' 88 של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, אפריל 2016