הצוללות מסדרה 094

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הצוללות מסדרה 094
09-IV型核潜艇
תיאור כללי
סוג אונייה סדרת צוללות עריכת הנתון בוויקינתונים
צי חיל הים של צבא השחרור העממי עריכת הנתון בוויקינתונים
ציוני דרך עיקריים
מספנה Bohai Shipyard
תקופת הפעילות 2010–הווה (כ־14 שנים)
נתונים כלליים
אורך 135 מטר
הנעה הנעה ימית גרעינית עריכת הנתון בוויקינתונים
חימוש JL-2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דגם 094 (קוד דיווח נאט"ו: סדרה ג'ין) היא סדרת צוללות טילים בליסטיים שפותחה על ידי סין עבור כוח הצוללות של חיל הים של צבא השחרור העממי. דגם 094 יורש את הצוללות מסדרה 092 וקודם לצוללות מסדרה 096 שנמצאות בפיתוח.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-094 זוהתה לראשונה בשנת 2006 בתמונות לוויין מסחריות של בסיס הצוללות שיאופינגדאו. שני צוללות מסדרה 094 נצפו במספנת בוהאי במאי 2007, אם כי לא היה ברור אם אלה כללו את זו שזוהתה ב-2006.[1]

צוללת אחת הייתה מבצעית ב-2010, 3 ב-2013, 4 ב-2015, וייתכן 6 ב-2020.

סין מעוניינת להגביר את יכולות הטילים הבליסטיים הבין יבשתיים שלה עם באמצעות צוללות טילים בליסטיים וזאת על מנת לשפר את כוח ההרתעה הגרעיני שלה.[2] סיורי הרתעה גרעיניים החלו בדצמבר 2015.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון של דגם 094 מבוסס כנראה על צוללת תקיפה גרעינית מסוג 093. הצוללות מהסדרה חמושות ב-12 טילי JL-2, כל אחת עם טווח מוערך של 7,400 קילומטרים. כל טיל נושא ראש נפץ אחד. ה-094 בשילוב JL-2 מהווים את ההתרעה הגרעינית הימית הראשונה של סין.

דגם 094 רועש יותר מצוללות עכשוויות. בשנת 2004,[3] חוקר סיני דיווח כי לצוללות מהסדרה יש חתימה אקוסטית של 120 דציבלים, הדומה לצוללות מסדרת לוס אנג'לס.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הצוללות מסדרה 094 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kristensen, Hans M. (4 באוקטובר 2007). "Two More Chinese SSBNs Spotted". fas.org. Federation of American Scientists. ארכיון מ-22 באפריל 2015. נבדק ב-21 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Does China have an effective sea-based nuclear deterrent?". ChinaPowerCSIS. 28 בדצמבר 2015. ארכיון מ-30 ביוני 2018. נבדק ב-12 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Erickson & Goldstein 2007, p. 19.
  4. ^ Erickson & Goldstein 2007, p. 14.