הצמדות שפתי הפות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הצמדות שפתי הפות
תחום גנטיקה רפואית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 Q52.5 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 LB40.2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הצמדות שפתי הפות (באנגלית: Labial Fusion) הוא מצב רפואי באנטומיית הגוף הנשי שבו שפתי הפות נצמדות. מצב זה מתרחש בעיקר אצל ילדות.[1]התופעה ידועה במספר מינוחים, הכוללים הצמדות שפתי הפות, הדבקות שפתי הפות, התלכדות שפתי הפות והתאחות שפתי הפות.[2]

גילוי המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הצמדות שפתי הפות לא ניתן לראות מיד לאחר הלידה, אלא במהלך הינקות. הסיבה להצמדות שפתי הפות היא חוסר חשיפה לאסטרוגן, בעוד שתינוקות נחשפו לאסטרוגן האמהי ברחם. מצב זה בדרך כלל נצפה אצל תינוקות בנות 3 חודשים לפחות.[3] רוב המקרים אינם מלווים בתסמינים, אלא מתגלים על ידי הורה או במהלך בדיקה רפואית שגרתית. במקרים אחרים, חולות עשויות להציג סימפטומים כמו כאב בעת מתן שתן, דלקות בדרכי השתן, סירוב לתת שתן, או דליפת שתן לאחר סיום מתן שתן.[2][4] חלק מהחולות מעידות על הפרשות מהנרתיק עקב הצטברות של שתן בכניסה לנרתיק.[5]

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמדות שפתי הפות יכולה לגרום לדלקת בדרכי השתן, כאב חריף ולדלקות הנגרמות מחשיפה כרונית לשתן. במקרים חמורים, שפתיים צמודות יכולות לגרום לחסימה מלאה של השופכה, המובילה לאי מתן שתן ואצירת שתן.[3]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב רפואי זה יכול להיות מאובחן על סמך בדיקה ויזואלית של הפות. אצל מטופלות שחוות הצמדות שפתי הפות, כאשר מותחים את השפתיים החיצונית ניתן לראות משטח של רקמת אפיתל עם קו מרכזי של רקמה צפופה, כאשר בדרך כלל ישנו פתח קדמי הנמצא מתחת לדגדגן.[2]

אטיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורם העיקרי להצמדות שפתי הפות הוא רמות נמוכות של אסטרוגן.[3] כאשר לפות שבו רמת אסטרוגן נמוכה, כמו שיש לפני גיל ההתבגרות, ישנה רירית אפיתל עדינה ולכן הפות רגיש לגירויים. התנאים הגורמים לגירויים כגון זיהום, דלקת וטראומה, גורמים לקצוות שפתי הפות להתמזג. המיזוג מתחיל בדרך כלל בחלק האחורי של הפרינאום וממשיך לחלק הקדמי של השפתיים החיצוניות .רוב מקרי ההצמדות נפתרים באופן ספונטני-אוטונומי לפני גיל ההתבגרות כאשר רמת האסטרוגן עולה והאפיתל הווגינאלי מתכווץ.[2][3]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במידה ואין תסמינים, הטיפול הוא בדרך כלל לא הכרחי, שכן ברוב המקרים השפתיים ייפרדו באופן טבעי במשך הזמן, אמנם הטיפול עשוי להיות נחוץ כאשר מופיעים תסמינים.[6][7] השיטה הרגילה לטיפול בהצמדות שפתי הפות היא מריחה של קרם אסטרוגן על האזור של ההידבקות, כאשר הוא יעיל אצל -90% מהחולות.[2] במקרים חמורים שבהם השפתיים נצמדו לחלוטין ונגרמה חסימת זרימת השתן או חסימת הנרתיק, יש להפריד את השפתיים בצורה כירוגית .[3] הישנות של התופעה לאחר הטיפול נפוצה אבל ניתנת למניעה על ידי היגיינה טובה.[8] מחקר אחד הראה כי התרופה הסטרואידית "בטא-מטאסון" (betamethasone) עשויה להיות יעילה יותר מאשר קרם אסטרוגן במניעת הישנות, עם פחות תופעות לוואי.[9]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה של הצמדות שפתי הפות אינה נדירה אצל תינוקות, נערות צעירות.[1] התופעה נפוצה ביותר בקרב תינוקות בגילאי 13 עד 23 חודשים, כאשר ישנה שכיחות של 3.3% בקבוצת גיל זו.[3]ההערכה היא כי ההצמדות של השפתיים מתרחשת אצל 1.8% מבין כל הבנות לפני גיל ההתבגרות.[3] מצב זה נדיר אצל נשים בוגרות, בעיקר בגיל הפוריות, אך לעיתים קורה לאחר הלידה ולאחר גיל המעבר.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Isolated labial fusion as a cause of acute urinary retention in early adolescent period. Silfeler, Dilek Benk ; Artunc, Burcu ; Pektas, Osman Zeki ; Sanverdi, Ilhan ; Eren, Sadiye Pakistan Journal of Medical Sciences, April 2011, Vol.27(3), pp.708-710.
  • Labial fusion causing pseudoincontinence in an elderly woman. Acharya, N. ; Mandal, A. K. ; Ranjan, P. ; Kamat, R. ; Kumar, S. ; Singh, S. K. International Journal of Gynecology & Obstetrics, December 2007, Vol.99(3), pp.246-247[Peer Reviewed Journal]
  • Nonsurgical separation of complete labial fusion using a Hegar dilator in postmenopausal women. Kaplan, Francisco ; Alvarez, Julio ; Dwyer, Peter. International Urogynecology Journal, 2015, Vol.26(2), pp.297-298[Peer Reviewed Journal]
  • Clinical Recommendation: Labial Adhesions. Bacon JL ; Romano ME ; Quint EH ; Journal Of Pediatric And Adolescent Gynecology, J Pediatr Adolesc Gynecol, 2015, Vol.28 (5), p.405

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "NHS Direct Wales - Encyclopedia: Labial fusion". NHS Direct Wales. נבדק ב-2011-09-13.
  2. ^ 1 2 3 4 5 Fleisher, Gary R.; Ludwig, Stephen (2010). Textbook of Pediatric Emergency Medicine. Lippincott Williams & Wilkins. p. 842. ISBN 9781605471594.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Broecker, Jane E. D. (2008). "Imperforate hymen". The 5-minute Obstetrics and Gynecology Consult. Lippincott Williams & Wilkins. pp. 122–123. ISBN 9780781769426.
  4. ^ Zitelli, Basil J.; McIntire, Sara C.; Nowalk, Andrew J. (2012). Zitelli and Davis' Atlas of Pediatric Physical Diagnosis. Elsevier. p. 580. ISBN 9780323091589.
  5. ^ Smith, Roger Perry (2008). Netter's Obstetrics and Gynecology. Elsevier. p. 202. ISBN 9781416056829.
  6. ^ Belman, A. Barry; King, Lowell R.; Kramer, Stephen A. (2001). Clinical Pediatric Urology. CRC Press. pp. 219–220. ISBN 9781901865639.
  7. ^ Creighton, Sarah (2005). "Paediatric and adolescent gynaecology". Paediatric Surgery (2nd ed.). CRC Press. pp. 555–556. ISBN 9780340809105.
  8. ^ Baskin, Laurence; Swana, Hubert S. (2008). "Genitourinary Tumors". Clinical Problems in Pediatric Urology. John Wiley & Sons. pp. 175–176. ISBN 9781405171854.
  9. ^ Mayoglou, Lazarus; Dulabon, Lori; Martin-Alguacil, Nieves; Pfaff, Donald; Schober, Justine (באוגוסט 2009). "Success of Treatment Modalities for Labial Fusion: A Retrospective Evaluation of Topical and Surgical Treatments". Journal of Pediatric and Adolescent Gynecology. 22 (4): 247–250. doi:10.1016/j.jpag.2008.09.003. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הצמדות_שפתי_הפות&oldid=38464658"