הצעה 22 (קליפורניה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הצעה 22[1], הייתה הצעת חוק שהוגשה לבית הנבחרים של מדינת קליפורניה בחודש מרץ 2000. מטרת הצעת החוק הייתה להגביל נישואים של זוגות חד-מיניים. הצעת החוק התקבלה והפכה לחוק במדינת קליפורניה בפער ניכר משחזו הסקרים והיא התקבלה ברוב של 61 אחוזים בעד הצעת החוק.

בחודש מאי 2008 החליט בית המשפט העליון של קליפורניה לפסול את החוק מאחר שהוא נוגד את החוקה האמריקאית[2].

במסגרת החוק נוסף לקודקס האזרחי בענייני משפחה של מדינת קליפורניה סעיף 308.5 אשר הגדיר נישואים רק בין גבר לאישה, ועל כך רק נישואים אלו יוכרו באופן חוקי. לפי החוק האמריקאי כאשר מדינה מחוקקת חוק רגיל (חוק שאינו פדרלי), יכול בית המשפט העליון של המדינה לפסול את החוק אם הוא עומד בניגוד לאמור בחוקה האמריקאית, וכך היה. במאי 2008 החליט בית המשפט העליון לפסול את החוק וקבע כי קיימת זכות חוקתית לבני אדם מאותו המין להינשא. החלטתו של בית המשפט ביטלה את הצעה 22 של מדינת קליפורניה ואת החוקים הקשורים אליה במדינה.

המסגרת הנורמטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977, יחסי הנישואים נקבעו בסעיף 4100 בקודס האזרחי של קליפורניה שקבע כי נישואים הם "יחסים אישיים הנובעים מכוח חוזה אזרחי, בהסכמת הצדדים שנחתמה והוצהרה", ועדת הביקורת של מדינת קליפורניה ציינה כי על פי החוק הקיים לא היה ברור מהו מעמדם של בני זוג מאותו המין והאם הם יכולים להינשא[3]. באותה שנה תיקן בית הנבחרים של קליפורניה את ההגדרה על מנת להסיר את העמימות שנוצרה, ולשון החוק שונתה כך שהוספה לסעיף הגדרה שקבעה כי כל אדם זכאי לכרות חוזה נישואים.

בשנת 1992 עבר חוק הקודקס האזרחי של מדינת קליפורניה וסעיף 4100 נקבע כסעיף 300 לחוק בשינויים מסוימים.

התומכים בהצעה 22 ביקשו להוסיף לקודקס הגדרה למושג נישואים כך שיוגדרו כ"יחסים אישיים הנובעים מכוח חוזה אזרחי בין גבר לאישה, בהסכמת הצדדים שנחתמה והוצהרה" .

למרות שההגדרה מנעה מזוגות להט"ב להינשא בתחומי מדינת קליפורניה, סעיף 308 קבע כי על מדינת קליפורניה להכיר בחוזה נישואים רשמי אשר נכרת מחוץ לתחומי המדינה[4] . תומכי הצעה 22 טענו כי סעיף 308 נראה כפרצה המחייבת את מדינת קליפורניה להכיר בנישואים חד מיניים שהוכרו כדין במדינה אחרת . על מנת לעקוף סעיף זה הציעו תומכי הצעה 22 להוסיף לקודקס כי רק נישואים בין גבר לאישה הם חוקיים ומוכרים במדינת קליפורניה, אשר לטענתם תאמה את רוחו של החוק הפדרלי הנוגע להגנת הנישואים שנחקק בקונגרס האמריקאי בשנת 1996, שמטרתו הייתה למנוע מצב בו מדינות בתוך הפדרציה מחויבות להכיר בנישואים ממדינה אחרת[5]

החקיקה וביטולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח החקיקה, ההצבעות והטיעונים שתמכו בהצעה 22 אובחנו כבעלי מטרה מניעתית - אפלייתית, כאשר בראש ובראשונה הוא נועד למנוע מזוגות חד מיניים להינשא כדין במדינתם ואף במדינות אחרות. החוק מנע מזוגות חד מיניים לבקש ממדינת קליפורניה להכיר בנישואיהם שבוצעו מחוץ לקליפורניה ומנע מהם את ההכרה בזכויות המשפחה הבסיסיות.

בית המשפט העליון התייחס לטענת האפליה אשר אסורה לפי החוקה האמריקאית בהחלטתו לפסול את ההצעה, על הזכות לשוויון ועל הזכות למימוש עצמי וביטל את הצעה 22 בקובעו כי הצעה זאת חורגת ממתחם הסמכויות הניתן למדינות במסגרת החוקה ופוגעת בזכויות אדם בסיסיות.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]