הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי היא הצעה לחקיקתו של חוק יסוד הקובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. כחלק מכך, החוק מעגן בחוק יסוד את סמלי המדינה, חגי ישראל והשפה העברית, ומכיר במשפט העברי ובמורשת ישראל, כמקור לפרשנות משפטית.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד מימי אובדן הריבונות היהודית בארץ ישראל בעקבות המרד הגדול ומרד בר כוכבא ערגו היהודים לחידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל והיא שעמדה בראש כיסופיהם ותפילותיהם. גם התנועה הציונית חתרה מראשית ימיה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. שאיפה זו זכתה להכרה בהצהרת בלפור שבה נאמר: "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה ותעשה את מיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל", וכן במשפט העמים בכתב המנדט.

המטרה הוגשמה בשנת 1948, עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. מגילת העצמאות פותחת בהצגת זיקת העם היהודי לארצו: "בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית", והיא מדגישה בהמשך: "בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל".

גיבוש הצעת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת ה-18 יזמו חברי הכנסת אבי דיכטר וזאב אלקין[1] הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.[2]

בכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לכנסת ה-19 נקבע בהסכם הקואליציוני בין סיעות הבית היהודי והליכוד ביתנו כי יקודם חוק יסוד שיגדיר את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.[3] לאחר הקמת הממשלה הוקמה ועדת שרים בראשות ציפי לבני שהייתה אמורה להגיש לממשלה נוסח להצעת החוק, אך הנושא לא קודם. ב-2013, בתגובה להצעות החוק של אריה אלדד ושל דיכטר ואלקין, הגישה קבוצה של חברי הכנסת בראשות רות קלדרון את הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות והמדינה היהודית דמוקרטית, שבאה "להבטיח ולהגן על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, באמצעות מתן תוקף של חוק לעקרונות היסוד שנקבעו במגילת העצמאות".[4]

ב-2014 חידש ח"כ אלקין את הצעת חוק מדינת הלאום, שאותה הגיש יחד עם ח"כ דיכטר בכנסת הקודמת.[5] בעקבותיו ניסחו חברי הכנסת יריב לוין ואיילת שקד גרסה מרוככת של ההצעה,[6] בשם הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.[7] ההצעה של לוין ושקד הסירה מהחוק את ההתייחסות לשפה העברית ולהתיישבות היהודית, והוסיפה להצעת החוק מחויבויות לזכויות אדם אישיות וכן הפניה למגילת העצמאות. ההצעות עוררו מחלוקות רבות בכנסת ואף בקואליציה. הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי תמכו בהצעות החוק, ואילו יש עתיד והתנועה התנגדו להן. ב-16 בנובמבר 2014 הובאו הצעות החוק לשולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה. ראש הממשלה הכריז על תמיכה בהצעת החוק. בסופו של דבר, שרת המשפטים ציפי לבני הסירה את הצעת החוק מסדר היום, בשל התנגדותה לה. ראש הממשלה הביע כעס על המהלך, והכריז שיביא את ההצעה להצבעה בישיבת הממשלה הבאה.

ב-23 בנובמבר 2014 דנה ממשלת ישראל בשתי הצעות החוק (של אלקין ושל שקד ולוין),[8] ובתמיכת ראש הממשלה, אישרה המשך תהליך החקיקה, ברוב של 15 שרים מול 6.[9]

ראש הממשלה, בניסיון להתגבר על ההתנגדויות ערך הצעת חוק משלו.

המשותף לשלוש הצעות החוק (אלקין, שקד ושותפיה, נתניהו)
  • ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי
  • ישראל מחויבת לשמור על המורשת היהודית, בין היתר על יד כך שלוח השנה העברי ישמש כלוח השנה הרשמי במדינה והמשפט העברי ישמש כמקור השראה לכנסת ולבתי המשפט
  • תינתן הזכות ליהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות
  • יישמר חופש הביטוי הדתי והתרבותי לכל אזרח
  • המדינה תמשיך לשמור על המקומות הקדושים לדתות השונות בישראל
הבדלים
  • הצעת אלקין לא מתייחסת לשמירה על זכויותיהם האישיות של כלל אזרחי המדינה
  • רק הצעת אלקין מגדירה את העברית כשפה רשמית במדינה
  • בהצעת שקד ושותפיה אין סעיף המדבר על כך שבכל מוסדות הלימוד בהם לומדים יהודים ילמדו את ההיסטוריה של עם ישראל, את מורשתו ואת המסורת, שתי ההצעות האחרות כוללות התייחסות לסעיף זה

בעקבות הדיון בממשלה הוגשו לכנסת הצעות חוק פרטיות לחוקי יסוד חלופיים:

טרם הבאת הצעה כלשהי (כולל זו שאושרה בממשלה) לקריאה טרומית התפזרה הכנסת.

בכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

בשנת 2017 שבה ועדת השרים לענייני חקיקה לעסוק בגרסה מרוככת של הצעת החוק שהגיש חבר הכנסת אבי דיכטר מהליכוד, ובמאי 2017 החליטה לקדמה תוך הכנסת שינויים בה לפי דרישת מפלגת "כולנו". בהחלטה נקבע דיון בסעיפים השנויים במחלוקת, כדי להגיע בתוך חודשיים לנוסח מוסכם על כל סיעות הקואליציה של הצעת חוק ממשלתית.[13][14] לפי הנוסח שהוגש לוועדה, מדינת ישראל היא "הבית הלאומי של העם היהודי", "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" והשפה הערבית בישראל תהיה "בעלת מעמד מיוחד" - ולא שפה רשמית.[14] ב-10 במאי 2017 עברה הצעת החוק בקריאה טרומית בכנסת.[15]

ביולי 2017 הוקמה בכנסת ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ אמיר אוחנה, לשם הכנתה של הצעת החוק לקריאה ראשונה.[16] ב-1 במאי 2018 אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה.[17] ביולי 2018, לקראת העלתו להצבעה בוועדה, התגלעה מחלוקת על סעיף 7ב' המאפשר לכל קהילה דתית להקים יישוב נפרד לבני דתה. סעיף זה עורר התנגדות מצד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ונשיא המדינה ראובן ריבלין, בטענה שהוא בעצם מכשיר גזענות ואפליה נגד ערביי ישראל, ושמטרתו להתיר הקמת יישובים ליהודים בלבד. בליכוד רצו לבטל את הסעיף כדי לרכך את החוק אך בבית היהודי ובארגוני ימין התנגדו. ב-15 ביולי הושגה פשרה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליושב ראש הבית היהודי נפתלי בנט בה נוסח סעיף 7ב' באופן הבא: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".[18] בעקבות הפשרה והנוסח המרוכך הסיר היועץ המשפטי לממשלה את התנגדותו לחוק.[19][20]

נוסח הצעות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת החוק של חברי הכנסת שקד, לוין ואילטוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי,[7] שאותה הציעו חברי הכנסת איילת שקד, יריב לוין ורוברט אילטוב, קובעת, בסעיף 1 שלה:

(א) מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על-פי מורשתו התרבותית וההיסטורית.
(ב) הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי.
(ג) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי ומקום כינונה של מדינת ישראל.

סעיף 3 עוסק באופיה של המדינה וקובע:

(א) מדינת ישראל תהא בעלת משטר דמוקרטי.
(ב) ישראל תהא מושתתת על יסודות החרות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ומחויבת לזכויותיהם האישיות של כלל אזרחיה כמפורט בכל חוק יסוד.

המשך ההצעה מקנה מעמד של חוק יסוד לנושאים אחדים שעוגנו קודם לכן בחוקים שונים, ובכלל זה חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, חוק השבות, חוק יום העצמאות, חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק יסודות המשפט וחוק השמירה על המקומות הקדושים. עוד כוללת ההצעה סעיפים העוסקים בקביעת הלוח העברי כלוח הרשמי של המדינה, בקיבוץ גלויות ובעזרה לבני העם היהודי הנתונים בצרה.

סעיף 8 קובע כי "המדינה תפעל לשימור ולהנחלת המורשת והמסורת התרבותית וההיסטורית של העם היהודי ולטיפוחה בארץ ובתפוצות". סעיף 9 משלים זאת וקובע כי "המדינה תפעל לאפשר לכל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו".

בדומה לאחדים מחוקי היסוד האחרים נכללת בהצעה פסקת הגבלה, וסעיף המשריין חוק יסוד זה, כך שניתן לשנותו רק בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.

הצעת החוק המקורית של דיכטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת החוק הממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח הצעת החוק שאושרה בוועדה המיוחדת לחוק הלאום, לקריאה שנייה ושלישית.

הפולמוס סביב הצעת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת, עיקר התמיכה בהצעת החוק באה ממפלגות הימין, ועיקר ההתנגדות לו באה ממפלגות השמאל, הרואות בו חוק שיש בו "דמוקרטיה ליהודים בלבד, בלי ערבים."[21] עם זאת, גם במחנה הימין היו דעות שונות באשר לתכולתו של החוק, ויש אף ששללו אותו כליל. הדיון בהצעת החוק חרג מתחומיה של הכנסת.

נימוקים בעד החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדברי ההסבר להצעת החוק שהובאה לאישור הממשלה, נאמר

"נחיצותו של חוק-יסוד: ישראל – זהות המדינה, כמדינת הלאום של העם היהודי – מקבלת משנה תוקף, במיוחד בזמנים בהם יש המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו, ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. עיגון אופייה היהודי של מדינת ישראל בחוק-יסוד, יאפשר להגיע בעתיד להסכמה רחבה בכינונה של חוקה שלמה ומקיפה"[7]

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בישיבת הממשלה בה נידונו הצעות החוק:

"במדינת ישראל יש שוויון זכויות אישי לכל אזרח, אבל זכויות לאום יש רק לעם היהודי. דגל, המנון, הזכות של כל יהודי לעלות לארץ - אלה מוקנים רק לעמנו במדינתו האחת והיחידה. יש כאלה שרוצים שהדמוקרטית תגבר על היהודית ויש כאלה שרוצים שהיהודית תגבר על הדמוקרטית. בעקרונות החוק שאני מציג שני הערכים האלה שווים ויש להתחשב בהם במידה שווה. אותם עקרונות מופיעים במגילת העצמאות. אני לא מבין גם את אלה שקוראים לשתי מדינות לשני עמים ובה בעת מתנגדים לעגן זאת בחוק. הם ששים להכיר במדינת לאום פלסטינית ומתנגדים בתוקף למדינת לאום יהודית."[22]

ד"ר אביעד בקשי מהמכון לאסטרטגיה ציונית נימק את הצורך המשפטי בחוק היסוד: "בעשרים השנים האחרונות חלה שחיקה דרמטית במשקל שמעניק בית המשפט העליון לזהותה היהודית של ישראל. אחד הגורמים המרכזיים למציאות החוקתית בישראל כיום הוא המחסור בעיגון חוקתי לאופייה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הצעת חוק היסוד הולמת את המסורת המקובלת של המשפט הישראלי ובה בעת יש בה צורך משפטי מעשי בשל סטייה ממסורת זו בפסיקת בית המשפט בעשרים השנים האחרונות."[23] לכך הוסיפו ד"ר בקשי ופרופ' גדעון ספיר מפורום קהלת כי ראוי להכיר בזכותם של אזרחי ישראל היהודים למדינת לאום כזכות חוקתית.[24] בכנס שקיים פורום קהלת ב-23 בפברואר 2014 בנושא "זהותה של ישראל כמדינת לאום של העם היהודי-לקראת עיגון חוקתי?" ציינה ח"כ לשעבר ד"ר עינת וילף כי החוק יסייע לקשר עם יהדות התפוצות ויעגן את המחויבות של מדינת ישראל לעם היהודי כולו.[25]

פורום קהלת, השואף לדבריו "לעגן את זכותו של העם היהודי למדינה עצמאית בארץ ישראל בחוק ובמדיניות של מדינת ישראל", תמך בהצעת החוק. ד"ר עמיחי מגן, חבר הפורום, הסביר כי למדינת ישראל יש אינטרס ביחסיה עם העולם לעגן את היותה מדינת לאום. מבחינת הנוהג הבינלאומי והמשפט הבינלאומי רשאית כל מדינה להגדיר את עצמה ואת מהותה, במיוחד כשהמהות הזו מוגדרת באמצעות נבחרי הציבור בהליך דמוקרטי ובמוסדות נבחרים.[26]

נימוק נוסף בעד החוק מציין כי "בהיעדר חוק-יסוד המקנה מעמד חוקתי לערכיה של ישראל כמדינה יהודית ולמרכיבי הזהות היהודית שלה, כפי שזכו לכך הערכים הדמוקרטיים וערכי זכויות אדם, ישראל מתבססת על מערכת ערכים חוקתית לא סימטרית"[27]

שר הכלכלה דאז וראש הבית היהודי נפתלי בנט הסביר שהחוק יעגן את אופיה היהודי של מדינת ישראל בחוק יסוד ובכך יאלץ את בג"ץ לקחת בחשבון עובדה זו בפסיקותיו. לדבריו: "חוק הלאום שדרשנו בהסכם הקואליציוני איתנו יציל את תושבי דרום תל אביב מהמסתננים. כשבפעם הבאה יובא חוק לעצירת המסתננים לבג"ץ, בג"ץ יצטרך גם להכניס לשיקוליו שישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי. ולא רק את כבוד האדם וחרותו. זאת בשורה חשובה לתושבי דרום תל אביב ולמדינת ישראל כולה."[28]

ב-12 ביולי 2018 נימק נתניהו את חשיבות החוק והבהיר שהוא לא פוגע בזכויות אלא מעגן זכויות:

"בדמוקרטיה הישראלית נמשיך להבטיח את זכויות הפרט והקבוצה, אלה ימשיכו להיות מובטחות, אבל זכויות יש גם לרוב, והרוב מכריע. הרוב המכריע בעם רוצה להבטיח את אופיה היהודי של מדינתנו לדורות. השילוב הזה של זכות הלאום וזכויות הפרט, השילוב הזה הוא המשמעות של המילים "מדינה יהודית ודמוקרטית", וז'בוטינסקי ללא ספק האמין בעיקרון הזה, קידש אותו, נלחם עבורו, ואנחנו ממשיכים אותו".[29]

נימוקים נגד החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוות דעת שהגישו לוועדת השרים לענייני חקיקה ציינו עו"ד עמיר פוקס ופרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה כי "אנו מתנגדים להצעת החוק שבנדון. זאת, אף על פי שאנו מסכימים, כמובן מאליו, לכך שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. זוהי הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין, בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה - יהודית ודמוקרטית." בהמשך דבריהם הם מנו שלל סיבות להתנגדותם להצעת החוק.[30]

שני חוקרים ממולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה הביעו התנגדות להצעת החוק. פרופ' אלון הראל סובר כי הצעת חוק הלאום פסולה לא רק כי היא פוגעת בלא-יהודים, אלא גם משום שהיא פוגעת בעם היהודי ובמורשת היהודית עצמה שיהפכו לכלי פוליטי בידיה של קבוצה יהודית אחת.[31] ד"ר נעמי זוסמן טענה שהצעת החוק היא "ניסיון מסוכן לשכתוב מגילת העצמאות ולהחלפת חזונם האזרחי של מקימי המדינה בחזון סקטוריאלי שחותר תחת ערכי הציונות ומטרותיה".[32]

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין התנגד לתוכנה של הצעת החוק. אף שציין כי אין פסול ברצון להגדיר בחוק יסוד את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, הוסיף: "יש בהסדרים המסוימים המוצעים בהצעות החוק כדי לשנות שינוי של ממש את עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת, ולרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה".[33]

השר לשעבר משה ארנס תיאר את החוק המוצע כמיותר ומזיק.[34]

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ביקר גם הוא חוק זה והעלה סדרה של שאלות רטוריות: "האם אין בעצם קידומה של הצעה זאת משום הטלת ספק בהצלחתו של המפעל הציוני הכביר שזכינו כולנו לחיות בו? האם הצעה זאת אינה למעשה דוחפת ומעודדת אותנו, לחפש סתירה בין אופייה היהודי של מדינת ישראל לאופייה הדמוקרטי? האם בכך, הצעת החוק הזאת, לא משחקת לידי המבקשים להשמיצנו?"[35]

לדברי ההיסטוריון דימיטרי שומסקי, זאב ז'בוטינסקי אמר בעדותו בשנת 1937 בפני ועדת פיל: "אינני סבור שחוקתה של איזו מדינה תכיל סעיפים מיוחדים המבטיחים את אופייה ה'לאומי' ... סבורני, כי סימן טוב הוא לחוקה אם נמעט למצוא בה סעיפים כאלה".[36]

חוקר המשפט, פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, טען כי סעיף המשפט העברי בחוק מהווה הדתה של שיטת המשפט בישראל.[37]

חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו איתי פנקס-ארד טען כי החוק "פותח פתח ברור ומסוכן לאפליה";[38] ח"כ תמר זנדברג טענה כי החוק "גזעני ומיותר".[38]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מורן אזולאי, דיכטר מציע: חוק יסוד מדינת הלאום של העם היהודי, באתר ynet, 3 באוגוסט 2011
  2. ^ הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי - הצעת דיכטר ואלקין, באתר של משרד המשפטים
    הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי
  3. ^ יהונתן ליס, הליכוד והבית היהודי יקדמו את "חוק הלאום" הגנוז, באתר הארץ, 15 במרץ 2013
  4. ^ הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות והמדינה היהודית דמוקרטית, באתר הכנסת
    אריק בנדר, ח"כ קלדרון מציגה: חוק יסוד מגילת העצמאות, באתר nrg‏, 25 ביוני 2013
  5. ^ יהונתן ליס, חוק מדינת הלאום של אלקין יובא לאישור הממשלה ביום ראשון, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2014
  6. ^ יהונתן ליס, חוק הלאום של הליכוד והבית היהודי: ארץ ישראל היא מולדת העם היהודי בלבד, באתר הארץ, 25 ביוני 2013
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי - הצעת שקד, לוין ואילטוב, באתר של משרד המשפטים
  8. ^ חדשות 2, ‏הבוקר: חוקי הלאום יובאו להצבעת השרים, באתר ‏mako‏‏, ‏23 בנובמבר 2014‏
  9. ^ חזקי עזרא, חוק הלאום אושר בממשלה, באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2014
  10. ^ הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל, באתר הכנסת, 24 בנובמבר 2014
  11. ^ הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינה דמוקרטית ושוויונית, באתר הכנסת, 1 בדצמבר 2014
  12. ^ הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל, באתר הכנסת, 1 בדצמבר 2014
  13. ^ יקי אדמקר‏, ועדת השרים אישרה את "חוק הלאום" השנוי במחלוקת, באתר וואלה! NEWS‏, 7 במאי 2017.
  14. ^ 14.0 14.1 יהונתן ליס, השרים אישרו את חוק הלאום, אך בתוך חודשיים יוצג נוסח חדש, באתר הארץ, 7 במאי 2017.
  15. ^ מורן אזולאי, חוק הלאום עבר בקריאה טרומית בכנסת, זועבי וזחאלקה הורחקו מהמליאה, באתר ynet, 10 במאי 2017.
  16. ^ שירית אביטן כהן, קיש הודח: אוחנה יעמוד בראש הוועדה לעניין חוק הלאום, באתר nrg
  17. ^ שחר חי, חוק הלאום עבר בכנסת בקריאה ראשונה, באתר ynet, 1 במאי 2018.
  18. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, נתניהו ובנט הגיעו להסכמה על חוק הלאום: התיישבות יהודית - ערך לאומי, באתר וואלה! NEWS‏, 15 ביולי 2018.
  19. ^ אבישי גרינצייג, יניר קוזין, אריק בנדר, ‏היועמ"ש הסיר את התנגדותו: הושגה הסכמה על חוק הלאום, באתר מעריב השבוע, 15 ביולי 2018.
  20. ^ יקי אדמקר‏, לאחר הסכמות בנט ונתניהו: חוק הלאום יאושר בוועדה המשותפת בכנסת, באתר וואלה! NEWS‏, 16 ביולי 2018
  21. ^ יעל פרידסון, הפגנה נגד חוק הלאום: "רה"מ מוביל למלחמת דת", באתר nrg‏, 29 בנובמבר 2014
  22. ^ דברי ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, באתר של משרד ראש הממשלה, 23 בנובמבר 2014
  23. ^ אביעד בקשי, חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום- הצורך המשפטי, ינואר 2013
  24. ^ גדעון ספיר ואביעד בקשי, בזכות הזכות למדינת לאום – על חסרונו של השיקול הלאומי בפסקי־הדין בעניין חוק האזרחות והכניסה לישראל, הוראת שעה, ‏התשס"ג-2003
  25. ^ ד"ר עינת וילף, סרטונים זהותה של ישראל כמדינת לאום, בכנס בפורום קהלת באתר יוטיוב
  26. ^ ד"ר עמיחי מגן, סרטונים זהותה של ישראל כמדינת לאום, בכנס בפורום קהלת באתר יוטיוב
  27. ^ שאולי שארף, בשבחי חוק הלאום - חוסר האיזון בעיגון מעמדם של ערכי היסוד, אתר JOKOPOST.COM
  28. ^ דנה סומברג, אריק בנדר, ‏אושר חוק הלאום; תוטל משמעת קואליציונית בהצבעה בכנסת, באתר מעריב השבוע, 23 בנובמבר 2014
  29. ^ ענבר טויזר ומורן אזולאי, נתניהו על חוק הלאום: "זכויות יש גם לרוב, והרוב מכריע", באתר ynet, 12 ביולי 2018.
  30. ^ עמיר פוקס ומרדכי קרמניצר, הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏2 במאי 2014
    עמיר פוקס, התכלית האמיתית בחוק הלאום, באתר הארץ, 23 ביולי 2017
  31. ^ פרופ' אלון הראל, מדוע הצעת חוק הלאום פוגעת דווקא ביהדות?, אתר מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, ‏26 באוגוסט 2013
  32. ^ נעמי זוסמן, "נייר עמדה: חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי", אתר מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, ‏25 ביוני 2013
  33. ^ עדו בן פורת, ויינשטיין מנסה לבלום את חוק הלאום, באתר ערוץ 7, 22 בנובמבר 2014
    יהונתן ליס, וינשטיין נגד הצבעה על חוקי הלאום: לא ראוי לתמוך בהצעות המרדדות את הדמוקרטיה, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2014
  34. ^ משה ארנסחוק הלאום: מיותר ומזיק, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2014
  35. ^ אביאל מגנזי, ריבלין נגד חוק הלאום: "לא יחזק את אופייה היהודי של מדינת ישראל", באתר ynet, 26 בנובמבר 2014
  36. ^ דימיטרי שומסקיחוק הלאום ראוי לפח האשפה של הציונות, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2014
  37. ^ אוריאל פרוקצ'יהיום הכיפורים של המשפט הישראלי, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2017
  38. ^ 38.0 38.1 איתי בלומנטל, חשש בקהילה הגאה מחוק הלאום: "מאפשר אפליה בפועל", באתר ynet, 10 ביולי 2018