הקבינט של דנמרק
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
|
| תחום שיפוט |
ממלכת דנמרק |
| משרד אחראי | משרד ראש הממשלה |
| תאריך הקמה | 1848 |
| ראש | ראש ממשלת דנמרק |
| מטה מרכזי | קופנהגן |
|
www | |
הקבינט של דנמרק (בדנית: regering) היא הרשות המבצעת של ממלכת דנמרק, הפועלת במסגרת מונרכיה חוקתית פרלמנטרית. על פי חוקת 1953, הסמכות המבצעת נתונה למלך, אולם בפועל היא מופעלת על ידי ראש הממשלה ושאר השרים. הממשלה מופקדת על ניהול ענייני המדינה, יוזמת חקיקה, מנהלת את מדיניות הפנים והחוץ, ומקיימת את הקשר עם הפולקטינג – הפרלמנט הדני.[1]
השרים ממונים רשמית על ידי המלך. לעיתים הממשלות מכונות בציבור על שם ראש הממשלה או על שם המפלגות המרכיבות אותן. הקבינט במדינה מובל על ידי ראש הממשלה, ומלבדו ישנם עוד כ-25 שרים. הקבינט מורכב בדרך כלל משרים משתי מפלגות או יותר המרכיבות קואליציה. למרות זאת, לאורך השנים פעלו גם ממשלות מיעוט.
חוקת דנמרק קובעת כי המלך ממנה את ראש הממשלה ושאר השרים, אך אלו חייבים להחזיק באמון הפולקטינג. שיטה זו מכונה "פרלמנטריזם שלילי", שכן אין דרישה להצבעת אמון חיובית עם הקמת ממשלה, אלא רק היעדר רוב נגדה. במקרה שבו הפולקטינג מביע אי־אמון בראש הממשלה או בממשלה כולה, על ראש הממשלה להתפטר או להוביל לעריכת בחירות כלליות. בכך מבטאת החוקה את עליונותו של הפרלמנט ואת התלות של הממשלה בהסכמתו.
הרכב הממשלה משתנה בהתאם להחלטות ראש הממשלה, שקובע את מספר המשרדים ואת תחומי סמכותם, בכפוף לאישור פורמלי של המלך. כלל השרים יחדיו מהווים את מועצת המדינה, בראשה יושב המלך, וכן את מועצת השרים – גוף ביצועי בראשות ראש הממשלה, המנהל בפועל את עבודת הממשלה. מועצות אלו מהוות את המסגרת בה נדונות הצעות חוק וצעדי מדיניות מרכזיים, בטרם מובאים לאישור הפולקטינג.
הממשלה מחויבת להגיש את הצעות החקיקה לפרלמנט, שם הן עוברות שלוש קריאות. לאחר אישור הפולקטינג, נדרשת חתימת המלך כדי להעניק להן תוקף חוקי. בפועל, תהליך זה מהווה טקסיות בלבד, והאחריות המעשית לחקיקה מוטלת על השרים. ראש הממשלה נדרש גם להציג מדי שנה בפני הפולקטינג דין וחשבון על מצב המדינה ועל הצעדים המתוכננים לשנה הקרובה, צעד המשקף את אחריותה המתמשכת של הממשלה כלפי נציגי הציבור.
באופן משפטי, אחריותם של השרים כפולה – פוליטית ומשפטית. פוליטית, הם כפופים לאמון הפרלמנט ויכולים להיות מודחים בהצבעת אי־אמון. משפטית, הם עלולים לעמוד לדין בפני בית הדין הגבוה של הממלכה במקרה של ניהול רשלני או בלתי חוקי של תפקידם. לעומת זאת, המלך עצמו חסין מאחריות משפטית, והאחריות על פעולותיו נושאת על ידי השרים שחותמים על החלטותיו.
תחום נוסף המצוי באחריות הממשלה הוא ניהול הקשרים עם גרינלנד ואיי פארו, הנהנים משלטון עצמי רחב היקף במסגרת "אחדות הממלכה". האחריות הכוללת לנושא זה מרוכזת במשרד ראש הממשלה, המשמש כגוף מתאם בין הרשויות בקופנהגן לבין הרשויות המקומיות בשני האזורים.
מאז 21 באוגוסט 2019 ראש הממשלה היא מדה פרדריקסן, המובילה ממשלת מיעוט של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.[2] ממשלה זו מסתמכת על מספר מפלגות ליברליות וסוציאליסטית קטנות יותר, והיא ה-78 במניין מאז 1848.
ועדות ממשלתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודת ממשלת דנמרק מתבצעת לא רק במליאת הממשלה, אלא גם במסגרת מספר ועדות מרכזיות, שמטרתן לייעל את קבלת ההחלטות ולתאם בין משרדי הממשלה השונים.[3][4]
ועדת התיאום (Koordinationsudvalget)
ועדה זו נחשבת לאחת החשובות במבנה הממשלה. היא עוסקת בתיאום הסוגיות הפוליטיות המרכזיות שאינן נידונות במסגרת ועדת התקציב. בראש הוועדה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים בכירים, בהם שר האוצר ושרים נוספים על פי הצורך. בממשלות קואליציוניות כוללת הוועדה גם את מנהיגי המפלגות השותפות בקואליציה. בכך מהווה הוועדה את גוף ההנהגה הפוליטי העליון של הממשלה.
- ראש הממשלה (יו"ר)
- סגן ראש הממשלה ושר הביטחון
- שר החוץ
- שר האוצר
- שר הפנים והבריאות
- שר המשפטים
- שרהתרבות
- שר הכלכלה
ועדת התקציב (Økonomiudvalget)
ועדה זו מטפלת בתיאום הכלכלי של הממשלה ובקביעת מסגרות התקציב. היא פועלת תחת הנהגתו של שר האוצר, ומשמשת זירה מרכזית לדיון במדיניות כלכלית ובקרה על ההוצאות הממשלתיות. בוועדה חברים גם שרים נוספים שתפקידיהם נוגעים ישירות לנושאי כלכלה ופיתוח.
חברי הוועדה:
- שר האוצר (יו"ר)
- שר הפנים והבריאות
- שר המשפטים
- שר התרבות
- שר הכלכלה
- שר העסקים והתעשייה
- שר החינוך והמחקר
- שר האזורים העירוניים והכפריים
- שר הכנסיות
- שר שיתוף הפעולה הנורדי
ועדת הנהגת הממשלה (Udvalget for Regeringsledelse)
ועדה זו הוקמה בשנת 2022 והיא החדשה מבין הוועדות המרכזיות. תפקידה להוות פורום תיאום פנימי להנהגת הממשלה ולסייע בפתרון מחלוקות בתוך הקואליציה. בראשה עומד ראש הממשלה, ולצידו משתתפים סגן ראש הממשלה, שר החוץ או שר הביטחון, שר האוצר ושר הכספים.
באמצעות ועדות אלו מתבצעת עבודת התיאום המורכבת הנדרשת בממשלות קואליציוניות, והן מהוות מנגנון מרכזי להבטחת יציבות שלטונית וליישום מדיניות מוסכמת.
ועדת ביטחון ממשלתית (Sikkerhedsudvalget)
ועדה זו היא גוף מרכזי בהתמודדות הממשלה עם סוגיות ביטחוניות, הן פנים והן אליהן חיצוניות. הוועדה הוקמה בשנת 1964 ומטפלת באופן שוטף ובעיקרי בעניינים שדורשים החלטות פוליטיות רגישות, כגון מודיעין, טרור וביטחון לאומי. בין חברי הוועדה נמנים נציגים בכירים מהנהגת הממשלה:
- ראש הממשלה (יו"ר)
- סגן ראש הממשלה ושר הביטחון
- שר החוץ שר
- המשפטים
- שר הביטחון הציבורי וההיערכות לחירום
ועדת המינויים (Ansættelsesudvalget)
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוסקת בתיקים הנוגעים למינוי בכירים מסוימים בממשל המדינה ויועצים מיוחדים, וכן במינויים למועצות, ועדות וועדות, וכן בתפקידים בינלאומיים. הוועדה עוסקת גם בתיקים הנוגעים למינוי חברים לוועדות, ועדות וכו' שאינן קבועות, וכן בתיקים הנוגעים לשינויים ארגוניים משמעותיים בממשל המדינה.
חברי הוועדה:
- ראש הממשלה (יו"ר)
- סגן ראש הממשלה ושר הביטחון
- שר החוץ
- שר האוצר
- שר הכלכלה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הקבינט של דנמרק (בדנית)
הקבינט של דנמרק, ברשת החברתית X (טוויטר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Section 14". Constitution of Denmark. ICL.
- ↑ "Danmarks nye regering er nu på plads: Se hele Mette Frederiksens ministerhold her".
- ↑ regeringen i Danmark, Lex, 2024-10-03 (בדנית)
- ↑ Regeringsudvalg, stm.dk, 2023-10-23 (בדנית)