הקואליציה הארצית להעסקה ישירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל הקואליציה הארצית להעסקה ישירה.

הקואליציה הארצית להעסקה ישירה היא התארגנות קואליציונית לא מפלגתית, של ארגוני חברה אזרחית, עובדי קבלן ופעילים חברתיים, אשר שמה לה כמטרה לקדם העסקה ישירה של עובדים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי בישראל תוך התמקדות בעוולות הנגרמות לציבור עובדי הקבלן בישראל ולחברה הישראלית. הקואליציה מלווה עובדי קבלן, מקנה להם את כלים הנדרשים לקידום העסקה ישירה וכן מעוררת מודעות ציבורית באמצעות כלים הסברתיים ושינוי מדיניות באמצעות לובי וחקיקה.

רקע להקמת הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקואליציה הוקמה בשנת 2010 על ידי העובדת הסוציאלית אורנה עמוס (פעילה חברתית ומרצה בתחום זה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב), אשר בעקבות מעורבותה החברתית זיהתה בעיה של ניצול עובדות קבלן באוניברסיטה והחלה יחד עמן במאבק לשם התאגדותן. בעקבות אותה פעילות הוקמה הקואליציה הארצית שצירפה אליה ארגונים נוספים. לאור התרחבותה ובמסגרת פעילותה מקדמת הקואליציה עובדי קבלן ממגוון רחב מאוד של תחומי עיסוק ובין היתר מתחומי העבודה הסוציאלית, הניקיון, האבטחה, ההוראה, המחשוב, ההנדסה ועוד.

הנושאים שהקואליציה מקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקואליציה מתייחסת לכלל הסוגיות הקשורות למעמדם של עובדי הקבלן בישראל בשאיפה לצמצם את התופעה עד כדי מיגורה המוחלט. תפיסת עולמה של הקואליציה גורסת כי העסקה קבלנית פוגעת הן בעובדים, שרובם סובלים מאפליה ומניצול חמור ואינם זוכים לקבל את מלוא הזכויות שמוקנות לעובד על פי חוק, והן במקומות העבודה בהם הם עובדים בפועל, כאשר המרוויחים היחידים הם למעשה חברות הקבלן וקבלני כוח האדם.
עמדות הקואליציה בנוגע להשפעות חיוביות של העסקה ישירה על העובד ועל המעסיק הן:

קמפיין מחאה נגד תעסוקת עובדי קבלן, מאי 2014.

בנוגע לעובד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקואליציה טוענת כי העסקה קבלנית פוגעת בעובדים, בעיקר משום שתצורת ההעסקה הזו פוגעת באופן ישיר בזכויות בסיסיות המוקנות לכל עובד בישראל. ישנן מספר נקודות עיקריות בהן ניתן לראות את הפגיעה באופן מובהק:

  • פגיעה בשכר ובזכויות מצטברות: העדר שכר בזמן חופשות הלימודים או בחגים, פגיעה בהצטברות הזכויות במעבר בין קבלנים שונים ומניעת פיצויי פיטורים.
  • אי-שוויון בין תנאי השכר של עובדים מן המניין לשכרם של עובדי הקבלן.
  • פגיעה בתחושת השייכות ובתחושת השוויון: אי היותם של עובדי קבלן חלק מהעובדים במוסד גורם להם תחושה של בידוד חברתי, הדרה ואי שוויון.
  • חוסר ביטחון תעסוקתי וקושי לתכנן את העתיד הכלכלי והאישי: המעסיק, עצם ההעסקה והיקפה יכולים להשתנות באופן משמעותי באקראי בכל יום, ובמיוחד במעבר בין מכרזים ובין קבלנים שונים.
  • קושי בהתאגדות בשל יחידות התארגנות קטנות ומפוזרות ושינויים תכופים במעסיק.

בנוגע למעסיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקואליציה טוענת כי כל הטענות בדבר טובת המעסיק והפחתת העלויות הופרכו לאורך השנים, זו מסתמכת על מחקרים שבדקו את הנושא וקבעו כי העסקה ישירה משתלמת יותר למעסיק, בעיקר משום הטעמים הבאים:

  • עלות יותר נמוכה מאחר שנחסכים תשלומים לגורם מתווך. כמו כן, נחסכות עלויות שלא צפוית מראש כתוצאה מאי-עמידה בחוזים או מגורמים נוספים אשר היו נמנעים בהעסקה ישירה. ישנה סכנה של הגררות לסכסוכים כספיים ותהליכים משפטיים ארוכים.
  • מניעת פערים של תרבות ארגונית אשר קיימים בין החברה המעסיקה לבין החברה הקבלנית. פערים אלה יוצרים תקשורת לקויה ותהליכי עבודה לא מסודרים בין הארגון לבין הספק.
  • ישנם מקרים בהם נוצרים ניגודי עניינים בין העסק לבין הקבלן, אלה יוצרים מעמסה על העסק והתפשרות על טכנולוגיה נמוכה ועל כישורי עובדים בסיסיים.
  • תחושת השייכות והמעורבות של עובד בהעסקה ישירה, היא מוחלטת. תחושת שייכות, אחריות ו"גאוות יחידה" מובילים את העובדים לתפוקת עבודה גבוהה יותר.
  • מערכת יקרה ומסורבלת של החלפת קבלן, בכך נוצר מצב שבאותה התקופה השירות במודע אינו עונה על הצפיות.
  • בהעסקה ישירה יכולותיו וכישוריו של העובד מוכרים ובכך ניתן להקנות לו משימות בהתאם לכך ולמקסם את יעילות הארגון.
  • העסקה קבלנית מגדירה את דרישות התפקיד במכרז באופן קשיח וכך נמנעת גמישות מצד המעסיקים. ניתן לדון עם עובד בהעסקה ישירה על תנאי העסקתו ותחומי אחריותו, בעוד שעובד קבלן מוגדר לפי מכרז.
  • פיקוח: חובת הפיקוח על איכות העבודה ועל תשלום הזכויות מוטלת בהכרח על העסק או על הארגון והיא עולה כסף, זמן ולא תמיד פשוטה לאימות.
  • נוצרת תלות בחברות הקבלן, במיוחד במקרים בהם יציבותה של החברה הקבלנית מוטלת בספק.
  • ערכים חברתיים – העסקה ישירה היא הצהרה על ערכים של החברה באשר ליחס מוסרי כלפי העובדים כבני אדם, דבר זה מקרין גם כלפי העובדים וגם מתייג את החברה כלפי חוץ כארגון בעל ערכים.

פעילות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקואליציה מקדמת פעילויות בשלוש זירות מרכזיות:

  • שינוי מדיניות ושינוי חקיקה, באמצעות יצירת קבוצת תמיכה קבועה של חברי כנסת מסיעות שונות התומכים במאבק, יצירת לובי והעלאת הסוגיה בוועדות הכנסת.
  • אקטיביזם וסיוע לעובדי קבלן בקידום העסקה ישירה, באמצעות הקמת קבוצות מנהיגות של עובדי קבלן, וכן באמצעות קידום שיתוף הפעולה בין ארגונים החברים בקואליציה. (כולל פרויקט מיפוי שנעשה במסגרת זו[1]).
  • הסברה בקרב הציבור - העלאת הסוגיה לאמצעי תקשורת ורשתות חברתיות, פרסום קמפיינים כולל תערוכת תצלומים[2] של עובדי קבלן.

הארגונים החברים בקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקואליציה כוללת מעל 30 ארגונים ועסקים התומכים בנושא ושהם אינם מעסיקים עובדי קבלן ואינם מפלגות. כמו כן, שותפים בה פעילים חברתיים ועובדי קבלן והיא ממומנת על ידי הקרן החדשה לישראל, תרומות של אזרחים באמצעות מימון המונים[3] וכן תרומות של ארגונים החברים בה.

מבין הארגונים החברים בקואליציה: אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב | אגודת הסטודנטיות והסטודנטים סמינר הקיבוצים | אגודת הסטודנטים של המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט | איתך-מעכי - משפטניות למען צדק חברתי | אנו - עושים שינוי | ארגון הורים למערכת החינוך בירושלים | ארגון המרצים מן החוץ במכללות | ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב | ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת תל אביב | ארגון העובדים מען | דיזנגוף סנטר[4][5] | האגודה לזכויות האזרח בישראל | המטה להעסקה הוגנת של מורים ומורות | המשמר החברתי | הפורום לקידום העסקה ישירה באוניברסיטת ת"א | הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר | הקול העולה טבקה - משפט וצדק לעולי אתיופיה | התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל | כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי | כנסת פתוחה | עובדות ועובדי קבלן והנהגות של עובדות ועובדי קבלן | עוס"ים שינוי - סטודנטים למען עתיד העבודה הסוציאלית ושירותי הרווחה בישראל | עמותת מורשתנו - הצהרה דמוקרטית | עתידנו | קו לעובד | שדולת הנשים בישראל | שתי"ל - מיסודה של הקרן החדשה לישראל | תא עמותא, איגוד העובדים הסוציאליים בהסתדרות | תבל בצדק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרויקט המיפוי
  2. ^ נועה הרשקוביץ‏, הפנים האמיתיות של עובדי הקבלן. צפו בתמונות, באתר וואלה! NEWS‏, 04 באוקטובר 2013
  3. ^ כן לעבודה - לא לעבדות!, קמפיין למימון המונים באתר הדסטארט.
  4. ^ תומר ורון, פורבס‏, מנהל דיזנגוף סנטר: "קניון זה בלוף", באתר וואלה! NEWS‏, 15 בדצמבר 2013
  5. ^ משרד החוץ: מסיבת חנוכה - לא לעובדי הקבלן, ראיון עם מנכ"ל דיזנגוף סנטר אלון פילץ, מתוך אתר YouTube, פורסם ב-28.12.2015