הקוטב הדרומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקומו הסמלי של הקוטב הדרומי. דגלי המדינות שחתמו על ההסכם האנטארקטי מסודרים סביבו. ברקע ניתן לראות את הכיפה הישנה של תחנת הקוטב. הכיפה זזה מהמקום המדויק של הקוטב הדרומי בשל תזוזת מדף הקרח שעליו היא יושבת.

הקוטב הדרומי הוא הנקודה הדרומית ביותר בכדור הארץ על פי שיטות אחדות.

הקוטב הגאוגרפי הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוטב הגאוגרפי הדרומי הוא הנקודה שבה ציר סיבוב כדור הארץ חותך את פני האדמה. זוהי הנקודה אליה מתייחסים כאשר מזכירים את הקוטב הדרומי ללא פירוט נוסף.

האנשים הראשונים שהגיעו לקוטב הדרומי היו רואלד אמונדסן והמשלחת שלו ב-14 בדצמבר 1911. מתחרהו הראשי של אמונדסן, רוברט פלקון סקוט הגיע לקוטב 35 יום מאוחר יותר. בדרכם חזרה מתו סקוט וארבעת אנשי צוותו מרעב וקור קיצוני. אחריהם ביקרה בקוטב משלחת בראשות הילארי ואחר כך משלחת של פוקס. מאז היו מסעות רבים לקוטב הדרומי. האדמירל האמריקאי ריצ'רד בירד הפך ב-29 בנובמבר 1929 לאדם הראשון שטס מעל הקוטב הדרומי.

באזור הקוטב הדרומי נמצאת תחנה המאוישת באופן קבוע על ידי חוקרים ואנשי תחזוקה. התחנה הנקראת על שם אמונדסן וסקוט הוקמה ב-1958 שנקראה השנה הגאופיזית הבינלאומית (ראו התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט).

כיום, יבשת אנטארקטיקה נמצאת מעל הקוטב הדרומי, אולם זה לא היה כך לאורך כל ההיסטוריה של כדור הארץ, בשל נדידת היבשות. ההיטל של הקוטב הדרומי הגאוגרפי לתוך השמיים מגדיר את הקוטב השמיימי.

הקוטב המגנטי הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הקוטב המגנטי הדרומי בשנים 1945-2000, על רקע קו החוף של אנטארקטיקה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השדה המגנטי של כדור הארץ

הקוטב המגנטי הדרומי הוא הנקודה הקרובה ביותר לקוטב הגאוגרפי הדרומי, שבה השדה המגנטי בגובה פני הקרקע הינו אנכי לפני כדור הארץ. מצפן טיפוסי שיכול לנוע אך ורק במישור המאוזן - למעשה לא יפעל, ולכן יצביע על כיוון אקראי.

הקוטב המגנטי הדרומי נע לאורך השנים בכיוון צפון-צפון-מערב. בשנת 2005 נמצא הקוטב הקוטב המגנטי הדרומי ב-64.5° דרום 137.9° מזרח, ובשנת 2010 נמצא ב-64.4° דרום 137.4° מזרח.

הקוטב הגאומגנטי הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוטב הגאומגנטי הדרומי הוא הנקודה הקרובה ביותר לקוטב הגאוגרפי הדרומי, בה הציר של הדיפול המגנטי (ציר הדו-קוטביות) של כדור הארץ - "חותך" את פני כדור הארץ. זווית השדה המגנטי איננה ‎90°‏ בדיוק כי הדו-קוטביות בשדה המגנטי של כדור הארץ איננה "מושלמת" וקיימת חוסר סימטריות. אם כדור הארץ היה מגנט דו-קוטבי מושלם - הקטבים המגנטיים היו חופפים את הקטבים הגאומגנטיים.

מבחינה פיזיקלית, הקוטב המגנטי/הגאומגנטי הדרומי של כדור הארץ - הוא למעשה קוטב מגנטי צפוני, ולהפך. הקוטב הדרומי של כל מגנט נמשך לקוטב הצפוני של מגנטים אחרים, כך גם הקוטב הדרומי של מגנט מרחף (כמו, למשל, במצפן) יצביע לכיוון הקוטב דרומי הגאומגנטי (שהוא כאמור מגנט צפוני).

המיקום המדויק של הקטבים המגנטיים והגאומגנטיים - הן בצפון והן בדרום - משתנה באופן הדרגתי. בשנת 2005 נמצא הקוטב הגאומגנטי הדרומי ב-79.8° דרום 108.2° מזרח, ובשנת 2010 הוא צפוי להמצא ב-80.0° דרום 108.0° מזרח.

ב-16 בינואר 1909 משלחת בראשות ארנסט שקלטון מצאה את הקוטב הדרומי המגנטי.

הקוטב הדרומי הלא-נגיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצא ב-85°50' דרום, 65°47' מזרח, בשטחה של היבשת האנטארקטית. זו הנקודה הרחוקה ביותר מהים הדרומי. משלחת סובייטית הגיעה אליו לראשונה בשנת 1957. הם הקימו שם את תחנת סובטצקייה (Sovetskaya) ואיישו אותה במהלך הקיץ הדרומי של 1957 - 1958.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]