הקומונה במגדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקומונה במגדל הייתה מושבה שיתופית בארץ ישראל, אשר הוקמה בשנת 1912 על ידי יוסף טרומפלדור וששה מחבריו. לאחר כשנה התפרקה הקומונה עקב דרישות קשוחות שהופנו מצד טרומפלדור כלפי חבריו וכלפיו-עצמו.[1]

ראשיתה של חוות מגדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1906, כת קתולית גרמנית החליטה לרכוש כ-6000 דונם מאדמות מג'דל הערבית על מנת לשחזר אתרים נוצריים שהתקיימו בעבר באזור, ולחדש את ההתיישבות הנוצרית שם. ואולם, האקלים הקשה ששרר במקום לא אפשרו לחברי הכת לממש את תוכניותיהם, והם נאלצו למכור את השטחים שרכשו. השטחים נמכרו לקבוצה ציונית גרמנית, אשר מנתה 12 אנשים, שבראשם ד"ר יחיאל צ'לנוב מרוסיה ופרופ' אוטו ורבורג מגרמניה. ביחד הם הקימו את "חברת טבריה אדמות ונטיעות", ובנו חווה חקלאית לצורך הכשרת יהודים לעבודה חקלאית. הנהלת החווה נמסרה למשה גליקין, ציוני מסור אשר הרצל כינה אותו ביומנו "גליקין הפיקח". משה גליקין היה זה שהעניק לחווה את השם הישן מגדל.

בשנת 1909 החלו להכשיר את הדרך לעגלות שינועו מטבריה למגדל, ולהכין את השטח לעיבוד חקלאי. במקום נבנתה חווה החקלאית, אשר השקיפה אל הכנרת והייתה מוקפת חומה ובתי מגורים. שנתיים לאחר מכן הפכה חוות מגדל למקום העבודה החשוב ביותר לפועלים חקלאים בגליל. בחווה זאת עבדו צבי חומסקי, א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, זלמר שזר ועוד. בנוסף, בחווה נעשו ניסיונות לגדל כותנה, בננות וירקות, ניטעו פרדסים וכרמי זיתים והוקמה רפת לחלב ותוצרתו.

כשנה מעת הקמת החווה, משה גליקין הפסיק לעמוד בראשה עקב סכסוכיו עם הפועלים.

הקמת הקומונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל נבחרה כמקום ראשוני בישראל לקומונה להכשרה חקלאית ולגיבוש חיי חברה. הוגה הרעיון היה יוסף טרומפלדור, שהקדיש שנים רבות מחייו לשכלול רעיונות להקמת יישובים שיתופיים על פי עקרונות סוציאליסטיים בארץ ישראל.[1]

בשנת 1912, לאחר סיום לימודיו, טרומפלדור וששה סטודנטים מחבריו הגיעו לחוות מגדל, ושם קיבלו מגליקין, מנהל החווה[דרושה הבהרה], הסכמה להקמת קבוצה אוטונומית-למחצה במקום. מטרתם הייתה ללמוד בחווה עבודה חקלאית כדי לצאת בהמשך להתיישבות שיתופית על אדמה משלהם. הרעיון היה להקים בהמשך, ללא כל תמיכה או עזרה ממוסדות חיצוניים, "מושבה קומוניסטית", שבה העבודה והרכוש משותפים.

טרומפלדור וששת חבריו הצליחו להקים את "הקומונה המגדלאית", אך לאחר כשנה התפרקה הקומונה עקב סכסוך עם טרומפלדור[2]

לאחר פירוק הקומונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פירוק הקומונה, המשיכה מגדל להתנהל כמושבה חקלאית. הייתה זו מושבה קטנה שבה חקלאים מעטים, ושלא זכתה לתמיכה לאומית כלשהי. למרות המצב גילו התושבים נחישות והקימו ועד מושבה שפעל למען הקמת בית ספר, גן ילדים, בית כנסת, ברכת מים, שירותי שמירה וכו'. כמו כן הוקמה במקום אגודה חקלאית. בשנת 1945 נבנו במושבה 15 בתים נוספים בעזרת הסוכנות היהודית. באותה השנה הוכרזה המושבה מגדל כמועצה מקומית.[2] 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מועצה מקומית מגדל
  2. ^ 2.0 2.1 שלומית לסקוב, טרומפלדור סיפור חייו, ירושלים:כתר, 1982