הקונגרס הציוני העולמי החמישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקונגרס הציוני החמישי התקיים בבזל ב-26 בדצמבר 1901. לקונגרס עוצבה כרזה אמנותית מעשה ידיו של הצייר אפרים משה ליליין.[1]

בראש הקונגרס ישב מנהיג התנועה הציונית ד"ר בנימין זאב הרצל. נשיאות הקונגרס כללה את ד"ר מקס נורדאו, ד"ר יחיאל צ'לנוב ופרנסיס מונטיפיורי (1860-1935).

מהלך הקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונגרס נפתח באווירה חגיגית. בנאום הפתיחה של הקונגרס הרצל הצהיר, כי "יופה-כוח מטעם השולטן לפרסם ברבים על כוונתו הטובה כלפי העם היהודי. ... מודיע כבר בנאום-הפתיחה על ההחלטה העומדת על סדר-היום בדבר ייסוד הקרן הקיימת לישראל. ובציינו את העשור למותו של ד"ר פינסקר, אינו נמנע מהכריז את ה"אבטואמנציפציה" כיצירה הציונית המעולה ביותר שנתחברה על נושא זה באותה תקופה."[2]

הנושאים העיקריים שעל סדר יומו של הקונגרס היו:

לציוני רוסיה היה רוב בקונגרס. הם סקרו את פעילותם הרבה שכללה את התכנסותן ברוסיה של 965 אגודות ציוניות, ורכישת רוב המניות של אוצר התיישבות היהודים. מנהיגי הציונות ברוסיה נבחרו אל "הוועד הפועל הגדול" של ההסתדרות הציונית, ובהם מנחם אוסישקין, ד"ר צבי ברוק, ד"ר י' צ'לנוב, יצחק לייב גולדברג, ד"ר י' ברנשטיין-כהן, הרב שמואל יעקב רבינוביץ, זאב טיומקין, עו"ד ישראל יסינובסקי, פרופ' עמנואל מנדלשטאם, פרופ' צבי בלקובסקי, ד"ר י' ילסקי; וכן נבחרו לוועדות השונות: לוועדת התרבות: אחד העם, י"ח רבניצקי, נחום סוקולוב, ד"ר י' לוריא, ד"ר יעקב ברנשטיין-כהן וד"ר ז' ביחובסקי; לוועדת הקק"ל: עו"ד שמשון רוזנבוים; לוועדת התיישבות: מאיר דיזנגוף, מ' בן-עמי וש' ברב"ש.

כרזה מעשה ידי אפרים משה ליליין לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי, עם משפט מתוך ברכת העבודה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף גדליהו קלוזנר, הקונגרס הציוני החמישי, ברלין: אחיאסף, תרס"ב.
  • אריה צנציפר (רפאלי), פעמי הגאולה, תל אביב: נ. טברסקי, 1951, עמ' 113-112.
  • מיכאל היימן (עורך), מפתח השמות והעניינים לפרוטוקול של הקונגרס הציוני החמישי, בזל, 30-26 בדצמבר 1901, (הוכן בידי מנפרד וינקלר ומשה שרף), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, המכון לחקר הציונות על שם חיים ויצמן, 1977.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תצלום הכרזה שמור בארכיונו של אפרים משה ליליין, בספרייה הלאומית בירושלים.
  2. ^ אריה צנציפר (רפאלי), פעמי הגאולה, תל אביב: הוצאת נ. טברסקי, 1951, עמ' 113. טיוטת נאומו של הרצל בקונגרס החמישי שמורה בארכיונו, תיק VII - Herzl, Theodor בספרייה הלאומית בירושלים.