הקונצ'רטו לצ'לו של דבוז'אק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקונצ'רטו בסי מינור לצ'לו ותזמורת אופוס 104 הולחן בשנת 1894-95 על ידי המלחין הצ'כי אנטונין דבוז'אק.

כתיבת היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטונין דבוז'אק הלחין את הקונצ'רטו לצ'לו בין ה-8 בנובמבר 1894 ועד ה-9 בפברואר 1895 והיצירה הוקדשה לצ'לן האנוס ויהאן שביקש מדבוז'אק לכתוב בעבורו קונצ'רטו. גם בכתיבת קונצ'רטו זה התחבט דבוז'אק בבעיות הכרוכות בנגינה על הצ'לו ואף בבעיות שילוב הכלי עם תזמורת גדולה. בהתחשב בכך, שהכתיבה לצ'לו ותזמורת איננה קלה בשל צליל הצ'לו, שמשתלב הומוגנית עם שאר כלי התזמורת, דבוז'אק הוציא תחת ידיו יצירת מופת. ביצירה זו שילב דבוז'אק להפליא בין האווירה הכפרית הבוהמית לרגעי פאר עירוני, המכוון אל וינה.‏[1] ברקע כתיבת הקונצ'רטו הראשון לצ'לו בלה מז'ור 1865 עומדת התאהבותו של דבוז'אק בשחקנית צעירה בשם יוספינה צ'רמאקובה (Josefína Čermáková), התאהבות שהניעה אותו להתחיל בכתיבת הקונצ'רטו לכבודה. אך יוספינה לא החזירה באותו המטבע על אהבתו של דבוז'אק ונותרה קרה, מה שהוביל לכך כי דבוז'אק התחתן בסופו של דבר עם אחותה אנה. בזמן כתיבת הקונצ'רטו לצ'לו ותזמורת בסי מינור, השפיעה יוספינה שוב על כתיבת היצירה. דבוז'אק קיבל מכתב מיוספינה בו התאוננה על כך שהיא בודדה, גלמודה ואף חולה. יתרה מזאת היא התלוננה על כך כי דבוז'אק התנתק ממנה ומזה כשלושים שנה לא דיבר עמה ואף לא כתב לה. רגשותיו של דבוז'אק הזדעזעו למקרא המכתב. בפרק השני של היצירה בחלקו האמצעי הוא החליט להכניס כמה תיבות מתוך שיר שכתב בעבר: "עזבי אותי לבד" אשר היה אהוב ביותר על יוספינה . כתיבת הקונצ'רטו הסתיימה עוד בזמן שהותו של דבוז'אק בארצות הברית.‏[2]

במקור הסתיים הפרק השלישי של הקונצ'רטו בקודה חגיגית וזוהרת, אך לאחר שובו של דבוז'אק למולדתו נודע לו במאי 1895, כי יוספינה נפטרה. דבוז'אק ההמום מצער החליט לשנות את הקודה המסיימת את הפרק השלישי ביצירה. הוא כתב שוב את התיבות מהשיר שיוספינה אהבה בשילוב עם המוטיב הפותח את הפרק הראשון בקונצ'רטו. אט, אט דועכת המוזיקה. הקודה נשמעת כשקיעת השמש עם דוק מלנכוליות. אך דבוז'אק הנאמן למבנה היצירה לא יכול היה לסיים אותה כשהמוזיקה דועכת ולכן, בתיבות האחרונות של הפרק, התזמורת חוגגת את הסיום בצלילים זוהרים וגרנדיוזיים בסולם סי מז'ור. למרות שדבוז'אק התייעץ עם הצ'לן האנוס ויהאן בנושא הכתיבה לצ'לו והבעיות הטכניות הנובעות מכך, מפתיע הדבר כי דבוז'אק סירב בתוקף להצעתו של ויהאן להוסיף בסוף הפרק השלישי קדנצה מרשימה, ולא הסביר מדוע. הסברה אומרת, שדבוז'אק רצה להותיר את סיום הפרק כהקדשה לזכרה של יוספינה, וכתיבת קדנצה הייתה מטשטשת את הכוונה הכתובה בצלילים. לכן הורה מפורשות, כי אין להוסיף קדנצה בסיום הפרק השלישי ולא בשאר הפרקים.

מבנה הקונצ'רטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הקונצ'רטו לצ'לו ותזמורת כמבנה הקונצ'רטו המקובל. שלושה פרקים. פרק ראשון בעל מקצב מהיר. פרק שני בעל מקצב איטי ופרק אחרון במקצב מהיר. אלא שביצירה זו החליט דבוז'אק לצעוד על פי דרכו של ברהמס. דבוז'אק כתב את הפרק הראשון של הקונצ'רטו לצ'לו במבנה הפרק הראשון, צורת הסונאטה הקלאסית. אלא שלאחר הטוטי הגדול הריקפיטולציה הבאה לאחר הפיתוח, אין הוא שב אל הנושא הראשון, אלא מוביל את תפקיד הצ'לו הישר אל הנושא השני. בפרק זה אין קדנצה.

הפרק השני כתוב באופן רפסודי למדי במבנה A-B-A. תצוגה של הנושא הראשון על ידי התזמורת. פיתוח הנושא הראשון על ידי הסולן. תצוגת הנושא השני ונגינתו על ידי הסולן ושיבה אל הנושא הראשון אותו מנגן הסולן בווריאציות שונות עד לסיום הפרק.

הפרק השלישי כתוב במבנה רונדו A-B-A-C-A עם קודה.

אינסטרומנטציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירה זו השמיט דבוז'אק מתפקיד הקרנות את הקרן הרביעית. הסברות על כך שונות ומגוונות.

פרקי היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אלגרו - Allegro
  2. אדג'יו מה נון טרופו - Adagio ma non troppo
  3. פינלה: אלגרו מודראטו - Finale: Allegro moderato
  • פרק ראשון: דבוז'אק פותח את הפרק הראשון לא במלודיה רחבה ועשירה, אלא במוטיב עולה ומיד החיקוי בירידה. מוטיב זה מספק לכושר ההמצאה של דבוז'אק שלל אפשרויות לפיתוח ושינוי. את המוטיב דבוז'אק מפתח עד הטוטי הראשון בתזמורת (תיבה 23) המציג את הנושא ברוב פאר והדר. הנושא הראשון, סלובקי במהותו, מייצג נוסטלגיה ואת געגועיו של דבוז'אק אל המולדת. לאחר פיתוח ומעבר הנושא השני (מתיבה 57) נשמע בקרן בליווי מינימליסטי על ידי כלי הקשת. זו מלודיה בוהמית מעודנת ופואטית. מעבר מוביל אל פיתוח בטוטי (מתיבה 77) של הנושא הראשון עד אשר הצלילים דועכים ומעל אקורד מז'ורי הנשמע בטרומבונים ובכלי הנשיפה מעץ (תיבה 86), נכנס הסולן ומציג את הנושא הראשון באופן רפסודי. דבוז'אק מפתח את הנושא באמצעות ווריאנטים שונים עד כניסת הנושא השני (תיבה 140) המלודיה נשמעת בצ'לו בליווי חרישי של כלי הקשת. הנושא מתפתח עד הגיעו אל הטוטי השני (תיבה 192) המסיים את התצוגה. רגעיו המרשימים של הצ'לו הם בפיתוח (מתיבה 224) המבוסס על הנושא הראשון. מלודיה רחבה וענוגה נשמעת בצ'לו כשהחליל מנגן מלודיה נגדית. הצ'לו נדרש לנגן תווים בחלקי 16, שני צלילים יחדיו עד תרוצה כרומטית באוקטבות, העולה כלפי מעלה ומובילה היישר אל הריקפיטולצייה (מתיבה 266). הריקפיטולציה איננה שבה אל הנושא הראשון אלא מובילה הישר אל הנושא השני, שהפעם מנוגן בטוטי גדול וגרנדיוזי. לאחר תצוגה שנייה של הנושאים אשר הושמעו בתחילת הפרק מופיע הטוטי הפותח את הקודה (מתיבה 319). ווריאציות שונות על הנושא הראשון שהצ'לו נדרש לנגן באקורדים, טריולות וטרילים עד לתחילת הסיום (מתיבה 342) בסולם סי מז'ור אומר גרנדיוזיות.
  • פרק שני: הפרק נפתח במלודיה אינטימית ולירית בקלרינט, אשר מבוססת במקצת על המוטיב שפתח את הפרק הראשון. ההקדמה לפני כניסת הצ'לו נשמעת בכלי הנשיפה מעץ, מעשה מחוכם, שנועד להעניק רעננות לכניסת צלילי הצ'לו. הצ'לו מנגן מלודיה זו (מתיבה 9) עם ליווי במלודיה נגדית על ידי כלי הנשיפה מעץ, עד לשובו של הנושא הראשון הנשמע בקלרינט בליווי כלי הנשיפה מעץ (תיבה 35). צלילי האבוב מובילים אל טוטי בפורטיסימו בסולם סול מינור המציג את הפתיחה של הנושא השני. (מתיבה 43) הצ'לו מנגן את המלודיה הלקוחה מהשיר "עזבי אותי לבד", אשר היה כה אהוב על יוספינה, ברחבות כשכלי הנשיפה מעץ מנגנים מלודיה התומכת בצלילי הצ'לו. פעם נוספת טוטי בכול כלי התזמורת (מתיבה 65) בסולם סי מינור. שוב נשמעת מלודיית השיר בכלי התזמורת השונים בליווי צלילי הצ'לו. החזרה אל הנושא הראשון (מתיבה 95) נשמעת ככוראל על ידי שלוש הקרנות. כשהצ'לו נכנס (תיבה 105) ומנגן, דבוז'אק מעניק לו רגע של חסד בקדנצה קצרצרה, בה נדרש הצ'לו לנגן שני צלילים יחדיו ובו זמנית פיציקטו. ווריאציות שונות על הנושא הראשון נשמעות הן בצ'לו והן בכלי התזמורת השונים עד לסיום החרישי.
  • פרק שלישי: הפרק נפתח בהקדמה. הצ'לים והבאסים מנגנים בקצב הנשמע כמארש ומעליהם נשמעות ארבע התיבות הראשונות של הנושא המוביל. לאחר ההקדמה נכנס הצ'לו (מתיבה 33) ומנגן את הנושא הראשון, מלודיה סלובקית כמיטב המסורת. מיד לאחר תצוגת הצ'לו התזמורת משמיעה את המלודיה בטוטי. הצ'לו מנגן ווריאציות על הנושא הראשון (מתיבה 49). אפיזודה ראשונה בסולם לה מז'ור משלבת בין צלילי הצ'לו לצלילי הקלרינט (מתיבה 153) הצ'לן מנגן בטריולות עד לסולם עולה המוביל חזרה את הנושא הראשון (מתיבה 214). טוטי גדול בכול כלי התזמורת המציג פעם נוספת את הנושא הראשון בגרנדיוזיות מוביל אל אפיזודה שנייה בסולם סול מז'ור (מתיבה 291), הנשמעת כווריאציה על הנושא באפיזודה הראשונה. הנושא באפיזודה השנייה נשמע פעם נוספת בסולם סי מז'ור כדואט בין הצ'לו לכינור ראשון סולו. הקצב מואץ עד תחילת הקודה (מתיבה 391)בה נשמע תחילה הנושא הראשון מפרק הרונדו בווריאציות שונות. העצמה דועכת ולפתע נשמע המוטיב הראשון מהפרק הפותח (מתיבה 471) ויחד עמו משתלבת המלודיה מתוך השיר שנוגן בפרק השני. צלילי הצ'לו והתזמורת דועכים אט אט עד שהצ'לו משמיע צליל יחיד ונוגה על רקע פיציקאטו חרישי בכלי הקשת (מתיבה 503) כלי הקשת מנגנים טרמולו בליווי כלי הנשיפה מעץ בעצמה הולכת וגוברת. בפורטיסימו נשמע הנושא הראשי של הפרק, הקצב הולך ומואץ עד תיבה 519 אלגרו וויוו - Allegro vivo המסיים את הפרק בצליליו הזוהרים בחגיגיות של הסולם סי מז'ור.

ביצוע בכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצוע הבכורה לקונצ'רטו בסי מינור לצ'לו ותזמורת התקיים בשנת 1896 בלונדון. הצ'לן למרבה הפלא לא היה הצ'לן האנוס ויהאן שלו הוקדשה היצירה, משום שוויהאן לא היה פנוי במועד שנקבע לביצוע הקונצ'רטו והתזמורת סירבה לשנות את התאריך, למורת רוחו של דבוז'אק, שראה עצמו מחויב לוויהאן, בעיקר לאחר שהתייעץ עמו לגבי אצבוע ובעיות טכניות אחרות של נגינה בצ'לו. הצ'לן האנגלי ליאו שטרן קיבל עליו את התפקיד ולאחר חזרות מעטות ביצע את היצירה בניצוחו של דבוז'אק עצמו. קונצרט הבכורה היה הצלחה מסחררת והקונצ'רטו התפרסם ברחבי העולם.‏[3]

ביצועים בולטים במשך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקונצ'רטו לצ'לו ותזמורת בסי מינור של דבוז'אק קיימים ביצועים רבים. כל צ'לן מעוניין להקליט קונצ'רטו זה. להלן כמה ביצועים בולטים ליצירה, וקצרה היריעה מלרשום את כולם.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינסטרומנטציה ופרטיטורה - הוצאת דובר 0-486-24584-5

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Michael Beckerman, New Worlds of Dvorák: Searching in America for the Composer's Inner Life. New York: W.W. Norton, 2003.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ימס גולוויי וויליאם מאן, "מוסיקה קלאסית", עמ' 256-7
  2. ^ קלאוס דגה, "אנטונין דבוז'אק" 11, מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  3. ^ דגה, גרוב