הקוסם (ציור)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך יצירה |
1502  |
| טכניקה וחומרים |
לוח עץ, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
65 סנטימטר |
| גובה |
53 סנטימטר |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
הפלמים הפרימיטיביים, הרנסנס הגבוה |
| מספר יצירה |
872.1.87 (Saint-Germain-en-Laye Civic Museum) |
  | |
הקוסם (באנגלית: The Conjuror) הוא ציור מן השנים סביב 1502, המיוחס להירונימוס בוש או לאחד מחברי הסדנה שלו. קיימות כמה גרסאות של היצירה, דבר שהוביל חוקרים רבים למסקנה כי הן נוצרו במסגרת סדנתו של בוש.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגרסה הנחשבת בדרך כלל למקורית סן-ז'רמן-אן-לה, סמוך לפריז. לפי ההשערה, בוש יצר תחילה את היצירה ולאחר מכן הורה לחברי סדנתו להכין עותקים נוספים שניתן יהיה למכור במקומות אחרים. עם חלוף יותר מחמש מאות שנה נותר מידע מועט על חברי הסדנה, אולם מומחים הצליחו לזהות הבדלים סגנוניים בין הגרסאות השונות.
אחת הגרסאות הידועות נמצאת במוזיאון פילדלפיה לאמנות. בגרסה זו הרקע שונה באופן משמעותי: במקום שדות פתוחים ושמים חשופים מופיע נוף עירוני. גרסאות נוספות מצויות באוספים קטנים יותר ומוצגות לעיתים רחוקות בשל מצבן השברירי.[2]
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז הסצנה ניצב קוסם או להטוטן העומד בצדה הימני של התמונה ומתכונן לבצע את תעלולו הבא. הוא לבוש בבגד כתום בוהק וחובש כובע שחור גבוה. בידו הימנית הוא מחזיק חפץ הקשור לתרגיל, ובידו האחרת סל.
מתוך הסל מציץ ראשו של ינשוף קטן. הינשוף הוא מוטיב המופיע פעמים רבות ביצירתו של בוש. מול הקוסם, בצדה השמאלי של התמונה, מתקבץ קהל צופים המבקש להבין את מעשיו. אחד האנשים מתכופף קדימה בניסיון לחשוף את זריזות ידיו של הקוסם. ילד קטן מתבונן במתרחש, ומאחוריו ניצבות דמויות נוספות הצופות באירוע מבלי להתקרב יתר על המידה.
הקהל כולל מגוון רחב של אנשים, ובהם בני אצולה ואנשים בעלי זיקה דתית. היצירה מציגה את הקוסם כדמות המסוגלת למשוך אליה אנשים מכל שכבות החברה.[2]
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשמעות המרכזית של היצירה היא גניבה והונאה. בעוד הצופים מרותקים לתרגיל, הם מאבדים את רכושם מבלי לשים לב לכך. הדוגמה הבולטת ביותר היא האדם המתכופף קדימה בניסיון להבין את הטריק, ובאותו זמן מאבד את שק הכסף שלו.
הינשוף המופיע בסל מסמל את תבונתו ותחכומו של הקוסם. לצד זאת מופיעות צפרדעים היוצאות מן האדם המרומה. הן מסמלות את אובדן ההיגיון והשכל הישר, שהוחלפו ברגש ובהתלהבות רגעית. היצירה מציגה את הקהל כמי שנשבה בקסם המופע ומאבד את יכולתו לשפוט את המתרחש באופן רציונלי.
החומה המופיעה ברקע מחזקת את הרושם כי הצופים לכודים בידי הקוסם. באמצעות תרגילי ידיים ותחבולות מחשבתיות הוא מנצל אותם בזה אחר זה וגוזל את רכושם.[2]
השוואות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקומפוזיציה השטוחה של היצירה מזכירה את סגנונם של אמני ימי הביניים. עם זאת, בוש מתואר כאמן שפעל במגוון דרכים חדשניות. הטקסט מציין כי לצד המאפיינים המזכירים אמנות ימי־ביניימית, בולטים ביצירה השימוש בצבע והטיפול בדמויות האנושיות.
הגרסאות השונות של הקוסם מאפשרות גם השוואה פנימית בין היצירה המקורית לבין העותקים שנוצרו בסדנה. ההבדל הבולט ביותר הוא שינוי הרקע בחלק מן הגרסאות, ובמיוחד בזו שבפילדלפיה, שבה נוף עירוני החליף את השדות הפתוחים והשמים המופיעים בגרסה המוקדמת יותר.[2]
ישנן חמש גרסאות של ציור זה וחריטה אחת, אך רוב המומחים מאמינים שהעותק האמין ביותר הוא חלק מאוסף המוזיאון העירוני בסן-ז'רמן-אן-לה, אשר נשמר נעול בכספת[3][4] ומושאל באופן מוגבל לתערוכות מיוחדות בצרפת ובחו"ל. ב-1 בדצמבר 1978 הציור נגנב מהמוזיאון והוחזר ב-2 בפברואר 1979.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Varallo, Franca (2004). Bosch. Milan: Skira.
- 1 2 3 4 Tom Gurney, The Conjuror by Hieronymus Bosch, www.thehistoryofart.org (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Hagen, R (2003). What Great Paintings Say. Vol. 1. Slovenia: Taschen. p. 69. ISBN 3-8228-2100-4.
- ↑ Gertsman, Elina (2004-01-01). "Illusion and Deception Construction of a Proverb in Hieronymus Bosch's "The Conjurer"". Department of Art History. Athanor. Florida State University. 22: 31–37. ארכיון מ-2020-09-08.
- ↑ "Musee Municipal". St. Germaine en Laye site (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-2009-09-25.