הקורפוס ה-20 (בריטניה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקורפוס ה-20
XX Corps
XX Corps WW1.jpg
פרטים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
שיוך הצבא הבריטיהצבא הבריטי  הצבא הבריטי
סוג קורפוס
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1917
פירוק היחידה 1918
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
פיקוד
דרגת המפקד לוטננט גנרל (צבא בריטניה) לוטננט גנרל
מפקדים פיליפ צ'טווד

הקורפוס ה-20 של הצבא הבריטי היה קורפוס בריטי, אשר השתתף במלחמת העולם הראשונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביוני 1917 החליף גנרל אדמונד אלנבי את גנרל ארצ'יבלד מארי בפיקוד על חיל המשלוח המצרי, ובמסגרת רענון הכוח פורקו "הכוח המזרחי" ו"שדרת המדבר" ובמקומם הוקמו 3 קורפוסים: פיליפ צ'טווד מונה למפקד הקורפוס ה-20, הנרי שובל מונה למפקד "קורפוס המדבר הרכוב" ואדוארד באלפין מונה למפקד הקורפוס ה-21. כמפקד הקורפוס הוביל צ'טווד את הקורפוס לסדרת קרבות כנגד הטורקים:

  • בתקופה שלאחר אישור התוכנית לתקיפת באר שבע פעל צ'טווד להכין את הקורפוס ה-20 שבפיקודו לקרב. ב-30 באוקטובר יצאו הכוחות הבריטים לקרב באר שבע כשהדיוויזיות של הקורפוס ה-20[1], בפיקודו של צ'טווד, תקפו את באר שבע מדרום וממזרח.
  • לאחר כיבוש באר שבע המשיכו כוחות הקורפוס ה-20 צפון מערבה ובין ה-2 בנובמבר ל-7 בנובמבר ערכו הכוחות קרבות קשים לכיבוש שורה של תילים בהם התבצרו הטורקים וביניהם תל חווילפהיער להב), תל א-שריעה ותל אבו הוריירה.
  • לאחר נסיגת הטורקים מעזה המשיכה הדיוויזיה ה-60 לרדוף, צפון מערבה, אחרי היחידות הטורקיות כשב-11 בנובמבר הגיעה הדיוויזיה להוג'. שאר יחידות הקורפוס נפרסו סביב באר שבע.
  • לאחר הכישלון של הניסיון הראשון לכיבוש ירושלים שבוצע על ידי הקורפוס ה-21, בין ה-18 בנובמבר וה-24 בנובמבר, החליף הקורפוס ה-20 את הכוחות התשושים של הקורפוס ה-21. החל מה-8 בדצמבר הוביל צ'טווד את הקורפוס לכיבוש ירושלים מהלך שהסתיים ב-10 בדצמבר.
  • לאחר כיבוש ירושלים נערך הקורפוס ה-20 (בראשות צ'טווד) להגן על ירושלים, מצפון, כנגד מתקפות נגד של הטורקים, שניסו לכבוש מחדש את ירושלים. התקפות אלו, שנמשכו עד ה-28 בדצמבר נהדפו ללא הישגים ועד ה-30 בדצמבר התקדמו הבריטים עד ביתוניה ועין עריק.
  • עד פתיחת המערכה על מגידו בספטמבר 1918 המשיך הקורפוס ה-20 של צ'טווד לפעול לשיפור העמדות הבריטיות בגב ההר והעביר את הדיוויזיה "הלונדונית" ה-60 לטובת פעילות "כוח צייטור" (בפיקוד מייג'ור גנרל אדוארד צ'ייטור) בקרבות בקעת הירדן. במהלך תקופה זו עזבה הדיוויזיה ה-74 "יומנרי" את הקורפוס ונשלחה להילחם בחזית המערבית באירופה.
  • עם פתיחת המערכה על מגידו ב-19 בספטמבר 1918 עמדו לרשות הקורפוס ה-20 רק 2 דיוויזיות (ה-53 וה-10). הקורפוס פעל ב-2 שדרות כשהדיוויזיה ה-53 פעלה במורדות המזרחיים של הרי יהודה כדי לחסום נסיגת כוחות טורקים מזרחה בעוד שהדיוויזיה ה-10 תקפה את שכם.

מבנה הקורפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכה על באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המערכה על באר שבע ומרדף פלשת ועד להתייצבות לאורך קו שתי העוג'ות היה הרכב הקורפוס כדלקמן:

  • הדיוויזיה ה-10 (האירית) בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון לונגלי John Longley[2] (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-29, ה-30 וה-31).
  • הדיוויזיה ה-53 הוולשית בפיקוד מייג'ור גנרל סטנלי פ. מוט Stanley F. Mott (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-158, ה-159 וה-160).
  • הדיוויזיה ה-60 הלונדונית בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון שיה John Shea (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-179, ה-180 וה-181).
  • הדיוויזיה ה-74 ("יומנרי") בפיקוד מייג'ור גנרל אריק גירדווד Eric Girdwood (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-229, ה-230 וה-231).
  • רגימנט הפרשים של הקורפוס "יומנרי"

במערכת מגידו וצפון ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המערכה על מגידו וכיבוש צפון הארץ היה הרכב הקורפוס כדלקמן:

  • הדיוויזיה ה-53 בפיקוד מייג'ור גנרל סטנלי פ. מוט Stanley F. Mott (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-158, ה-159 וה-160).
  • הדיוויזיה ה-10 בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון לונגלי John Longley (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-29, ה-30 וה-31).
  • חיל ווטסון (הכולל את רגימנט הפרשים הקורפוסי ה"יומנרי" ובטליוני חפרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בקורפוס ה-20 נכללו דיוויזיות הרגלים ה-10, ה-53, ה-60, ה-74 ובריגדה מקורפוס הגמלים הקיסרותי
  2. ^ הדיוויזיה הובאה מסלוניקי לתיגבור זירת ארץ ישראל