הקורפוס ה-20 (האימפריה העות'מאנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקורפוס ה-20
20. Kolordu
פרטים
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
שיוך OttomanCoatOfArms.png צבא האימפריה העות'מאנית
סוג קורפוס
בסיס האם איזמיט
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות דצמבר 1916 – הווה (כ־105 שנים)
מלחמות

מלחמת העולם הראשונה:

נתוני היחידה
כוח אדם 24,588
ציוד עיקרי 21,178 רובים, 12 מקלעים כבדים, 12 מקלעים ו-32 תותחים.[1][2]
פיקוד
מפקדים אבדילקרים פאשה ( 1916 - 30 ביוני 1917)
אלי פואד פאשה(אנ') (30 ביוני 1917 - 26 ביוני 1920)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הקורפוס ה-20 של הצבא העות'מאניטורקית: Yirminci Kolordu) היה קורפוס עות'מאני אשר במהלך מלחמת העולם הראשונה, נטל חלק בקרבות החזית המקדונית ובמערכה על סיני וארץ ישראל.

הקמת הקורפוס ופעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1916 פנה הפיקוד הגרמני לעות'מאנים בבקשה לשלוח כוחות צבא לתגבור מערך מעצמות המרכז בחזית המקדונית. שר המלחמה העות'מאני אנוור פאשה נעתר לבקשה ושלח לחזית את דיוויזיית הרגלים ה-50. בהמשך נשלחה לחזית גם דיוויזיית הרגלים ה-46 וביחד יצרו את הקורפוס ה-20. למפקד הקורפוס מונה מירליווה אבדילקרים פאשה אשר קבע את מפקדתו בדרמה. הכוחות העות'מאניים הוצבו בגזרות הערים סרס ודרמה ונטלו חלק מועט במלחמת ההתשה שהתפתחה בחזית.

מצבם של העות'מאנים בחזיתות אחרות הוביל את הפיקוד הבכיר לפעול להוצאת הכוחות מהחזית המקדונית. ב-19 במרץ 1917 הועברה הדיוויזיה ה-46 מתוך הקורפוס ה-20 לחזית עיראק ועד אמצע אפריל הושלם פינויה מהחזית המקדונית. הדיוויזיה ה-50 נשארה באזור העיר דרמה ובשלהי מאי הועברה לגזרת העיר חלב ומשם לגזרת ארץ ישראל ובה השתתפה בקרבות המערכה על ארץ ישראל.[3] בהמשך, הוחלפו דיוויזיות הקורפוס באחרות.

מבנה הקורפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך קרבות החזית המקדונית, סופח הקורפוס ה-20 לארמייה השנייה של צבא בולגריה. הקורפוס כלל שתי דיוויזיות ה-50 וה-46. כל דיוויזיה הורכבה מ-4 רגימנטים, 3 רגימנטי רגלים ורגימנט ארטילריה. בנוסף, סופח לגיס ה-20 רגימנט האפסנאות ה-16 העות'מאני.[1] מיוני ועד ספטמבר 1918 כלל הגיס את האוגדות ה-26 וה-53 והוא לחם בגזרת ארץ ישראל. בראשית 1919 הורכב הקורפוס מהדיוויזיות ה-23 וה-24. כל דיוויזיה הורכבה מ-3 רגימנטי רגלים והן הוצבו במרכז אנטוליה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הצבא העות'מאני בחזית המקדונית, באתר bulgarianartillery.it (באנגלית).
  2. ^ אדוארד אריקסון, ההיסטוריה של הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה, הוצאת גרינווד, ארצות הברית, 2001, עמודים 148–149, באתר גוגל ספרים, ISBN 0313315167, (באנגלית).
  3. ^ הצבא העות'מאני בחזית המקדונית, באתר turkeyswar.com (באנגלית).