הקורפוס ה-54 (האימפריה הגרמנית)
 | |
| סמל מפקדת קורפוס בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | קורפוס |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 4 בספטמבר 1916 – 11 בנובמבר 1918 (שנתיים ו־9 שבועות) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
| פיקוד | |
| מפקדים | מפקדים |
הקורפוס ה-54 (בגרמנית: Generalkommando zbV 54) היה קורפוס בצבא הקיסרות הגרמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא הוקם בספטמבר 1916, ועדיין היה קיים בסוף המלחמה.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקורפוס ה-54 הוקם בספטמבר 1916.[2] עם תחילתה של מלחמת החפירות הכיר הצבא הגרמני כי לא ניתן עוד לתחזק את יחידת הקורפוס המסורתית, שהייתה מורכבת משתי דיוויזיות, בעוד שבזמנים מסוימים (ובמקומות מסוימים) היה די בקורפוס בן שתי דיוויזיות, בפעמים אחרות היו נחוצות 5 או 6 דיוויזיות. לפיכך, תחת פיקודו של הינדנבורג (מקיץ 1916) נוצרו מטות קורפוס ללא דיוויזיות אורגניות.[3] הקורפוס החדש הזה נקבע כמפקדה כללית לשימוש מיוחד (בגרמנית: Generalkommandos zur besonderen Verwendung).
בתחילה לחם הקורפוס בקרב ורדן, אולם עד מהרה הועבר לטרנסילבניה, שם השתתף במערכה נגד רומניה. באביב 1917 הועבר הקורפוס לחזית המערבית, שם נטל חלק בקרב השני על האן ובבלימת מתקפת ניוול. בשנת 1918 השתתף הקורפוס במתקפת האביב הגרמנית ובבלימת מתקפת מאה הימים, ובסוף המלחמה פורק הקורפוס.
סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף המלחמה שירת הקורפוס בחזית המערבית כחלק מהארמייה השנייה, קבוצת הארמיות רופרכט עם ההרכב הבא: [4]
- דיוויזיית המילואים ה-21
- הדיוויזיה ה-22
- הדיוויזיה ה-4
- הדיוויזיה ה-113
- הדיוויזיה ה-239
- דיוויזיית המילואים ה-12
- דיוויזיית יגר
- הדיוויזיה ה-185
מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גנרל-לויטננט ויקטור קיהנה[5] (4 בספטמבר 1916 - 2 בפברואר 1917)
- גנרל-לויטננט ריכרד פון קראוול (2 בפברואר 1917 - 25 בפברואר 1917)
- גנרל חיל הרגלים אדוארד פון ליברט (25 בפברואר 1917 - 17 ביוני 1917)
- גנרל-לויטננט מקס פון מילר (17 ביוני 1917 - 21 בינואר 1918)
- גנרל-לויטננט אלפרד פון לאריש (21 בינואר 1918 - 11 בנובמבר 1918)