הקטור פיטרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קברו של הקטור פיטרסון בבית העלמין אואלון

הקטור פיטרסון (Hector Pieterson) (נולד ב-19 באוגוסט 1963- ונהרג ב-16 ביוני 1976) היה נער אשר נהרג בידי המשטרה בדרום אפריקה במהלך המהומות בסווטו. הקטור הפך לסמל של המהומות בסווטו, דרום אפריקה בשנת 1976, כאשר תמונה של הצלם סאם נזימה ( Sam Nzima) התפרסמה ברחבי העולם. בתמונה, נראה הקטור גוסס בידי אדם אשר גם לקח חלק מהמהומות, ולידו אחות של הקטור רצה. הקטור נהרג בגיל 13, כאשר המשטרה פתחה באש כנגד תלמידי בית הספר בעודם מוחים.[1]

במשך שנים רבות, ה-16 ביוני היה יום לציון ההתנגדות של אנשי שכונות סווטו להתנהגות הברוטאלית של משטר האפרטהייד. כיום, תאריך זה נקרא "יום הצעירים"(Youth Day), וזהו יום לאומי אשר מציין את הכבוד לבני הנוער ומעלים למודעות את צורכיהם.

המהומות בסווטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהומות בסווטו החלו ב-16 ביוני 1976, בהם מחו תלמידי בית הספר על צו משנת 1974 (Afrikaans Medium Decree) שאילץ את כל בתי הספר השחורים ללמד באפריקנס ובאנגלית (אשר אלו היו השפות של האוכלוסייה הלבנה בדרום אפריקה).

שינוי שפת ההוראה אילץ את התלמידים להתמקד בהבנת השפה במקום בחומר הנלמד, מה שגרם לניתוח ביקורתי של התוכן להיות קשה מאוד עבורם, דבר אשר פגע בתהליך הלמידה שלהם. העוינות הלכה והתגברה וב-30 באפריל 1976, ילדים בבית ספר בשכונת אורלנדו שבסווטו, פתחו בשביתה וסירבו ללכת לבית הספר. שביתה זו התפשטה לכדי מחאה בבתי ספר רבים בסווטו. תלמידים שחורים בדרום אפריקה מחו מפני שהם האמינו כי הם ראויים ליחס שווה לילדים הלבנים בדרום אפריקה. התלמידים הקימו וועד פעולה (שנודע לימים כמועצה המייצגת של תלמידים בסווטו), אשר ארגן עצרת המונים ב-16 ביוני על מנת להשמיע את קולם של השחורים.

כ-13,000 תלמידים התאספו להפגין אך עד מהרה הגיעה המשטרה להפסיק את ההפגנה. בעת הגעת המשטרה, המחאה התדרדרה, התלמידים התפרעו, והרגו שני עובדים אדמיניסטרטיביים ממועצת המנהלים של ווסט בראנד (West Rand Administrative Board), שרפו מספר כל רכב של המשטרה ומספר מבנים הקשורים לחינוך בטראנסוול (Transvaal).

כחלק מהמוחים, התאספו 30 תלמידים מול בית הספר התיכון פפאני( Phefeni Junio Secondary School ) ושרו את המנונה של דרום אפריקה בשפת הסוטו(Shoto),Morena Boloka Sechaba Sa Hes. נוכחות המשטרה הובילה להרגשת איום בקרב המוחים, שמצידם זרקו אבנים על השוטרים, שעד מהרה החלו להשתמש בגז מדמיע, וכאשר זה לא עזר, החלו לירות לכיוון התלמידים.

הקטור פיטרסון, היה אחד מהילדים שמתו באותו יום גורלי. התקשורת טענה כי הוא הילד הראשון שנהרג, אולם טוענים כי הילד הראשון שנהרג היה דווקא הייסטינגס אנדלובו (Hastings Ndlovu), אך במקרה שלו לא היו צלמים במקום אשר תיעדו את המוות שלו, ולכן שמו לא נודע מיד. מעריכים כי במהלך ההפגנות נהרגו 566 תלמידים.[2] הקטור נהרג בפינת הרחובות מואמה ווילקאזי (Moema and Vilakazi), ואסף אותו בחור בן 18 בשם מבויזה מקאובו (Mbuyisa Makhubo), ויחד עם אחותו בת ה-17 של הקטור, אנטואנט (Antoinette), רצו לעבר המכונית של סאם נזימה. הם הכניסו אותו לרכבה של העיתונאית סופי טמה (Sophie Tema), ומשם לקחו אותו לבית החולים- שם נקבע מותו. הקטור והייסינג, שני תלמידים נקברו בבית הקברות אבאלון, בסווטו (Avalon Cemetery, Soweto). מאז, היו מבויזה ונזימה מבוקשים על ידי המשטרה ונאלצו להסתתר. הראשון שניהם היגר לנמיביה ומאז אבדו עקבותיו. ואילו נזימה- הסתתר אך לאחר כמה שנים שבהם היה מבוקש, שב להתגורר בלילידייל ( Lillydale) והיה תחת פיקוח משטרתי בעקבות איומים לחייו.

משפחתו ושם משפחתו של הקטור פיטרסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1976, לאחר מותו של הקטור, ופרסום תמונתו בכל רחבי העולם, התעקשה משפחתו שאיות השם הוא Pieterson. שם המשפחה המקורי של המשפחה היה פיטסו אך החליטו לאמץ את שם זה כדי לנסות לעבור להיות בקבוצה של הצבעוניים (Colored). בתקופה זו, תחת משטר האפרטהייד, אוכלוסייה זו נהנתה מיותר זכויות אל מול הקבוצה של השחורים.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה מהאנדרטה לזכרו של הקטור פיטרסון

בתחילת שנות ה-90 הוקמה אנדרטה לזכרו של הקטור פיטרסון, הממוקמת שני רחובות מהמקום בו נהרג באורלנדו, סווטו. ב-16 ביוני 2002, נפתח מוזיאון הקטור פיטרסון על שמו (Hector Pieterson Museum) מאחורי אנדרטת ההנצחה. המוזיאון הוקם לזכר ההרוגים בכל רחבי דרום אפריקה בשנת 1976. במוזיאון, מוצגת התמונה של הקטור כבר בכניסה, והפך להיות אטרקציה תיירותית באזור. משנת 2010, אנטואנט אחות של הקטור עובדת כמדריכת טיולים במוזיאון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקטור פיטרסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sabine, Marchall. 2006.Visualizing Memories: The Hector Pieterson Memorial in Soweto. Visual Anthropology, issue 2, pg 145-169.
  2. ^ Lucille, Davie. 2012. "Hector: the famous child whose face is unknown" https://web.archive.org/web/20030327052242/https://joburg.org.za/june_2002/hector.stm. נסקר ב-25.3.2018