הקטקומבות בכנסיית סבסטיאנוס הקדוש

הקטקומבות בכנסיית סבסטיאנוס הקדוש
Catacombe di San Sebastiano
מידע כללי
סוג קטקומבות עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Via Appia Antica, 134 - Roma עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
סגנון אדריכלי אמנות נוצרית מוקדמת עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°51′21″N 12°30′59″E / 41.855762°N 12.516484°E / 41.855762; 12.516484
www.catacombe.org
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקטקומבות בכנסיית סבסטיאנוס הקדוש הן מערכת מנהרות קבורה (קטקומבות) הנמצאות מתחת לכנסיית סבסטיאנוס הקדוש (San Sebastiano fuori le mura, "סבסטיאנוס הקדוש שמחוץ לחומות") בויה אפיה ברומא ושימשו לקבורת פגאנים ונוצרים מהמאה הראשונה ועד המאה החמישית לספירה.[1]

רחבת הכניסה לכנסיית סבטיאנוס הקדוש בדרך ויה אפיה, רומא.

מקור השם וחשיבותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטקומבות קיבלו את שמם מסבסטיאנוס הקדוש אשר נקבר שם אך שמם המקורי היה AD Catacombs (מלטינית) כלומר עד החלל או הנקב. שם זה נועד לתאר חלל בצורת משפך שנמצא בראש העמק בו נחפרו הקברים הראשונים. מימי הביניים ועד ימינו השם קטקומבות נועד לתאר כל מערכת קבורה תת-קרקעית אך מקור השם מגיע מקטקומבות סבטיאנוס הקדוש ורק לאחר מכן אומץ כדי לתאר כל חלל קבורה תת-קרקעי.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאה ראשונה לספירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה הראשונה לספירה היכן שנמצאת היום הפיאצה בכניסה לכנסייה הסתעפה דרך צדדית לאורכה של ויה אפיה. לצידה של דרך זו היו קולומבריום ששימש להנחת כדים המכילים את אפר המתים. שורות קולומבריום, אשר הכניסה להם הייתה בדרך צדדית, עמדו מחוברים אחד לשני לאורך ויה אפיה. בסוף שורות הקולומבריום מצד שמאל לכיוון מערב היו שני חדרים גדולים שכנראה שימשו בהקשר לכת המתים וכדיהם הכילו אפר של חברי הכת בקולוומבריום פגאני.[3]

הקטקומבות מתחת לכנסיית סבסטיאנוס הקדוש

מאה שנייה לספירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה השנייה לספירה נחצבו שלוש מאורות גדולות בחלל העשוי אבן בצידן השמאלי של הקולומבריות. הראשונה מהן הייתה בבעלותו של רומאי בשם קלאודיוס הרמס (Claudius Hermes), וכתובת המציינת את שמו מופיעה מעל הכניסה לחלל. חלל הקבר המקושט בציורים ואומנות נועד להכיל את כדי הקבורה של קלאודיוס ובני משפחתו אך לאחר מכן נועד החלל לשמש לקבורה של גופות ולכן נחצבו בסלע חללים בגודל אדם שיועדו לכך. שני הקברים האחרים שנחצבו באותה תקופה נועדו לאחסן כדי אפר והם מקושטים בסטוקואים עדינים אשר נשמרו עד היום.[4]

מאה שלישית לספירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילתה של המאה השלישית לספירה בעליהם של חללי הקבורה היו נוצרים וניתן לדעת זאת לפי גרפיטי נוצרי שנמצא באזור אשר מכיל את שמו של ישו ביוונית וסימן של צלב קדום. לקברו של קלאודיוס הרמס נוספו קישוטי סטוקו נוספים בהם סצנה מהברית החדשה שמציגה את הנס שבו חילק ישו לקהל המאמינים לחם ודגים. באותה מאה החלו גם החפירות של חללי הקבורה והגלריות אשר מתחת לאזור הקברים הראשונים. לאורך המאה השלישית והרביעית החפירות הלכו וגדלו, כאשר הקברים מתפרשים לאזורים חדשים אשר לכל אחד מהם גרם מדרגות המוביל אליו. אלו יצרו בסופו של דבר את מה שנקרא היום הקטקומבות. הגלריות והקברים שנחפרו הם פשוטים ואינם מפוארים כמו זה של קלאודיוס הרמס וחלק גדול מהקברים נשמרו במצב מצוין.[5]

מאה רביעית וחמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה הרביעית נקבר בקטקומבות סבסטיאנוס הקדוש, שעל שמו הן נקראות היום. לצד קברו הפשוט ניתן לראות ציורים של שור וחמור, אשר מיוצגים בתמונת הלידה של ישו ובכך מייצגים את אמונתו הנוצרית של סבסטיאנוס, שנועדו לסמן את מקום קבורתו. ישנו אזכור כי בקטקומבות נקברו קדושים נוספים, בהם קווירינוס הקדוש מסיסק אשר לא היה מרטיר רומי אלא הבישופ של סיסק והיה גם הוא קורבן של רדיפות הקיסר דיוקלטיאנוס בתחילת המאה הרביעית ולכן כנראה גם נקבר שם, שרידיו הובאו במאה החמישית על ידי נוצרים שחיו ליד נהר הדנובה אשר ברחו לאיטליה מפאת פלישותיהם של השבטים הגרמנים באזור הדנובה. מכתם אשר נחשף בחפירות שנערכו בקטקומבות בתחילת המאה ה-20, והיום מוצג בכנסיית סבסטיאנוס הקדוש, מעיד כי נראה שמרטיר נוצרי נוסף נקבר במקום והוא אאוטיכיוס הקדוש אך לא ידוע היכן בדיוק נמצא הקבר, בנוסף לכך לא ניתן להגיע אל הקבר אשר האזור שמאשרים שהוא יכול להימצא בו נחסם באדמה בזמן מוקדם מאוד וכי לא נמצא אזכור היסטורי אחר לגבי מקום קבורתו.

במאות הרביעית והחמישית המשיכו להבנות קברים חיצוניים בסביבות הבזיליקה, רבים מהקברים האלה נחפרו ומציגים סקרופגים של נוצרים שמוצגים כיום במוזיאון שנמצא מעל הקטקומבות.[6]

פולחן הקדושים פטרוס ופאולוס בקטקומבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע המאה שלישית הוקמה אנדרטה לזכרם של פאולוס ופטרוס וישנה סברה כי עצמותיהם הובאו לקבורה מחדש באזור הקטקומבות מתוך חשש כי שרידיהם יושחתו. בתוך מערכת המנהרות נוצרה אנדרטה לזכרם של הקדושים וכדי ליצור אותה הפיאצולה כוסתה באדמה וסדרה של חדרים ששימשו לפולחן נבנו כשבעה מטרים מעל לגובה הפיאצולה וחלל הקברים הקודמים. השרידים של הקדושים נשמרו באחד החדרים שנבנו במאה השלישית. בניין נוסף שנבנה באותה תקופה נקרא הטריקיליה (triclia) ושימש כמקום מפגש אשר בו הנוצרים המאמינים סעדו סעודות פשוטות בשם רפרגריה (Refrigeria) לזכר הקדושים והתפללו לזכרם. במקום נמצאו עדויות רבות הכוללות גרפיטי בלטינית ויוונית עם תפילות שונות לקדושים והן מוצגות היום מאחורי זכוכית בחלל המפגש.[7] ההשערה הרווחת לצורך בבניית חלל מפגש לנוצרים באותה תקופה קשורה לרדיפות נוצרים על ידי הקיסר ולריאנוס בשנת 258 לספירה כאשר מפגשים של נוצרים בבתי הקברות שלהם נאסרו. הקברים הקודמים של הקדושים היו במקומות מוכרים לפגאנים ומוקפים בקברים פגאנים ולכן גרמו לכך שהמפגשים יסכנו את המאמינים אך בקטקומבות, שהיו בבעלות נוצרית, יכלו המאמינים לארוך פגישות בצורה בטוחה יותר.[8]

קוו ואדיס בכנסיית סבסטיאנוס הקדוש

בתחילת המאה הרביעית נבנתה בזיליקה על ראש הטריליקיה והחלל בו שכנו שרידיהם של הקדושים. בזיליקה זו נקראה "הבזיליקה של הקדושים" (Basilica Apostolorum) ולאחר מכן "הבזיליקה של סבטיאנוס הקדוש". מטרתה של הבזיליקה הייתה לקבורה וניתן לראות זאת לפי הקברים הרבים שנמצאים בתחתיתה ועל פי המאוזוליאום אשר נבנה ישר מעליה לצד הקירות החיצוניים.[9]

קוו ואדיס ובחירת מקום קבורתם של הקדושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו קשר בין בחירת המקום אליו הביאו המאמינים הנוצרים את שרידיהם של הקדושים לבין סיפור הקוו ואדיס. בספר מעשי פטרוס, אחד הספרים החיצונים בברית החדשה, מסופר כי בשנת 64 לספירה שהה פטרוס הקדוש ברומא כאשר החל הקיסר נירון ברדיפות הנוצרים, עקב כך ברח פטרוס מרומא אך כאשר עשה את דרכו דרך הוויה אפיה נחזה בפניו ישו ופטרוס פונה לישו ושואל "?Que Vadis" (מלטינית- לאן מועדות פניך?), .ישו עונה לפטרוס "Romam vado iterum crucifigi" (מלטינית- אני הולך לרומא להיצלב שוב) ופטרוס מבין כי אם יימלט מגורלו יאלץ ישו לחזור ולהיצלב שוב. פטרוס מחליט לשוב לרומא וכאשר הוא נתפס על ידי השלטונות הוא מבקש להיצלב הפוך כדי לא להדמות לאדונו ישו. העובדה כי פטרוס נתקל בישו בויה אפיה אותו המקום בו נמצאים גם הקטקומבות יכולה להעיד על קשר סיבתי בין סיפור הקו ואדיס להחלטה של המאמינים לקבור את פטרוס בויה אפיה כאשר בבעלותם שטח קבורה באותו אזור.[10]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • .Grant M., Saint Peter, London, Weidenfeld&Nicolson, 1994
  • .Kirsch G.P,The Catacombs of Rome, Rome, Friends of the Catacombs, 1946
  • .Rutgers L.V, Subterranean Rome, Leuven, Peeters, 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kirsch G.P,The Catacombs of Rome, Rome, 1946, pg.123-122
  2. ^ Rutgers L.V, Subterranean Rome, Leuven, 2000, pg. 127-126
  3. ^ Kirsch G.P,The Catacombs of Rome, Rome, 1946, pg.124-123
  4. ^ Kirsch G.P,The Catacombs of Rome, Rome, 1946, pg. 123
  5. ^ Kirsch G.P,The Catacombs of Rome, Rome, 1946, pg. 131-128
  6. ^ Kirsch G.P,The Catacombs of Rome, Rome, 1946, pg. 134-130
  7. ^ Kirsch G.P,The Catacombs of Rome, Rome, 1946, pg. 128.
  8. ^ Kirsch G.P,The Catacombs of Rome, Rome, 1946, pg.133
  9. ^ Rutgers L.V, Subterranean Rome,Leuven, 2000, pg. 129-128
  10. ^ Grant M.,"Saint Peter", London, 1994, Pg.157-152