הקיץ של אביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקיץ של אביה
הקיץ של אביה.jpg
מידע כללי
מאת גילה אלמגור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אוטוביוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה עם עובד עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 80 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990038622100205171, 990004105390205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הקיץ של אביה הוא ספר אוטוביוגרפי פרי עטה של גילה אלמגור. הספר מבוסס על סיפור ילדותה, ועלילתו מתרחשת בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20. הספר תורגם ל-11 שפות.[1]

הספר עובד להצגת יחיד בכיכובה של אלמגור שעלתה לראשונה ב-12 במאי 1987[2], בבימוי של איציק ויינגרטן. ההצגה זכתה ב"פרס רובינא" והוצגה מאז מאות פעמים[3].

בשנת 1988 הופק הסרט המבוסס על הספר.

בשנת 1992 יצא ספר המשך, "עץ הדומים תפוס", המבוסס על חוויית נעוריה של אביה, הדמות המרכזית בסיפור. בשנת 1994 יצאה גם גרסת הסרט.

בשנת 2022 יצא הספר "הקיץ של אביה" במהדורה חדשה וחגיגית בהוצאת עם עובד.מהדורה זו כוללת גם את "עץ הדומים תפוס"[4].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה היא ילדה בת 10, יתומה מאב, החיה בפנימייה כי אמה, הניה, היא ניצולת שואה, חולה בנפשה ומאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב-1951, להפתעתה של אביה, מגיעה אמה לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה ששערה של בתה מלא כינים, זו היא רמיזה לכך שאמה היא חולת ניקיון. אחרי שהן חוזרות הביתה למושבה (ששמה לא מצוין), אמה מספרת את אביה כדי לבער את נגע הכינים. הקרחת היא מושא לעג עבור הילדים במושבה. גם הניה היא מושא ללעג ולבוז עבור ילדי המושבה המכנים אותה "פרטיזונכה".

אביה לא מאמינה שאבא שלה מת. יום אחד בא למושבה אדם בשם מקס גנץ. אביה, המוצאת דמיון בינו לבין אבא שלה המנוח המופיע בתמונה, מדמיינת לעצמה שהוא אבא שלה. לאחר שעקבה אחריו, מר גנץ כועס על אביה והיא סוף סוף מסתכלת לו בעיניים. בעקבות כך היא מחליטה שהוא איננו אבא שלה.

אביה רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מיה אברמסון, אך מאחר שאין לה בגדים יפים, מיה לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מיה, ולאחר שמיה שופכת עליה דלי מים, אביה זורקת עליה אבן, פוגעת בעינה של מיה וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מבקרת אצל מיה בבית החולים ומבקשת ממנה סליחה, וזו סולחת לה.

אביה חוגגת יום הולדת 10 ואף אחד מהילדים בשכונה לא מגיע. אביה עצובה ומאוכזבת מאוד.

רות עורכת מסיבה לכבוד ההבראה של מיה ואביה ואימה לא מוזמנות. הניה מחליטה לערוך לה ולאביה נשף קטן בביתן והן רוקדות יחד.

בסוף הספר, סובלת הניה מהתמוטטות עצבים ונלקחת בחזרה למוסד הרפואי. מיה דופקת על דלת ביתה של אביה, אביה פותחת לה והן יושבות ומדברות. אביה ומיה נפרדות כידידות אך אביה מאבדת עניין בחברות עם מיה. אביה חוזרת בסוף לפנימייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]