הקלפן והיצאנית
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה. | |
 | |
| כרזת הסרט "הקלפן והיצאנית" | |
| מבוסס על | רומן מאת אדמונד נוהטון |
|---|---|
| בימוי | רוברט אלטמן |
| הופק בידי |
מיטשל בראור דייוויד פוסטר |
| תסריט |
רוברט אלטמן בריאן מק'קיי |
| עריכה |
לאו לומברדו  |
| שחקנים ראשיים |
וורן בייטי ג'ולי כריסטי רנה אוברז'ונואה שלי דובאל קית' קאראדין |
| מוזיקה | לאונרד כהן |
| צילום | וילמוש זיגמונד(אנ') |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברת הפקה |
האחים וורנר, Warner Bros. Pictures |
| חברה מפיצה | האחים וורנר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 24 ביוני 1971 |
| משך הקרנה | 121 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
מערבון, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הקלפן והיצאנית (באנגלית: McCabe & Mrs. Miller) הוא מערבון אמריקאי משנת 1971 בכיכובם של וורן בייטי וג'ולי כריסטי, בבימויו של רוברט אלטמן. לדברי אלטמן, הסרט מתעלם או חותר תחת מספר מוסכמות של ז'אנר המערבון, ועל כן הוא טוען שזהו סרט "אנטי-מערבון".
עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית המאה ה-20, מהמר קלפים בשם ג'ון מק'קייב (וורן בייטי) מגיע לעיר קטנה בצפון-מערב ארצות הברית בשם 'Presbyterian Church', הקרויה על שמו של הבניין המשמעותי היחידי הקיים בה - בית הכנסייה הפרסביטריאנית, מעוטת המבקרים. עד מהרה מסתבר שהוא אישיות דומיננטית מאוד בעיר הקטנה, שרוב תושביה הם כורים מוחלשים, וזאת בעיקר עקב אישיותו התוקפנית ובשל שמועות כי הוא אקדוחן.
מק'קייב מקים בעיר בית בושת, המורכב משלוש זונות שנרכשו תמורת 200 דולר מידי סרסור בעיירה הסמוכה. המקום משגשג.
קונסטנס מילר, מנהלת בית בושת ממוצא אנגלי המכורה לאופיום, מגיעה לעיר, ומשכנעת את מק'קייב שהיא יכולה לנהל את בית הבושת טוב יותר ממנו. השניים הופכים לשותפים, והמקום משגשג כלכלית אף יותר. בהמשך, מתפתח רומן בין השניים.
אנשי העיירה מתעשרים והעיירה הופכת לסיפור הצלחה. אל העיירה מגיעים זוג סוכנים מחברת הכרייה 'הריסון שונסי' מהעיירה הסמוכה, במטרה לקנות את העסק של מק'קייב ואת מכרות האבץ שמסביבו. שונסי ידוע לשמצה כמי שמביא למותם של אנשים אשר מסרבים למכור לו. מק'קייב לא רוצה למכור במחיר הראשוני שהוצע לו ודורש מחיר מופרז, מתוך הנחה שהשניים ינהלו איתו משא ומתן על גובה המחיר.
שלושה שכירי חרב נשלחים על ידי חברת הכרייה, על מנת להרוג את מק'קייב, אך הוא מסרב לנטוש את העיר. בין מק'קייב לבין השלושה מתפתח קרב יריות וכתוצאה ממנו הכנסייה של העיירה עולה באש. בסופו של דבר, מק'קייב מצליח לירות ולהרוג את השלושה, לא לפני שהוא עצמו נפצע אנושות. אולם, כל אנשי העיירה מיהרו אל הכנסייה, על מנת לכבות את האש שפרצה, כך שלא נותר איש לבוא לעזרתו של מק'קייב, אשר נשאר למות לבדו בשלג. היחידה שהייתה יכולה לבוא לעזרתו היא גב' מילר, שבאותו הזמן הייתה תחת השפעת אופיום, במאורת סמים סינית.
מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד המאפיינים החשובים ביותר של הסרט הוא מוזיקת הרקע שלו, המורכבת ממזמורי כנסייה ומשלושה שירים של לאונרד כהן מתוך אלבומו הראשון שיצא 4 שנים קודם לכן: "The Stranger Song" ,"Sisters of Mercy" ו-"Winter Lady". בכך עקב הסרט אחר הדוגמאות של סרטים כגון "הבוגר" (1967) שלווה בשירים מקוריים של סיימון וגרפונקל ו"אדם בעקבות גורלו" (1969) שלווה בפסקול מאת The Jimi Hendrix Experience, הבירדס, סטפנוולף(אנ') ועוד.
צוות השחקנים הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וורן בייטי - ג'ון מק'קייב
- ג'ולי כריסטי - קונסטנס מילר
- רנה אוברז'ונואה - שיהאן
- שלי דובאל - איידה קויל
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ולי כריסטי הייתה מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט זה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דני מוג'ה, אהבנו כל כך – 100 סרטי מופת, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, הערך "הקלפן והיצאנית", עמ' 201–203
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הקלפן והיצאנית", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הקלפן והיצאנית", באתר נטפליקס
"הקלפן והיצאנית", באתר AllMovie (באנגלית)
"הקלפן והיצאנית", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "הקלפן והיצאנית", באתר Metacritic (באנגלית)
- "הקלפן והיצאנית", באתר אידיבי
"הקלפן והיצאנית", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הקלפן והיצאנית, קדימון הסרט באתר יוטיוב
