הקספלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקספלה (Hexapla, Εξαπλά, מצוי גם בכתיב: הכספלה, הכסאפלה; ביוונית: "משושה") היא מהדורה רב-לשונית של המקרא שערך אב הכנסייה אוריגנס בקיסריה באמצע המאה השלישית לספירה. בכל דף בהקספלה היו שישה טורים, לפי הסדר הבא:

  1. נוסח המקרא באותיות עבריות
  2. תעתיק של נוסח המקרא באותיות יווניות
  3. התרגום היווני של עקילס
  4. התרגום היווני של סומכוס המתרגם
  5. תרגום השבעים
  6. התרגום היווני של תאודוטיון

המהדורה של אוריגנס נועדה כנראה לצרכים פנים-כנסייתיים, כדי להקל על המלומדים הנוצרים את לימוד המקרא. הטור השלישי נועד לסייע בהבנת המילים, והטורים הרביעי, החמישי והשישי להבנת המשמעות. אוריגנס גם סימן בטור החמישי במפורט את ההבדלים בין נוסח תרגום השבעים לנוסח המקרא היהודי, והשתמש בסימנים מיוחדים להדגשת מקומות שבהם תרגום השבעים מוסיף מילים שאינן בנוסח העברי או משמיט מילים מהנוסח העברי.

ספר ההקספלה לא השתמר במלואו, ורק קטעים ממנו מצויים היום לפני החוקרים ויצאו במהדורות מדעיות, שהעדכנית בהן היא מהדורתו של פרדריק פילד משנת 1875. אבל תרגום של הטור החמישי של ההקספלה לסורית מן המאה השביעית, המכונה "סירו-הקספלה", נמצא היום ומאפשר לעמוד על נוסח תרגום השבעים שהשתמש בו אוריגנס.

התעתיק של העברית לאלפבית יווני, המופיע בטור השני, הוא בעל חשיבות רבה להכרת אופן ההגייה של העברית במאה השלישית, תקופה קרובה מאוד לזמן הדיבור החי בלשון חז"ל. יש בו כמה מילים המופיעות בצורה שונה מהצורה המוכרת מכתבי היד העבריים של המקרא בנוסח המסורה, ומשתקפות בו תופעות פונטיות כמו ערעור העיצורים הלועיים ומעתקי תנועות. חוקרי לשון חז"ל חלוקים בשאלה אם התופעות הללו משקפות דיבור עממי ולא מדויק או שיש בהן עדות לניב שונה של העברית. לתופעות הפונטיות האלה יש עדויות גם ממקורות אחרים, ראו כאן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]