הקפה (תעופה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרשים המתאר את שדה התעופה של אילת ואת צורת ההקפה בשדה.

הקפה היא תבנית טיסה מקובלת של כלי טיס סביב מסלול הטיסה. התבנית חלה על מטוסים הנמצאים בשלבי המראה או נחיתה. התבנית הומצאה כמענה לתנועה המתגברת סביב שדות תעופה. סידור התנועה לתבנית מקובלת מאפשרת פישוט שליטה על כלי הטיס במרחב השדה ויצירת סדר ברור ואחיד של פעולות הן לטייס והן לפקח הטיסה.

שלבי ההקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס F-14 בפיינל לנחיתה בנושאת מטוסים.

צורת ההקפה היא מלבן אשר צלעותיו הארוכות מקבילות למסלול. הצלע הנושקת למסלול נקראת צלע נגד הרוח. בדרך כלל הצלע הזאת תהיה הימנית במלבן של ההקפה, אך בשדות תעופה בעלי מסלולי טיסה מרובים הכיוון עשוי להשתנות. במקרה של מסלולים מקבילים, לרוב במסלול הימני צלע נגד הרוח תהיה השמאלית ובמסלול השמאלי צלע נגד הרוח תהיה הצלע הימנית, כך שאין מגע בין מסלולי הטיסה של המטוסים.

צלעות ההקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלע מתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלע מתה היא צלע נוספת והיא מהווה את נקודת הכניסה להקפה של המטוסים הבאים עם כיוון הנחיתה. צלע זאת מקבילה לצלע נגד הרוח, והיא נמצאת באותו הצד עימה (כלומר בכיוון המנוגד לצלע עם הרוח) אף על פי שייתכן ולא יהיה בה שימוש כלל, במיוחד במקרה של מסלולי טיסה מרובים בהם אין מקום לצלע נוספת.

צלע נגד הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלע נגד הרוח היא הצלע הנושקת למסלול הטיסה. בהמראה או נחיתה משתמשים בביטוי צלע נגד הרוח כיוון שהתנועה בצלע הזאת תכוון תמיד נגד הרוח, כיוון שתנועה נגד הרוח מגדילה את מהירות האוויר לעומת מהירות הקרקע ומאפשרת המראה או נחיתה בטוחות וקצרות יותר.

צלע צולבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלע הצולבת היא הבאה אחרי צלע נגד הרוח והיא נמצאת בניצב אליה. מטוס שממריא צריך בצלע זו לצבור מהירות וגובה, לקפל את כני הנסע ולהתכונן לבצע פנייה לצלע עם הרוח. נקודת המפגש בין צלע זאת לצלע נגד הרוח היא נקודת היציאה של המטוסים מההקפה, כלומר המקום בו הטייס מנווט וטס בעצמו.

צלע עם הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלע עם הרוח היא נקודת הכניסה של כל מטוס הנכנס להקפה מהכיוון ההפוך לכיוון הנחיתה (אם כיוון השדה הוא 270° אז כל מטוס הבא בטווח שבין כיוונים 0° ל־180° נחשב לכיוון המנוגד לכיוון הנחיתה). בצלע זאת הטייס מקבל את הוראות הפקח ואת המספר שלו בתור לנחיתה.

צלע בסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלע בסיס היא הצלע שלפני הפיינל, בצלע זאת הטייס צריך להקטין מהירות אויר להנמיך למהירות גישה ולבצע בדיקות חיוניות לקראת נחיתה. אם ישנן חריגות כל שהן ביכולתו של כלי הטיס לבצע נחיתה בטוחה צלע זאת היא ההזדמנות האחרונה לזהות אותן.

פיינל (הצלע הסופית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצלע הסופית המטוס מתיישר על המסלול ומתחיל בגלישה אל המסלול. בצלע זאת מתבצעת הנחיתה והיא נחשבת למסוכנת בהקפה. בביטול נחיתה המטוס עובר מצלע פיינל ישר למצב של צלע עם הרוח, כלומר הוא אוסף מהירות וגובה כדי להגיע לתנאי טיסה בטוחים.

הליכה סביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליכה סביב היא שם למצב בו הטייס מבטל את הנחיתה והוא צריך לבצע פעולות בסדר מסוים כדי לנסוק ולאפשר למטוס הקפה נוספת. לאחר "הליכה סביב" מתבצע ניסיון נחיתה נוסף. הליכה סביב מתבצעת כאשר לא ניתן להשלים את הנחיתה באופן בטוח, למשל במקרה שהתנאים הבאים מתקיימים: המסלול לא פנוי, המטוס גבוה או נמוך מדי, המטוס לא מיושר עם המסלול ואין יכולת לתקן זאת בבטיחות ואין קשר עין עם המסלול.

נקודות כניסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות שונות ישנן נקודות כניסה להקפה מקובלות ואף מאושרות או אסורות על פי החוק. בארצות הברית ואירופה למשל נקודת הכניסה המקובלת היא בזווית 45° לצלע עם הרוח, בקנדה מגדל הפיקוח עשוי להורות על כניסה להקפה בצלע עם הרוח, צלע בסיס או אף ישירות לפיינל.