הקצה (תחנת רדיו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקצה
הלוגו של רדיו הקצה
הלוגו של רדיו הקצה
פרטי התחנה
סוג רדיו אינטרנטי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 2012 - הווה
www.kzradio.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הקצה היא תחנת רדיו אינטרנטית בישראל, המשדרת מוזיקה אלטרנטיבית. גילגולה הראשון של התחנה היה בתוכנית רדיו, בעלת אותו שם, ששודרה ברצועת שידורי הלילה בגלגלצ בשנים 1999–2012[1].

התחנה משדרת מדי יום בלוח שידורים מורחב, ולאורך כל שעות היממה (כעשר שעות תוכן בשידור חי), מהאולפנים בתל אביב – בתחילה ממכללת BPM, ומשנת 2021 מבית האוזן השלישית. צוות התחנה פועל בהתנדבות.

תולדות התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך: הקצה כתוכנית לילה בגלגלצ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו של העצומה שהוגשה להנהלת גלגלצ, בדרישה להשאיר את התוכנית "הקצה" במתכונתה המורחבת

"הקצה" החלה את דרכה בינואר 1999 כתוכנית בת שעתיים בתחנת הרדיו הצבאית גלגלצ. עורכי התוכנית היו אייל פרידמן ("קוואמי") ונדב רביד. רביד היה מגיש התוכנית. התוכנית שודרה במשך ארבעה ימים בשבוע, עם הסלוגן "הקצה - פסקול סוף המילניום". התפיסה המוזיקלית הוגדרה כשילוב בין מוזיקה אלקטרונית למוזיקת רוק, ובמסגרתה אירחה התוכנית מגוון של סגנונות מוזיקליים אלטרנטיביים: פוסט-רוק, אינדי פופ, היפ הופ אלטרנטיבי, גראנג' רוקנרול, Pאנק, פוסט-פאנק, טריפ הופ, דראם נ' בייס, אינדיטרוניקה, ועוד. התוכנית אימצה גם את מוזיקת האינדי הישראלית.

בשנת 2001 עזב נדב רביד את התוכנית, ואייל פרידמן הפך להיות המגיש. במאי 2006, במסגרת לוח משדרים חדש שהציגה התחנה, הפכה התוכנית לתוכנית שבועית (במקום יומית), ששודרה רק בימי ראשון בשעות 22:00 עד חצות. כמו כן, הוחלט כי פרידמן לא ישדר מוזיקת אינדי אלטרנטיבית ישראלית, בשל היותו מוזיקאי פעיל[2]. אולם קהל המאזינים של התוכנית התגייס וחתם על עצומה[3], שקראה להחזרת התוכנית למתכונתה הקודמת. בפברואר 2008 נענתה ההנהלה החדשה של התחנה לבקשת המאזינים, והוסיפה יום שידור אחד. נדב רביד חזר להגיש את התוכנית ביום שנוסף.

הרקע להקמת הקצה כתחנה עצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף שנת 2011 החליטה ההנהלה להוריד את התוכנית מלוח השידורים והתוכנית סיימה את דרכה אחרי 13 שנה בינואר 2012[4][5]. העורכים והמגישים של התוכנית, נדב רביד ואייל פרידמן, שכבר חשבו על הרעיון להרחיב את התוכנית במסגרת שידורי רדיו באינטרנט, החליטו לנצל את הכורח ולממש את הרעיון. הם גייסו שדרנים נוספים והוחלט שכל שדרן ישדר יום אחד בשבוע תוכנית רדיו באורך של שעתיים עד שלוש שעות. תוכניתם המקורית הייתה להקים שבעה אולפנים ביתיים, בבתיהם של השדרנים; אולם העלות הגבוהה גרמה לשינוי ההחלטה ולהקמה של אולפן רדיו מקצועי אחד במתחם מכללת BPM בתל אביב. כמו כן הוקם אולפן רדיו בביתו של יואב קוטנר. האולפנים והתשתיות הוקמו על ידי איש הרדיו עומר סנש שצורף לתחנה כמייסד. ב-1 באפריל 2012 החלו שידורי התחנה[6] ביום שידורים חגיגי, ומסיבת עיתונאים.

עיקר פעילות התחנה מתקיים מאז במתחם הרדיו של המכללה, עובדיה שותפים לתפעול האדמיניסטרטיבי השוטף, ותלמידי המכללה מתלמדים בתפקידי הפקה.

במהלך שנת השידורים הראשונה הועברו שידורי רדיו הקצה בסינדיקציה באמצעות תדרי ה-FM, הלווין והכבלים של 88FM, תחנת קול ישראל במהלך שעות הלילה. בהמשך הוחלט להפריד בין התחנות ולמקד את שידורי רדיו הקצה בניו מדיה בלבד.

חזרה חלקית לגלגלצ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2014 הוכרז כי רביד יתמנה למנהלה החדש של תחנת הרדיו גלגלצ. בעקבות המינוי עזב את תוכניתו השבועית ותפקידיו הניהוליים ברדיו הקצה ולמעשה שב לתחנה המקורית בה החלה הקצה את דרכה. מקבוצת המייסדים המקורית נותרו בשלב זה קוואמי, עומר סנש וגל השדרנים הראשון, אשר רובו ככולו נשאר וממשיך לשדר ברציפות עד היום, חרף שינויי ההנהלה.

לאורך השנים הבאות, במקביל לפעילות ברדיו הקצה, החלו חלק משדרני הקצה לשדר גם בגלגלצ. שדרן הקצה המקורי קוואמי חזר לשדר תוכנית קבועה, נועה ארגוב משמשת כמדריכת קריינים צעירים ומגישת תוכנית אישית ועומר סנש משדר ברצועת "סוף-שבוע רגוע". עם זאת, אופי שידוריהם בגלגלצ כיום שונה בתכלית מפעילותם במסגרת הקצה.

לעיתים ניתן לשמוע גם את נדב רביד ואת גיא חג'ג' מגישים ספיישלים בגלגלצ.

מאז 2015: הרחבת לוח השידורים ותפוצת התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2015 פתחה התחנה ברצף שידור של 24 שעות למכשירים סלולריים המציע שידורים חיים, חוזרים ושעות מוזיקליות שנערכו על ידי המגישים והצוות. בהיעדר אפשרות של תחנות חדשות לשדר בתדר FM בישראל באופן חוקי, אנשי התחנה מבצעים מאמצים להפיץ את שידורי הרדיו באמצעים רבים ככל הניתן: הרדיו החל באותה תקופה לשדר באינדקסים של רכב חכם, ממירי טלוויזיה של ספקים ישראלים, סרגלים ואפליקציות רדיו ישראלי ועוד.

השידורים החוזרים של התחנה הונגשו להאזנה כפודקאסטים באפליקציות ובשירותי מוזיקה מובילים, כגון iTunes, Spotify ועוד.

במהלך שנת 2016 לוח השידורים התרחב מעט ונוספו לתחנה שדרנים נוספים כגון איש גלי צה"ל הוותיק דובי לנץ והמוזיקאי יהוא ירון.

בסוף שנת 2018 הקימה התחנה אתר אינטרנט חדש והרחיבה את לוח השידורים באופן משמעותי, כמעט עד כדי הכפלתו. אולפן נוסף הוקם בבת ים שמטרתו אירוח הופעות חיות על ידי מגיש ההופעות החיות המשודרות הוותיק לאון פלדמן. כמו כן הצטרפו לצוות תחנה עורכים מוזיקליים מרחבי עולם המוזיקה והרדיו הישראלי שדואגים לרצף המוזיקלי שבין התוכניות, בבוקר המוקדם ובלילות, ברצועה שנקראת "בקצה היום". בשלב זה של שידורי התחנה, כמעט מחצית שעות היממה מאוישות בשדרנים המגישים תוכן חדש ומקורי (כלומר כזה שאינו מובא בשידור חוזר), אשר ברובו מוגש בשידור חי ומיעוטו ברצף מוזיקלי ערוך מראש המשודר אוטומטית ממחשב.

מנהל רצף השידורים והעורך הראשי בפועל הוא קוואמי, בסיוע כ-20 מתנדבים שזכו לכינוי הק-צוות (הלחם של "הקצה" ו-"צוות"). המנהל הטכני של התחנה מיום הקמתה הוא עומר סנש.

2018: שידורי "קול הקמפוס" במסגרת הקצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2017 הפסיקה המכללה למנהל את שידורי התחנה התל אביבית הוותיקה רדיו קול הקמפוס, ובכך הצטמצם משמעותית היצע המוזיקה האלטרנטיבית ברדיו ה-FM הישראלי.

במסגרת השינויים של סוף שנת 2018 ברדיו הקצה, התאפשרה חזרתה לאוויר של קול הקמפוס, בדמות רצועת סוף שבוע ברדיו הקצה, לה ניתן השם "קמפוס הקצה". הוחלט כי אנשי קול הקמפוס יגישו לאורך הרצועה רצף תוכניות עבר מהתחנה המקורית, לצד תוכניות חדשות[7].

כעת שידורי רדיו הקצה מפסיקים ביום שישי בשעה 15:00 ומנקודה זו ועד מוצ"ש ב-23:00 אנשי קול הקמפוס מאיישים את האולפן ומגישים שידור חי, לפי אופי קול הקמפוס המקורית.

אחרי רצועה זו, בלילה שבין שבת לראשון הקצה חוזרת לשדר, ומציעה מוזיקת מטאל מבית התוכנית מת על מטאל, שהחלה אף היא את דרכה ברדיו החינוכי.

2021: רדיו הקצה מתחיל את שידוריו מבית האוזן השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2021, פורסמה בדף הפייסבוק של התחנה ידיעה על מעבר של התחנה, לאחר 9 שנים, מהאולפן במכללת BPM לאולפן רדיו חדש בבית האוזן השלישית בתל אביב[8]. בתאריך 11 ביולי היה השידור הראשון של התחנה מבית האוזן השלישית.

סגנון רדיופוני ומאפיינים טכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיזן הראשי של השידור (״Feed") פעיל כל שעות היממה. מקורו באולפן הראשי שנמצא בבית האוזן השלישית, אך ניתן לנתבו לחלופין גם לאולפנים ביתיים של אנשי התחנה, או למחשב ייעודי המנגן תוכניות מוקלטות מראש על פי לוח השידורים. ניתן לנתב את השידור לקליטת תחנות אחרות בעת שיתופי פעולה (שידורי סינדיקציה), שידורי חוץ וכו'.

בשונה מהמקובל בתחנות המשדרות באינטרנט בלבד, ברדיו הקצה מתבצע ניטור רציף של עוצמת וטיב איכות השידור, כנהוג בתחנות המשדרות בעיקרן בטכנולוגיית FM, ומאפיינים טכניים ורדיופוניים שונים ברצף השידורי (למשל שילוב זמרירים ״ג'ינגלים״ ומעברונים, הצמדת חילופי התוכניות לשעות העגולות, קריינות רצף, טיפול דינמי, זיהוי שקט וכו') מתבצעים באופן הדומה לזה של תחנות שידור ״מסורתיות״. צליל התחנה, אופי התשדירים וחומרי הפרומו השונים מושפעים באופן מובהק מתחנות פופ מסחריות ובמובן מסוים מזכירים את אלו של תחנת המקור גלגלצ.

שדרנים ותכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברדיו הקצה כמה מגישים עיקריים המגישים בשידור חי:

  • אייל פרידמן ("קוואמי"), משדר מיומה הראשון של התחנה תוכנית שבועית המתמקדת במוזיקה אלטרנטיבית חדשה, בדגש על מוזיקה שחורה (ספציפית היפ הופ), אינדי-רוק, קראוטרוק, פוסט-רוק, פאנק, ועוד. בנוסף, משדר בימי חמישי תוכנית אייטיז שבועית, "Electric Dreams"[9].
  • לאון פלדמן, אוצר מוזיקה ישראלית עצמאית, המתמחה בגילוי אמנים אלטרנטיביים ישראלים. שידר בעבר את "נפולאון" בקול הקמפוס 106FM, וכיום, משדר לסירוגין עם תוכניות ספיישל מאולפנו הביתי, שהוקם במימון הקצה[10].
  • יואב קוטנר, הנחשב בעיני רבים[דרושה הבהרה] לשדרן הרדיו החשוב ביותר בישראל, ומי שהנגיש את המוזיקה האלטרנטיבית לקהל הרחב[דרוש מקור]. משדר בעיקר סדרות ומרתונים מקיפים על אמנים אלטרנטיביים, ותיקים וקאנוניים[11].
  • דובי לנץ, המנהל האמנותי של פסטיבל "ג'אז בים האדום", מומחה מוזיקת עולם ומגיש תוכנית הג'אז של גלי צה"ל[12].
  • עוזי פרויס, לשעבר עורך מוזיקלי בגלי צה"ל וגלגלצ, בכיר בחברת התקליטים הישראלית NMC[13].
  • אורי זר-אביב, עיתונאי מוזיקה ודי ג'יי המגיש תוכנית אישית[14].
  • גיא חג'ג', עיתונאי ובלוגר עצמאי, בעל בלוג התרבות הוותיק "עונג שבת"[15].
  • יאיר רוה, בעל בלוג הקולנוע "סינמסקופ" המגיש תוכנית על קולנוע ישראלי ובינלאומי[16].
  • ניצן פינקו, משדרת את ריוט! שמוקדשת למוזיקה מהפכנית, פמיניסטית ואנטי גזענית מרחבי העולם. כותבת על מוזיקה ישראלית בכלכליסט וכתבת טלוויזיה ומוזיקה בטיים אאוט[17].
  • אייל גולדמן, די ג'יי ומורה לתקלוט, אספן תקליטים ומנהל מוזיקלי של מוסדות ועסקים בתל אביב[18].
  • תומר קופר, בעל הבלוג "הרמוניה דרומית". משדר תוכנית שבועית שמתמקדת במוזיקת אמריקנה, פולק-רוק, קאנטרי-רוק[19].

שדרני עבר (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמיר אשר, מבכירי שדרני המוזיקה בישראל, הגיש בצה"ל 2, גלי צה"ל וגלגלצ. פתח, בין השאר, את השידור הראשון אי פעם בגלגלצ ומזוהה עם התוכנית "מדינה בדרך" משנות התשעים.
  • אמיר אגוזי, די ג'יי המשדר מגוון של סגנונות, מומחה למוזיקה אלקטרונית חדשנית.
  • נועה ארגוב, די ג'יי ומוזיקאית, המתמחה בג'אז ובמוזיקה ברזילאית. הגישה בנוסף גם תוכנית אישית בגלגלצ. כיום, משדרת תוכניות בכאן 88 וקול המוזיקה.
  • יהוא ירון, בסיסט, קונטרבסיסט וזמר. הגיש תוכנית בנימה אקטואלית אקטיביסטית.
  • עידן גבריאל, די ג'יי ומומחה למוזיקת שנות השמונים. שידר גם בכאן 88 ובכאן גימל.
  • אסף הראל, לשעבר שדרן רדיו חיפה, גלגלצ, 88FM ועוד. הגיש מגזין מוזיקה חדשה. כיום, מגיש תוכנית שבועית ברדיו תל אביב.
  • מאיה אלקולומברה. כיום, משדרת בכאן 88.

שדרנים נוספים שהגיעו מגלי צה"ל, מתחנות הרדיו אזוריות ומעולם המוזיקה המקומי (דנה בלום, תומר קריב, בר פלג, תומר קופר, רות דנון, נועם ברדין, דובי שרגא, ניצן נחומזון, אילת יגיל, גיא בהיר, איל שינדלר, יבגני צ'רטקוב ועוד) מגישים ספיישלים, די ג'יי סטים, תוכניות בקשות מאזינים ועוד.

מדי שנה מקיימת התחנה מספר שידורים חגיגיים, בהם המצעד השנתי, משדר בן כ-12 שעות שמשודר מדי סוף דצמבר, בו נאספות ומשוקללות הצבעות של כמה מאות ממאזיני התחנה. בנוסף, שידרה התחנה במהלך השנים מפסטיבל "אינדי-נגב", הנערך בקיבוץ מצפה גבולות שבנגב. בחלק מהשנים הועבר השידור בסינדיקציה גם לתחנת חינוכיות, ממלכתיות ומסחריות כגון רדיו תל אביב 102FM, 106FM ו-88FM.

התחנה מעבירה גם שידורי חוץ מהופעות חיות ואירועים ומארחת אמנים להופעות חיות באולפן.

כל השידורים מוקלטים וניתנים להאזנה על פי דרישה באתר, וכן כפודקאסטים בסינדיקטים הרלוונטיים. כמו כן זמינים להשמעה ארכיונים של המוזיקה ששודרה על ידי קוואמי ורביד בתקופת "הקצה" בגלגלצ.

התחנה משדרת באופן קבוע מדי יום ולוח השידורים מתרחב בהדרגה בשיתוף גופי תוכן מסחריים ואחרים. משודרים תכנים בנושאי תרבות, טלוויזיה (מגזין עם ירון טן-ברינק ולילך וולך, עיתונאי אתר וואלה!), קולנוע (מהדורה רדיופונית משלימה לבלוג "סינמסקופ" של מבקר הקולנוע יאיר רווה), ביקורת עיתונות וחברה ("המקום הכי חם בקצה"), תוכנית מוזיקה ישראלית עצמאית באנגלית המכוונת למאזינים מהעולם ועוד.

כמו כן התחנה מפיקה תוכני וידאו נלווים בשיתוף Mako, אתר שידורי קשת, ומגזין טיים-אאוט. בעבר הופק גם מגזין "הקצהTV" בשיתוף ערוץ 24 מבית קשת.

שידורים חוזרים מארכיון רדיו הקצה, הקצה בגלגלצ וקול הקמפוס מובאים מדי פעם בפעם במועדים שונים בהתאם לתאריכים חשובים ולהתרחשויות אקטואליות בתחום המוזיקה והתרבות.

נקודות ציון משמעותיות בתולדות התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, עם היוודע הידיעה על מותו של המוזיקאי פרינס, הקדישה התחנה לא פחות משלושה ימי שידור ושידרה כמעט 20 שעות לזכרו ולכבודו של פרינס. בין השאר שידרו תוכניות מיוחדות: קוואמי, ניר ממון, לירון תאני, יוני שרוני, עופרי גופר, ניצן פינקו ושדרנים נוספים[20].

בשנת 2018 קיימה התחנה יום שידורים מקיף העוסק בסוגיית הפליטים בישראל, תוך נקיטת עמדה ברורה בנושא: תחת הכותרת "לא שותקים" הובעו דעות התומכות במובהק במתן סיוע ובמציאת פתרון לסוגיה מנקודת מבט הומניסטית. בין המשתתפים במשדר נמנו רינו צרור, איתי אנגל, דפנה לוסטיג, ערן סבאג ואחרים. חלק ממאזיני התחנה ומספר עיתונאים קבלו על עצם קיום המשדר ועל הדעות שהובעו בו, לטענתם באופן בלתי מאוזן – יום השידורים עסק בזכויות הפליטים, והתעלם כמעט לחלוטין ממצוקתם של תושבי דרום תל אביב. מנהלי התחנה הגיבו שאכן זוהי עמדת התחנה, בתור תחנה בעלת אג'נדה חברתית, וכי תוכנית אחת שעסקה במצוקת תושבי דרום תל אביב הישראלים הספיקה על מנת לאזן בין הדעות.במצוקה[21].

בשנת 2020 יזמה התחנה, כאקט תמיכה במוזיקאים העצמאיים הישראליים, שנפגעו עקב מגפת הקורונה, את פסטיבל "אינדיזוםזום" אשר שודר ביום העצמאות, והועבר בשידור ישיר באמצעות ה-ZOOM . המופע שודר במשך שש שעות וצפו בו אלפי צופים. במופע השתתפו בין היתר איה זהבי פייגלין, גבע אלון, עינב ג'קסון כהן, עומר מושקוביץ, זוהר גינזבורג, אלישע בנאי, סיון טלמור, עדי-קשת כהן, עומר קורן ואחרים[22].

בשנת 2022, לציון 10 שנים להקמת התחנה, קיימה התחנה יום שידורים חגיגי ומיוחד, שבמסגרתו ניתנה למאזיני ומאזינות התחנה אפשרות לתרום באמצעות תיבת פייבוקס ל"תרבות של סולידריות", גוף התנדבותי שעוזר למבקשי מקלט ופליטים, קשישים, אמהות חד הוריות ולאנשים במצוקה[23].

מודל עסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתחנה אין הכנסות לבד מתרומות והשדרנים והצוות אינם מקבלים שכר[24]. התחנה אינה משדרת פרסומות, לבד מאזכור של קבוצת האוזן השלישית המארחת אותה.

מקימי התחנה הצהירו על כוונתם לבסס את הכנסות התחנה על פרסום מפולח, באופן ש"לא יפגום בשידור... שלא כמו הדרך השגורה ברדיו הישראלי, שהיא: לדחוף לך לפרצוף מסר שלא קשור לשפה של השידור ושל התחנה", כדברי קוואמי[25]. אפשרויות נוספות למימון שנבדקות הן: מכירה של פיתוחים טכנולוגיים לשידור באינטרנט, מנויים בתשלום, ומבצעי גיוס כספים בתדירות קבועה, כפי שמקובל בחו"ל בקרב תחנות רדיו ציבוריות.

במרץ 2013, נפתח פרויקט מימון המונים באתר Start*Art להקמת האתר החדש של התחנה. אנשי התחנה הבטיחו כי האתר החדש יכלול שיפורים וחידושים בפלטפורמה הרדיופונית-אינטרנטית. יעד הקמפיין נקבע ל-90,000 ש"ח[26]. עד תום הפרויקט נאספו מעל 107,000 ש"ח, תרומת מאזיני התחנה. בהקשר זה, קוואמי סיפר בריאיון למגזין "גלריה" של הארץ בנובמבר 2018 כי התחנה הפסידה את רובו המכריע של הכסף בעקבות פשיטת רגל והיעלמות של החברה שנבחרה לבנות את האתר. באותו מועד הושק אתר חדש שהוקם באמצעות צוות מתנדבים. האתר החדש איפשר כאמור את הרחבת לוח השידורים, אולם התחנה עדיין אינה מייצרת הכנסות. עיצוב האתר החדש מדגיש באמצעים גרפיים שונים (בהם אלמנטים היתוליים כדוגמת חתול מונפש) את ההיפר-קישור לדף התרומות שבאתר, במטרה להגביר את המודעות להיותה של התחנה כזו שתלויה בתרומות קהילת המאזינים. כמו כן נמכרים באתר התחנה ובאירועים השונים מזכרות ממותגות ("מרצ'נדייז") כדרך נוספת לסייע במימון הפעילות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות התחנה, באתר רדיו הקצה | ארכיון האינטרנט
  2. ^ אור ברנע, גל"צ: קוואמי לא יורשה לסקר מוזיקה ישראלית, באתר ynet, 4 במאי 2006
  3. ^ אור ברנע, עצומה: הצילו את "הקצה", באתר ynet, 6 במאי 2006
  4. ^ nrg מעריב , אחרי 13 שנה: "הקצה" יורדת מלוח השידורים, באתר nrg‏, 31 באוקטובר 2011
  5. ^ הקצה וגלגלצ – כבר לא, פוסט של נדב רביד ואייל פרידמן באתר רדיו הקצה | ארכיון האינטרנט
  6. ^ רוני אפרת‏, "הקצה" חזרה כתחנת רדיו אינטרנטית, באתר וואלה!‏, 1 באפריל 2012
  7. ^ "החל מיום ראשון הקרוב: קול הקמפוס מגיעה אל רדיו הקצה - וואלה! תרבות". וואלה! תרבות. נבדק ב-2018-11-11.
  8. ^ ידיעה, בדף הפייסבוק של רדיו הקצה
  9. ^ דף השדרן, באתר הקצה
  10. ^ דף השדרן, באתר הקצה
  11. ^ דף השדרן, באתר הקצה
  12. ^ דף השדרן, באתר הקצה
  13. ^ דף השדרן, באתר הקצה
  14. ^ דף השדרן, באתר הקצה
  15. ^ דף השדרן, באתר הקצה
  16. ^ דף השדרן, באתר הקצה
  17. ^ דף השדרן, באתר הקצה
  18. ^ דף השדרן, באתר הקצה
  19. ^ דף השדרן, באתר הקצה
  20. ^ ידיעה על שידור מיוחד עם הידיעה על מותו של פרינס, בדף הפייסבוק של רדיו הקצה, 22 באפריל 2016
  21. ^ ידיעה, בדף הפייסבוק של רדיו הקצה, 5 בפברואר 2018
  22. ^ יובל אראל, פסטיבל אינדי זומזום יוצא לדרך, הבלוג של יובל אראל, ‏במרץ 2020
  23. ^ ידיעה, בדף הפייסבוק של רדיו הקצה, 31 במרץ 2022
  24. ^ מוצש מקור ראשון, "הצצה לרדיו הקצה" 4 באוקטובר 2017
  25. ^ "בלדה לנאיבים", בלייזר, אפריל 2013
  26. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg מגייסים כסף לאתר החדש של תחנת הקצה, סרטון באתר יוטיוב