מלחמת אבנר ויואב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת אבנר ויואב
מקום גבעון ומדבר גבעון
תוצאה ניצחון ליהודה
הצדדים הלוחמים

שאר ישראל

מנהיגים
דוד  איש בושת 
מפקדים
אבדות

20

360

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלחמת אבנר ויואב הייתה מלחמה בין שבט יהודה, שמלכו היה דוד ושר צבאו יואב בן צרויה, לשאר ישראל, שמלכם היה איש בושת ושר הצבא אבנר בן נר. המלחמה מתוארת בספר שמואל ב. היא החלה בבריכה בגבעון (אנ') והתפרסה על כל אזור גבעון ומדבר גבעון.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה בגלבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המלחמה בגלבוע

במלחמה בגלבוע, שהתקיימה בין ישראל לפלשתים, מתו שאול ושלושה מילדיו: יהונתן, מלכישוע ואבינדב.[1] לאחר מותו הומלך דוד למלך יהודה בחברון, על ידי אנשי יהודה, ואיש בושת, בנו של שאול, מונה למלך ישראל על ידי שר צבאו, אבנר.[2] בין שתי הממלכות הייתה יריבות קשה.[3]

המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב הנערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחת מן הפעמים, נפגשו אבנר וצבאו, שיצא ממחניים, עם יואב וצבאו, שיצאו מחברון, מסביב לבריכה בגבעון. בעם פגישתם, הציע אבנר ליואב: ”יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ” (ספר שמואל ב', פרק ב', פסוק י"ד). יואב מסכים, ומכל אחד מן הצדדים קמים 12 נערים. כל אחד מן הנערים נלחם בנער מן הצד השני, עד לנפילתם. המלבי"ם מפרש, שבתחילה נאבקו אחד בשני בידיהם, ולאחר מכן החלו להילחם בחרבות,[4] אולם יש הסוברים שהנערים החזיקו בראשי הנערים האחרים כדי למנוע מהם להתחמק, ואז לדקור אותם.[5] למקום בו התרחש הקרב בין הנערים ניתן השם "חלקת הצורים".[6]

מרדף עשהאל אחר אבנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המקרה עם הנערים, התחזק הקרב בין שני הצדדים למלחמה קשה. במלחמה, אבנר וצבאו נחלו הפסדים והחלו להימלט. כשהחל אבנר לברוח, התחיל לרדוף אחריו עשהאל בן צרויה, אחיו של יואב, שתואר כאדם מהיר: ”וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו, כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה” (ספר שמואל ב', פרק ב', פסוק י"ח).[7]

אבנר מבקש מעשהאל להפסיק לרדוף אחריו, אלא לרדוף אחר אחד מן נעריו, אך עשהאל לא מסכים. אבנר מבקש שוב, ומזהיר אותו שאם ימשיך לרודפו, יהרגהו, אך עשהאל ממשיך לרדוף אחריו, ואבנר מכה אותו בחניתו בצלע החמישית, שבאזור הלב, ומרב חוזק המכה, החנית יוצאת מגבו של עשהאל והוא מת במקום.[8] הוא נקבר בקבר אביו בבית לחם.[9]

אבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמה היו לשני הצדדים אבדות: מצבאו של אבנר נהרגו 360 איש, ומצבא יהודה נהרגו 20 איש, ביניהם עשהאל.[10]

סיום המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מכן, יואב ואבישי, אחי עשהאל, רודפים אחר אבנר עד לשקיעה, ומגיעים עד למקום הקרוי גבעת אמה, שבמדבר גבעון, סמוך למקום הקרוי גיח. במהלך מנוסת אבנר, כל שבט בנימין מתקבצים סביבו, והם עולים לראש גבעה אחת, עליה קורא אבנר ליואב להפסיק לרדוף אחריו ולעצור את המלחמה, ויואב מסכים ומורה לאנשיו זאת: ”וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל יוֹאָב וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה וְעַד מָתַי לֹא תֹאמַר לָעָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם. וַיֹּאמֶר יוֹאָב חַי הָאֱלֹהִים כִּי לוּלֵא דִּבַּרְתָּ כִּי אָז מֵהַבֹּקֶר נַעֲלָה הָעָם אִישׁ מֵאַחֲרֵי אָחִיו. וַיִּתְקַע יוֹאָב בַּשּׁוֹפָר וַיַּעַמְדוּ כָּל הָעָם וְלֹא יִרְדְּפוּ עוֹד אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יָסְפוּ עוֹד לְהִלָּחֵם” (ספר שמואל ב', פרק ב', פסוקים כ"זכ"ח).[11]

אחר המלחמה אבנר וצבאו חזרו למחניים ויואב וצבאו חוזרים לחברון.[9][12]

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה החלה בקרב בין הנערים, שהתרחש בבריכה בגבעון. גבעון מזוהה כיום ככפר אל-ג'יב, הממוקם כ-10 קילומטרים צפונית-מערבית לירושלים. בחפירות שנעשו בכפר, התגלה חלל עגול ועמוק, חצוב בסלע, ומדרגות חצובות היורדות אליו, מה שהיה, ככל הנראה, הבריכה.[13][14]

זיהויו של מדבר גבעון, אליו ברח אבנר, נתון במחלוקת בין החוקרים. על פי חלק מן החוקרים, ביניהם משה גרסיאל וישעיהו פרס, אין הכוונה לבריכה בגבעון, אלא שבגבע, כפר הנקרא כיום ג'בע, בצפון השומרון, משום שבאזור אל-ג'יב אין אזור שלא ראוי לחקלאות ואין באזורים הסמוכים בעיות גשמים וצחיחות, שיכול להיקרא מדבר, לעומת אזור ג'בע, שם יש שטחים גדולים המיועדים רק למרעה, אך לא לחקלאות. לעומת זאת, חלק מן החוקרים טוענים שגבעון המקראית היא אכן אל-ג'יב, ומדבר גבעון אינו חייב להיות סמוך לגבעון, אלא יכול להיות מרוחק יותר.[13]

יואל אליצור סובר שאין הכוונה לגבעון הנמצא בנחלת בנימין, אלא לגבעון אחרת הנקראת כיום עין סמיה, הנמצאת בנחלת אפרים. צבי אילן חיזק טענה זו, וסבר שחרבת ג'בעיית, שנמצאת בסמוך לעין סמיה, משמרת את שמה של גבעון.[13]

השלכות המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצח אבנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רצח אבנר

לאחר המלחמה, חזר אבנר למחניים, שם הואשם על ידי איש בושת בכך שלקח את פילגש שאול. אבנר נעלב, והחליט לתמוך בדוד כמלך. הוא ביקש מדוד ליצור שיתוף פעולה ביניהם, ודוד התנה זאת בכך שיחזיר את מיכל, שלוקחה ממנו, אליו. אבנר החזירה, וכשהוא הגיע לחברון, דוד עשה לכבודו משתה.

לאחר המשתה, אבנר הלך לשכנע אנשים נוספים לתמוך בדוד. באותו הזמן, יואב חזר עם צבאו, ועודכן בביקור אבנר. יואב הלך אל דוד, ותמה על כך ששילחו בשלום, משום שיואב חשד באבנר שבא לרגל בחברון ולשכנע את דוד לתמוך בו.[15]

יואב שלח מלאכים, שפגשו את אבנר בבור הסירה,[16] והחזירו אותו לחברון, ללא ידיעת דוד. בחברון, יואב לקח את אבנר הצידה, מתוך נימוק שהוא רוצה לדבר אתו בארבע עיניים, שם רצח אותו, יחד עם אבישי אחיו, כנקמה על כך שהרג את עשהאל אחיו: ”וְיוֹאָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו הָרְגוּ לְאַבְנֵר עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת עֲשָׂהאֵל אֲחִיהֶם בְּגִבְעוֹן בַּמִּלְחָמָה” (ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ל').[17][18]

במהלך קבירתו והלווייתו של אבנר, מקלל דוד את יואב ואבישי פעמיים, על כך שרצחו את אבנר.[19][20]

בתרבות ובספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר משה שמיר כתב סיפור קצר, שנכלל בספרו "החוט המשולש", על המרדף של עשהאל אחרי אבנר והריגתו כתוצאה מכך. הסיפור נקרא "הרדיפה".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר שמואל א', פרק ל"א, פסוקים ב'ו'
  2. ^ ספר שמואל ב', פרק ב', פסוקים ד'ט'
  3. ^ ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק א'
  4. ^ מלבי"ם על שמואל ב ב
  5. ^ ויהי בית שאול: בית שאול המלך, אברהם לבנון, עמוד 134
  6. ^ ספר שמואל ב', פרק ב', פסוקים י"בט"ז
  7. ^ ספר שמואל ב', פרק ב', פסוקים י"זי"ט
  8. ^ ספר שמואל ב', פרק ב', פסוקים כ'כ"ג
  9. ^ 1 2 ספר שמואל ב', פרק ב', פסוק ל"ב
  10. ^ ספר שמואל ב', פרק ב', פסוקים ל'ל"א
  11. ^ ספר שמואל ב', פרק ב', פסוקים כ"דכ"ח
  12. ^ ספר שמואל ב', פרק ב', פסוק כ"ט
  13. ^ 1 2 3 יצחק מייטליס, על ה'גיח' בדרך 'מדבר גבעון'*
  14. ^ שמואל ב, ב - הקרב בבריכה בגבעון | תורת הר עציון, באתר etzion.org.il
  15. ^ ספר שמואל ב', פרק ג', פסוקים כ"אכ"ו
  16. ^ מיקום בור הסירה אינו ברור. לדעת חלק מן החוקרים, המקום הוא עין סארה, הממוקם כ-2 קילומטרים צפונית מחברון. לדעת אחרים, המקום הוא סירת אל-בלע, הממוקם כ-4 קילומטרים צפונית מחברון.(מקרא לישראל: שמואל ב / מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא, משה גרינברג ושמואל אחיטוב, עמוד 39)
  17. ^ ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק כ"ז
  18. ^ ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ל'
  19. ^ ספר שמואל ב', פרק ג', פסוקים כ"טל'
  20. ^ ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ל"ט