הקרב האחרון (שיר)

"הקרב האחרון"

כותב השיר, חיים חפר
יצא לאור	1948
שפה	עברית
אורך	3:29 דקות
כתיבה	חיים חפר
לחן	משה וילנסקי/מרדכי זעירא

הקרב האחרון
רוּחַ אַט תִּשֹּׁב, תָּנוּעַ הַצַּמֶּרֶת וּבְחַלּוֹנֵךְ גּוֹוֵעַ אוֹר הַנֵּר כַּחֲלוֹם נוּגֶה בֵּינֵינוּ אַתְּ עוֹבֶרֶת וְכָל אִישׁ אוֹתָךְ זוֹכֵר. .... רוּחַ בַּמִּשְׁעוֹל יֵהוֹמָה עֵץ בּוֹדֵד מַשִּׁיר אֶת עַלְעַלַּיו בַּדְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת דָּרוֹמָה מַחְלָקָה יוֹצֵאת לַקְּרָב...
הבית הראשון של השיר והבית הראשון של הפזמון

"הקרב האחרון" הוא שיר המביע תקווה שהקרב אליו יוצאים הלוחמים יהיה הקרב האחרון. את השיר כתב חיים חפר והלחין משה וילנסקי עבור להקת הצ'יזבטרון ב-1947. הביצוע הידוע ביותר של השיר הושר על ידי שושנה דמארי.

ההיסטוריה של השיר

בתחילת 1948, לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, הוקמה להקת הצ'יזבטרון כדי לבדר את החיילים שלחמו במלחמה. כדי להעשיר את הרפרטואר של הלהקה הוזמנו פזמונאים ישראלים לכתוב לה שירים וביניהם חיים חפר. חפר שמע באותה תקופה את השיר שיר אלייך של יעקב אורלנד (מילים) ומרדכי זעירא (לחן) ואהב את הלחן של זעירא וכתב את המילים עבור לחן זה.

הצ'יזבטרון החל להשמיע את השיר בלחן "הגנוב" מזעירא. לאחר כחודשיים יצר חפר קשר עם משה וילנסקי שהחליט לכתוב לחן מקורי למילים של חפר. הלחן של וילנסקי הוא המוכר מאז.

במקביל לביצוע השיר על ידי הצ'יזבטרון הציעו חפר ווילנסקי את השיר לשושנה דמארי, שהופיעה באותה תקופה בתיאטרון לי-לה-לו. דמארי מספרת שהפעם הראשונה שהופיעה עם השיר הייתה בבית קפה "ירדן" ברחוב בן יהודה בתל אביב בפני מחלקת לוחמים טירונים לפני רדתם לקרב הראשון שלהם בנגב. לפי דמארי על אף התקווה במילות השיר, רבים מחברי אותה מחלקה לא חזרו. בהמשך התפרסם הביצוע של דמארי ברחבי ישראל והפך לגרסה המועדפת של השיר.

בנוסף לשושנה דמארי והצ'יזבטרון בוצע השיר גם על ידי הגבעטרון, להקת פיקוד הצפון, שלמה ארצי, חבורת שירו שיר, רונית אופיר, שלישיית שריד, יזהר כהן ואחרים.

ב-1966 נכלל השיר באלבום אוסף שיריו של חיים חפר, אח, פגישה שכזאת. ב-1968 הוציאה שושנה דמארי תקליט עם הקלטות מחודשות של שיריה וביניהם גם "הקרב האחרון".

מבנה השיר

השיר בנוי משמונה בתים כשאחרי כל שני בתים יש שני בתים של פזמון:

• שני הבתים הראשונים והפזמון שאחריהם מוקדשים ללוחמים היוצאים עם ערב לקרב בדרום הארץ (בַּדְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת דָּרוֹמָה מַחְלָקָה יוֹצֵאת לַקְּרָב...) ונפרדים מהאם או מהאהובה (עִם עֲרֹב הַיּוֹם קוֹרֵא בִּשְׁמֵךְ הַנַּעַר וְהַבֵּן לוֹחֵשׁ: אִמִּי, אִמִּי...) בלי לדעת אם יחזרו.
• שני הבתים הבאים והפזמון בסוף מתייחסים לחוזרים מהקרב בסוף הלילה (מִדְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת דָּרוֹמָה – מַחְלָקָה תַּחְזֹר מִקְּרָב...עֵת יִכְבֶּה כּוֹכָב תָּשׁוּב הִיא מִן הַלַּיִל). חלקם חזרו חיים (אֶל הַסַּף נָבוֹא, נָבוֹא, אָחוֹת, לְפֶתַע, אֶת נִשְׁקֵנוּ אֶל הַקִּיר נַשְׁעִין) אך חפר לא שוכח לציין גם את אלו שנפלו בקרב (הַנּוֹפְלִים גַּם הֵם אָז יַעַמְדוּ בַּפֶּתַח וּמִצְחָם בַּלֵּיל יַלְבִּין). השיר מסתיים ברצון הלוחמים שזה היה הקרב האחרון (נָא חַיְּכִי, אָחוֹת, חָזַרְנוּ שׁוּב אֵלַיִךְ מִנִּי הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן...)

באופן יוצא דופן, ביחס לשירים אחרים, שינה חפר במעט את הפזמון בין החלק הראשון (המתייחס ליציאה לקרב) והפזמון בחלק השני (המתייחס לחזרה מהקרב). מבחינה מוזיקלית השיר עצמו איטי בעוד שהפזמון מושר בסגנון יותר קיצבי.

קישורים חיצוניים

• מילות השיר "הקרב האחרון" והאזנה לו, באתר זמרשת
• מילות השיר "הקרב האחרון", באתר שירונט
• הקרב האחרון, באתר הספרייה הלאומית
• משה וילנסקי מספר על נסיבות הלחנת השיר "הקרב האחרון, באתר dailymotion.com