הקרב השני על האיזונצו
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | ||||||||||||||||||
| הכוחות נלחמים בקרב | ||||||||||||||||||
| מערכה: קרבות נהר איזונצו | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 17 ביולי 1915 – 3 באוגוסט 1915 (18 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | הקרב הראשון על האיזונצו | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | הקרב השלישי על האיזונצו | |||||||||||||||||
| מקום | איזונצו | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 45°51′48″N 13°31′41″E / 45.86333333°N 13.52805556°E | |||||||||||||||||
| עילה | כישלון הקרב הראשון על האיזונצו | |||||||||||||||||
| תוצאה | האיטלקים נעצרו לאחר כיבוש חלקים מעטים. | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | שטחים מעטים עוברים לידי איטליה | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
הקרב השני על נהר איזונצו (איטלקית: Seconda battaglia dell'Isonzo)מתוך סדרת קרבות הנהר איזונצו, הוא קרב שהתקיים בין 17 ביולי עד 3 באוגוסט 1915, בין ממלכת איטליה לאוסטרו-הונגריה, במסגרת החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כישלון הקרב הראשון על האיזונצו, שבועיים קודם לכן, החליט לואיג'י קאדורנה, המפקד העליון של הכוחות האיטלקיים, על דחיפה חדשה נגד הקווים האוסטרו-הונגרים בתמיכה ארטילרית כבדה יותר.
התוכניות הכוללות של המתקפה האיטלקית כמעט ולא שונו על ידי תוצאות הקרב הקודם, מלבד תפקידה של הארמייה השנייה של הגנרל פרוגוני, שהפעם, על הנייר, לבצע רק התקפות הפגנתיות בכל חזיתו. התפקיד העיקרי, שהוטל על הארמייה השלישית של הדוכס מאוסטה, היה לכבוש את הר סן מיקלה ואת הר קושיך, לחתוך את קו האויב ולפתוח את הדרך לגוריציה.
הטקטיקה של הגנרל קאדורנה הייתה פשוטה כמו שהייתה קשוחה: לאחר הפצצה ארטילרית כבדה חייליו היו אמורים להתקדם בהתקפה חזיתית נגד הקו האוסטרו-הונגרי, להתגבר על גדרות התיל של האויב, ולתפוס את השוחות. חוסר הספיקות של חומרי מלחמה - מרובים, לפגזי ארטילריה, למספריים לחיתוך תיל - ביטלה את העליונות המספרית של האיטלקים.
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתקפה החלה בהפגזת תותחים רצופה של יומיים. הארמייה האיטלקית השלישית אמורה הייתה לפרוץ לכיוון מונטה סאן מיכלה, בעוד הארמייה השנייה אמורה הייתה לכבוש את גוריציה וטולמיין. האיטלקים הצליחו לכבוש רק אזור באורך ארבעה קילומטרים וברוחב 100-500 מ'. גם ליד פודגורה ובהר קרן הם הצליחו לתפוס רק נקודה אחת (נקודת גובה מס' 2163).
רמת קארסט הייתה המקום שבו התקיימה סדרה מתישה של קרבות בהשתתפות הארמיות השנייה והשלישית האיטלקיות, עם אבדות קשות משני הצדדים. כידונים, חרבות, סכינים וגרוטאות מתכת ופסולת שונים שימשו כולם בתגרה המפחידה. דיוויזיית הרגלים ה-20 האוסטרו-הונגרית של הונווד איבדה שני שלישים מעוצמתה האפקטיבית ונותבה עקב שילוב של התקפות הצבא האיטלקי הרצופות והשטח הלא נוח.
ב-25 ביולי כבשו האיטלקים את יער קפוצ'יו, עמדה ממערב להר סן מיקלה, שלא היה תלול במיוחד אבל שלט על שטח די גדול כולל ראש הגשר האוסטרו-הונגרי של גוריציה מדרום. הר סן מיקלה הוחזק לזמן קצר על ידי כוחות איטלקיים, אך נשבה מחדש במהלך התקפת נגד נואשת על ידי קולונל ריכטר, שפיקד על קבוצת רגימנטים מובחרים.
בקטע הצפוני של החזית, האלפים היוליאניים, הצליחו האיטלקים לעקוף את הר בטוניצה מעל קובאריד (קפורטו), שיהיה לו ערך אסטרטגי חשוב בקרבות עתידיים.
הקרב התפוגג כאשר לשני הצדדים אזלה התחמושת. סך הנפגעים במהלך הקרב שנמשך שלושה שבועות היה כ-91,000 איש, מתוכם 43,000 איטלקים ו-48,000 אוסטרו-הונגרים.
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתקפה החלה בהפגזת תותחים רצופה של יומיים. הארמייה האיטלקית השלישית אמורה הייתה לפרוץ לכיוון מונטה סאן מיכלה, בעוד הארמייה השנייה אמורה הייתה לכבוש את גוריציה וטולמיין. האיטלקים הצליחו לכבוש רק אזור באורך ארבעה קילומטרים וברוחב 100-500 מ'. גם ליד פודגורה ובהר קרן הם הצליחו לתפוס רק נקודה אחת (נקודת גובה מס' 2163).
הקרב גווע מעצמו כאשר אזלה תחמושתם של שני הצדדים - הן נשק קל והן ציוד לתותחים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]